הכתבה נכתבה בשיתוף עו"ד רן רוט

הסיפור של מיכל (שם בדוי) הוא אחד הסיפורים היותר עצובים שיצא לי לטפל בהם, והוא הזכיר לי מקרה שונה לחלוטין, אבל עם אותו מוסר השכל בדיוק. 

לפרטים נוספים אודות עו"ד רן רוט לחצו כאן

עד לפני חצי שנה התגוררה מיכל בת ה 47 בדירת 5 חדרים בהרצליה יחד עם יוני בעלה בן ה 50 ושני ילדים בגיל יסודי וחטיבה. ליוני היה עסק להפקות דפוס ומיכל עבדה כמורה לאמנות. מצבם הכלכלי היה בסה"כ סביר ויציב. היו להם כמה הלוואות, ומנגד היה להם את הבית וכמה חסכונות והיה להם גם תכנון לבלות את הקיץ בטיול בר מצווה של הגדול בארה"ב. 

לפני חצי שנה, יום חמישי אחר הצהריים יצא יוני לריצה בפארק. הוא היה בכושר מצוין, ונהג לצאת לריצה לפחות 3 פעמים בשבוע. גם מיכל בדרך כלל הצטרפה אליו, אבל באותו יום חמישי היא התחילה להעמיד סירים לארוחת שישי, וויתרה. 

יוני חזר מהריצה, נכנס הביתה, אמר למיכל שהוא עושה מקלחת זריזה ובא לעזור לה לקלף תפוחי אדמה. אחרי חצי שעה מיכל הלכה לדפוק בדלת האמבטיה, ואחרי שיוני לא ענה לה היא פשוט נכנסה. 

הייתי שמח לכתוב לכם שהיא מצאה אותו בהתכתבות עם המאהבת או משהו בסגנון, אבל מיכל מצאה את יוני מת. שוכב ערום על הרצפה, אחרי שלא הצליח אפילו להגיע לאמבטיה. אחרי ההיסטריה, והצרחות והשכנה שנכנסה לראות מה קרה והזעיקה את האמבולנס, והשכנה השנייה שאספה את הילדים אליה, הסתבר שיוני קיבל דום לב ונפטר במקום. 

אבל החיים ממשיכים, גם של מיכל וגם של הילדים, ואחרי השבעה ועוד כמה ימים, מיכל חזרה לעבודה, הילדים למסגרות, וחזרה גם שיגרת החיים. התשלומים החלו להיערם, את החברה של יוני היה צריך לסגור ומיכל הבינה שהיא לבד לא יכולה לעמוד בכל התשלומים ושהיא צריכה למכור את הדירה ולעבור לגור קרוב יותר להורים. 

אבל, ליוני, בדומה לעוד הרבה אנשים צעירים, לא הייתה צוואה, ובהתאם לחוק הירושה, כאשר אדם נשוי ויש לו ילדים, בת הזוג יורשת מחצית מרכושו והילדים את החצי השני. ומיכל אמנם ידעה את זה ועל-פניו זה נשמע לה בסדר גמור, כי הרי כל מה שהיה להם היה מיועד בסופו של דבר לעבור לילדים, 

אבל, לפי החוק, הרכוש שהשאיר יוני, מתחלק בין מיכל שיורשת חצי, והילדים שיורשים את החצי השני. כך שמיכל נשארה עם 3/4 דירה וכל אחד מהילדים עם 1/8 מהדירה. מאחר והילדים עדיין קטינים והם הבעלים של רבע מהדירה והרכוש בכלל. מיכל לא יכולה לגעת בכספים שהם ירשו, גם אם היא משתמשת בו רק לטובתם. יותר מזה, מיכל גם נמצאת בבעיה בבואה למכור את הדירה. מאחר ולילדים  יש בעלות בדירה היא צריכה לקבל את אישורו של בית המשפט כדי למכור אותה, וגם אם היא רוכשת דירה חדשה בכסף הזה היא צריכה להוכיח לביהמ"ש שהיא שומרת על חלקם של הילדים ולכן גם לא תוכל לקחת משכנתא על הדירה החדשה. 

מרבית האנשים נמנעים מלערוך צוואה. העיסוק במוות הצפוי לא נעים אף פעם לאף אחד, ואנשים צעירים גם בטוחים שכרגע אין לזה טעם ושיגיע עוד הזמן הנכון להתעסק בזה. למרבה הצער, זה לא תמיד נכון. גם מי שמכיר את החלוקה שקבועה בחוק הירושה, ועל פניו נראה לו שהיא מתאימה לו, לא בהכרח מבין את הפרקטיקה של החלוקה בפועל ולא את ההשלכות והמשמעויות הכלכליות שנובעות ממנה בפועל. 

אין מה לדאוג למיכל. בזכות העזרה שהיא מקבלת מההורים שלה ומההורים של יוני, היא תצליח להסתדר כלכלית, ואני מקווה שיום אחד היא גם תמצא זוגיות חדשה ותחזור להיות מאושרת. אבל אם הקרובים לכם חשובים לכם, ומאחר ואף אחד מאיתנו לא יודע אף פעם מתי יגיע יומו, מומלץ להתמודד עם הקושי הנפשי ולערוך צוואה. אומרים שזו סגולה לחיים ארוכים.  

הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.ilלביקור באתר של עו"ד רן רוט לחצו כאן 

הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר, במידה ומצאתם טעות בכתבה מוזמנים לשלוח את התיקון למייל: [email protected]  
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).

הכתבה נכתבה בשיתוף עו"ד רן רוט