הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
לפני כחמש שנים נפל דבר בישראל: שופטי העליון אשר דנו בערעור על סכסוך בין בני זוג שהתגרשו קבעו הלכה חדשה (919/15) החותרת לשוויון בנטל המזונות והמשמורת בין הורים גרושים על ידיהם. בפסק דין זה נקבע כי החל מגיל 6 ועד 15 חבים שני ההורים לשאת במזונות ילדיהם הקטינים. אופן החישוב לוקח בחשבון פרמטרים שונים ובהם צרכי הקטינים, יכולות כלכליות של שני ההורים, חלוקת המשמורת ועוד.
הלכה משמעותית זו, עוררה הדים רבים ויצרה שינוי של ממש בהסדרי המזונות והמשמורת הנקבעים בבתי המשפט לענייני משפחה ברחבי הארץ. לאחרונה יישמה את ההלכה הזו שופטת ביהמ"ש לענייני משפחה באשדוד, עופרה גיא. בפני השופטת נידונה תביעתה של אם לקבל אלפי שקלים מזונות בחודש מאבי בנה, אך שהשניים חלוקים באופן שווה את זמני השהות של הילד. בפסק הדין שניתן על ידי השופטת, היא דוחה לחלוטין את תביעת האם ואף קובעת כי האב פטור ממזונות לבנה.
לפרטים נוספים אודות עו"ד ונוטריון גיל אלימלך לחצו כאן
במרכז פסק הדין עומדים גבר ואישה, שנישאו בשנת 2014 והתגרשו כשש שנים לאחר מכן, ולהם ילד אחד משותף, קטין. במרץ 2021, הגישה האם תובענה במסגרתה עתרה לחייב את האב במזונות הקטין, לרבות הוצאות מדורו, בגובה של 3,880 שקל בחודש וזאת החל ממועד הגשת התובענה ליישוב סכסוך בפברואר 2020. כמו כן, דרשה האם לחייב את האב במחצית הוצאות הקטין לרבות, אך לא רק, הוצאות רפואיות חריגות, שיעורי עזר והוראה מתקנת, אבחונים, חינוך, צהרון, מועדונית, קייטנה ועזרי לימוד. בנוסף, עתרה האם לחייב את האב בתשלום מזונות הקטין גם לאחר הגיעו לגיל 18 ועד לשחרורו מהצבא.
אם לא די בכך, האם דרשה עוד לחייב את האב גם במלוא עלויות החלפת ריהוט ורכישת מיטלטלין לקטין בהתאם להתפתחותו והתבגרותו וכן לחייבו בהוצאות בר המצווה.
באפריל 2022 דחה ביהמ"ש את בקשת האם לחייב באופן זמני את האב במזונות של הקטין. השופטת קבעה כי לא מצאה לחייב את הנתבע להעביר לידי האם כל סכום שהוא לטובת מזונות הקטין וכי כל אחד מהצדדים יישא במזונות הקטין בעת בה הוא שוהה במחיצתו. לגבי הוצאות החינוך וההוצאות הרפואיות נקבע אז כי הצדדים יישאו בתשלומים באופן שווה.
במסגרת תביעתה לקבלת המזונות, טענה האם כי הסכומים פורטו בצמצום וכי בפועל הקטין זקוק לסכומים העולים על אלה שפורטו. לדבריה, תחילה היא ואבי בנה התגוררו תחת קורת גג אחת אולם האב הורחק מהמקום ומאז הפסיק להפקיד את משכורתו בחשבון הבנק המשותף. עוד ציינה, כי האב מתגורר בבית הוריו, אין לו כל הוצאה עבור מדור או כלכלה שכן בבית הוריו מסופקים מלוא צרכיו.
מנגד, טען האב כי הוא החל להפקיד את משכורתו בחשבון נפרד לאחר שהאם עצמה הטיחה בפניו כי אין היא מתכוונת להמשיך ולהפקיד את משכורתה בחשבון זה. לשיטתו היא אף החלה להבריח כספים מהחשבון המשותף. לגרסתו, לאור חלוקת זמני השהות של הצדדים עם הקטין, כמו גם הפערים הגבוהים בהכנסותיהם, יש לקבוע כי כל אחד מהצדדים יישא בהוצאות הקטין עת הוא שוהה עמו, תוך חיוב הצדדים לשאת בחלוקה שווה ביניהם בהוצאות רפואיות חריגות והוצאות החינוך של הילד.
ביחס לסכום המזונות טען האב כי הסכום שדורשת האם "גבוה ומופרז" וזאת בהינתן והצדדים חולקים זמני שהות שווים עם הקטין והפערים בהכנסותיהם.
השופטת, ביססה את החלטתה על הלכת העליון 919/15 שניתנה על ידי ביהמ"ש העליון ביולי 2017. בפסק דין זה נקבע כי החל מגיל 6 ועד 15 חבים שני ההורים לשאת במזונות ילדיהם הקטינים. במקרה זה, כך לפי בית המשפט, הכנסתה החודשית הממוצעת של האם עומדת על כ-9,300 שקל, זאת בנוסף לקצבת ילדים בגובה 156 שקל שהיא מקבלת מהמדינה. בבעלותה דירת מגורים בכפוף להלוואת משכנתא. היא רכשה את חלקו של האב בדירתה המגורים באמצעות כספי ירושה שהיו ברשותה. מנגד, האב מרוויח פחות מהאם, בממוצע כ- 8,000 שקל בחודש נטו.
השופטת קבע כי צרכי הקטין למזונות עומדים על 2,770 שקל לחודש, אף שבתביעת האם הועמד סכום גבוה יותר, על סך 3,880 שקל בחודש.
לדברי השופטת גיא, בפסק דין בנוגע להסדרי השהות על הקטין נקבעה אחריות הורית שווה. זמני השהות של הנתבע עם הקטין נקבעו לימים שני ורביעי כולל לינה וכן כל סוף שבוע שני. זמני שהות זהים גם ביחס לחופשות ולחגים. בסופו של דבר, הילד שוהה 57% מהזמן עם האם לעומת 43% מהזמן עם האב.
משכך, כך נקבע בפסק הדין, יש להעמיד את חלקו של האב במזונות הקטין על 1,280 בחודש ואילו את חלקה של האם על 1,490, זאת על בסיס הפערים בהכנסות הצדדים. לאור חלוקת זמני השהות המתקיימת בין הנתבע לבין הקטין, הרי שהאב נושא במזונות הקטין בסך 1,191 בחודש. כלומר, נוצר פער של 89 שקלים לחובת הנתבע, המסופקים לקטין בבית האב במהלך זמני השהות. בהתאם להחלטת ביהמ"ש, הפער הזניח שנוצר יכוסה מתוך קצבת הילדים המשתלמת עבור הקטין ומועברת לידי התובעת.
"מכל המקובץ לעיל", סיכמה השופטת, "אין מקום לחייב את הנתבע להעביר כל סכום שהוא לידי האם בגין מזונות הקטין, שכן מצאתי כי הוא ממלא אחר תשלום חבותו במזונות הקטין במסגרת זמני השהות בהם שוהה הקטין במחיצתו". באשר להוצאות הנוגעות לילד כמו חינוך, חוגים, הוצאות רפואיות חריגות וכדומה, יישאו הצדדים בחלוקה שווה.
פסיקת ביהמ"ש למשפחה מוכיחה כי המערכת המשפטית ממשיכה לחתור לשוויון בין הורים. היא מוכיחה כי חלוקה בנטל המשמורת משמעה גם חלוקה בנטל המזונות. היא מאפשרת לאבות לחלוק בצורה שוויונית את גידול הילד ולהוות גורם משמעותית בחייו, ודוחקת במי שמנסה להרוויח מכל הכיוונים אל מקומו הנכון. ילד זקוק לכסף על מנת למלא אחר הצרכים שלו, זה נכון, אך הוא זקוק גם להוריו, ככל הניתן. טוב עושה ביהמ"ש שלא מאפשר לאם לסחוט מהאב כספים שאינם מגיעים לה.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפרטים נוספים אודות עו"ד ונוטריון גיל אלימלך לחצו כאן
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר