הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
עורך דין שקלאר מלין על חוסר המקצועיות של היחידה, על חוסר השליטה בחומר והינעלות באחת משתי עמדות, האחת סגירת התיק בהסדר מותנה, והשניה הגשת כתב אישום לבירור בית המשפט.
כזכור, יחידת הסדר מותנה הוקמה על מנת להקל על העומס המוטל על מערכת המשפט, ויצרה נתיב חלופי, במסגרתו תיקים קלים, שאינם מסוג "פשע", בנוגע לעניינם של חשודים נורמטיבים ללא עבר פלילי, יידון ביחידת הסדר מותנה, אשר תערוך הסכם עם החשוד, אשר יודה בכתב אישום מוסכם, ויקבל עונש מוסכם שנע בין קנס לפיצוי ו/או השתתפות בטיפול כלשהו, כפוף לתסקיר, וגם בתוכנית של"צ, והכל על פי המוסכם בין יחידת התביעות המשטרתית לבין אותו חשוד.
היה והחשוד הסכים להסדר מותנה, ועמד בתנאיו, התיק ייסגר וברישומיה הפנימיים של המשטרה, יירשם תיק זה כתיק סגור בהסדר מותנה.
למעשה מדובר ב"יצור כלאיים" בין הרשעה פלילית לבין סגירת תיק, מכל העילות השמרניות הנהוגות קודם לכן, העדר עניין לציבור, העדר ראיות, העדר אשמה.
ואולם, כך לטענת עורך דין שקלאר, הפכה יחידת הסדר מותנה, ליחידת תיקים חסרי עניין לציבור, אשר לפני כן, לפני שהוקמה יחידת הסדר מותנה, תיקים שכיום נסגרים בהסדר מותנה, היו נסגרים עוד בתחנת המשטרה – בהעדר עניין לציבור, וללא צורך בהודאה באשמה, רישום פלילי ועונש מנהלי.
פנייתו של עו"ד שקלאר הינה בשמו של חשוד, אשר עניינו בורר, לטענת עורך דין שקלאר, בחוסר מקצועיות, ובחוסר עניין אמיתי, כאשר ביחידת הסדר מותנה מטילים את האחריות לפתחו של בית המשפט, בכל אימת שהחשוד מסרב להודות, ומציג ראיות מטעמו, המעידות על העדר אשמה.
על רקע דברים אלה, כך לטענת עורך דין שקלאר בתלונתו בפני פרקליט המדינה, יש להנחות את התובעים ביחידת הסדר מותנה, בדבר סמכויותיהם לסגור את התיק גם ללא הסדר מותנה, מקום שהם נוכחים לדעת שהראיות אינן מספיקות להעמדה לדין.
כמו כן, דורש עורך דין שקלאר בתלונתו, כי תובעי היחידה להסדר מותנה יגיעו מוכנים לפגישה, במיוחד כאשר עולות טענות ראייתיות, ולא יקראו את התיק במעמד הפגישה ובחטף.
תגובת עורך דין יעקב שקלאר:
"הלקוח שלי הינו קורבן של אירוע תוקפני מצד המתלוננת. ביחידת הסדר מותנה בירושלים לא הבינו את התמונה, וגם לא רצו להבין. הופתעתי מהחובבנות, מחוסר המקצועיות ומהשיטחיות של ההתייחסות לאדם נורמטיבי כמו הלקוח שלי.
יתרה מזאת, תיק זה הינו כה זוטר וחסר חשיבות, שאך לפלא הדבר שבכלל מתעסקים איתו, ולא גונזים אותו מחוסר עניין לציבור.
כפי שכתבתי לפרקליט המדינה, יחידת הסדר מותנה לא הוקמה כדי להוות "פח זבל" לכל התיקים חסרי העניין לציבור, שלפני כן היו נסגרים עוד בתחנת המשטרה, וכיום מאלצת יחידת הסדר מותנה את החשודים להודות בעבירות ולשלם קנסות ולשאת בתוצאות הרשעה מנהלית, באיומי הליך משפטי ארוך וקשה."
מוסיף עו"ד יעקב שקלאר ומצטט בהסכמה דברים שנכתבו בנושא דידן על ידי השופט א. הרמלין מבית משפט השלום בתל אביב, שזיכה נאשם שעניינו נדון ביחידת הסדר מותנה, וכשלא הסכים לחתום על הסדר – הואשם בבית משפט עד שזוכה לאחר משפט.
וכך כתב השופט הרמלין:
"העובדה שהתביעה מראש ייחסה לנאשם במקרה שלפניי עבירה של תגרה ולא עבירה של תקיפה נראית כתוצאה של אי בהירות ראייתית שהייתה גלויה מראש לתביעה עצמה. אי בהירות זו מעמידה בספק את התאמתו של תיק זה לסגירה בהסדר מותנה, ובוודאי חייבה את התביעה לבחון היטב את סיכויי ההרשעה בטרם הגישה כתב אישום. יתר על כן, כאשר אדם מסרב לחתום על הסדר מותנה כיוון שלטענתו לא עבר כל עבירה, על התביעה לשוב ולבדוק אם אין צדק בטענתו, ולא להגיש נגדו בהכרח כתב אישום."
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
לכתבות נוספות של עו"ד יעקב שקלאר לחצו כאן
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר