הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
עו"ד ושופטת ביהמ"ש השלום בב"ש (בדימוס) שרה חביב
לאחרונה נודע כי הונח רימון הלם בחצר ביתה של גרושתו של משה שרמן, מהסנגורים הבכירים בארץ, ומי שמייצג נאשם בהליך פלילי חמור. עוד נודע כי עו"ד שרמן ביקש להשתחרר מייצוג ונדחה ע"י ביהמ"ש. תיכף ומיד נקשרו האירועים זה לזה.
ביקורת קשה ספג בית המשפט בטענה כי הוא איננו מגלה אכפתיות לחייו של עו"ד שרמן.
נראה שכדאי וצריך להבהיר לציבור המודאג [ואולי לעיתים ציני] כיצד מתנהל הליך פלילי מסוג זה, אילו אינטרסים מונחים על הכף ביחס לניהול ההליך גופו, ומהם השיקולים שמחייבים את בית המשפט.
לכאורה – לנאשם יש אינטרס ברור כי הצדק ייעשה במהירות האפשרית. למעשה, לא פעם האינטרס של הנאשם הוא הפוך. הימשכות ההליך ממסמסת את עוקצן של העבירות המיוחסות לו. הימשכות ההליכים עשויה להוביל לשחרורו ממעצר ואף להקלה בענישה. מכאן שנאשם שצופה שההליך יסתיים בהרשעה, עלול להעדיף גרירת רגליים ולא הליך יעיל וקצר.
בתיק הנדון ישנו שיקול נוסף: ראש ההרכב צפוי להגיע לגיל פרישה בעוד כשלוש שנים. כאן, יש פוטנציאל גבוה לכך שההרכב הנוכחי לא יצליח להגיע לפסק דין בתוך פרק הזמן האמור. ככל שההליך מתמשך, הנאשמים קונים לעצמם שוט שהופך יעיל יותר ככל שהזמן נוקף – להגיע להסדר טיעון נח ומקל יחסית.
בענייננו מדובר בשני כתבי אישום שנדונים במאוחד, במסגרתם עומדים לדין חמישה נאשמים בגין 17 אישומים ביניהם 3 אישומים ברצח, עבירות בנשק ועבירות של הטרדת עד ושיבוש הליכי משפט וחקירה. כתבי האישום הוגשו ביולי 2018 ובדצמבר 2018. נציין, כי ישנם ארבעה עדי מדינה בתיקים אלה. אחד מהעדים העיד במשך 56 ישיבות, לא פחות. עד אחר העיד למעלה מ- 40 ישיבות, חקירתו נקצבה והיא קבועה ל- 9 ישיבות נוספות.
התיק נמצא למעשה בשלב פרשת התביעה ומועד לסיום איננו באופק. לנאשמים יש אינטרס ברור לעכב את ההליך כדי לא להגיע לפסק דין עד למועד פרישתו של ראש ההרכב.
עיון בפרוטוקולים של ההליך מגלה, כי בית המשפט סירב בעקביות לשחרר את עו"ד שרמן מייצוג מבלי שייכנס סניגור אחר בנעליו, וזאת כדי שלא להוביל להימשכות בלתי סבירה של ההליך.
יטען הטוען כי על בית המשפט לשים על הכף גם את בטחונו האישי של מר שרמן. בצדק. דא עקא שהקשר בין בטחונו של עו"ד שרמן ובין ההליך המתנהל הוא ספקולציה. בית המשפט לא קיבל ראיות בעניין, ואף לא רשאי לקבלן כל עוד מתנהל ההליך דנן. קבלת ראיות שכאלה יכולה ליצור עילת פסילה בשל דעה קדומה שתיווצר ביחס לנאשמים שעומדים לדין. אם בית המשפט יקבל את טענתו של עו"ד שרמן – הדבר עלול להיראות כאילו קבע שהנאשמים אחראים לאיומים על חייו ועל חיי בני משפחתו – מדובר בקביעה דרמטית שאין להקל בה ראש, וכזו שעלולה להקם עילת פסילה. ברור כי אם ההרכב יפסל ההליך ימשך עוד שנים רבות.
יש לקוות שבית המשפט לא עשה טעות חמורה מבחינת בטחונו האישי של מר שרמן.
לגופו של עניין אעיר שלוש הערות
ראשית, דחיית בקשתו של עו"ד שרמן לא הוכיחה עצמה כיעילה. עו"ד שרמן לא מצליח לנהל חקירות נגדיות, ולמעשה אינו מאפשר התנהלות תקינה של ההליך. מבחינתו נראה שבצדק. לטענתו הוא חושש לחייו. לו היה בית המשפט מפסיק את הדיון לחודש-חודשיים תוך קביעה שבפרק זמן זה ימונה סנגור חליפי, ייתכן וניתן היה להתכנס לניהול מסודר יותר של ההליך, וזאת בתוך פרק הזמן שחלף ממילא.
שנית, קבלת הטיעון כי עו"ד שרמן מאוים ושחרורו מייצוג בנסיבות כאלה, עלולה להוביל להפעלת מניפולציה דומה על ידי נאשמים נוספים שמעוניינים בהימשכות ההליך המתנהל נגדם. בית המשפט לא יכול לתת יד להתנהלות שכזו. זהו שיקול מדיניות לגיטימי וראוי.
שלישית, ככל שביטחונו של מר שרמן בסכנה בשל ההליך דנן, הרי שעל משטרת ישראל לפעול בהתאם ובמהירות האפשרית. לא יעלה על הדעת שסניגורים יאוימו במסגרת עבודתם. סבורתני שאין להעלות על הדעת במערכת המשפט היום כי נאשמים יועמדו לדין כשהם אינם מיוצגים. זהו אינטרס ציבורי ולא אינטרס של הנאשמים העומדים לדין בלבד.
הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר, במידה ומצאתם טעות בכתבה מוזמנים לשלוח את התיקון למייל: [email protected]
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר