הכתבה נכתבה בשיתוף עו"ד רן רוט
אורי (שם בדוי) הוא חבר. אמא שלו נפטרה אחרי התמודדות לא פשוטה עם מחלה קשה, 5 שנים אחרי שאבא שלו נפטר במפתיע לילה אחד. כשבאתי לנחם אותו במהלך השבעה הוא ישב יחד עם אחיו הקטן, איתי (שם בדוי) בדירה הקטנה בה התגוררה אימו בבת ים בשנים האחרונות.
אורי ואיתי תמיד הסתדרו בניהם. אורי היה הבכור וכבר בילדות היה ברור שהוא אולי הילד המוצלח יותר, אך לא המועדף יותר. זה לא שההורים שלו לא אהבו אותו. הם אהבו אותו מאוד, אבל לאיתי הם התייחסו אחרת.
לפרטים נוספים אודות עו"ד רן רוט לחצו כאן
ככל שאורי הצליח ושגשג יותר ההורים התגאו בו, סמכו עליו, ובזה זה הסתכם. וזה היה בסדר גמור מבחינתו, כי בזמן שלאורי הכל עבד כמו שצריך, לאיתי הכל הלך מאוד קשה. הוא לא הסתדר בלימודים כילד, לא הצליח למצוא עבודה ולהתמיד בה, אף אחד לא זוכר מתי היתה לו חברה או בכלל מתי הוא יצא עם מישהי, תמיד הוא היה זקוק לעזרה, וההורים ואורי תמיד היו שם בשבילו.
בזמן שאורי התחיל לעבוד מיד אחרי שסיים כמה שנים בקבע בצבא, מימן את הלימודים שלו בעצמו, הכיר את מיטל (שם בדוי) שהיום היא גרושתו ועבר לגור יחד איתה, איתי נשאר לחיות עוד שנים בבית על חשבון ההורים. הם מימנו לו לימודים, שאותם התחיל, אבל אף פעם לא סיים, רכשו לו רכב, קבעו לו תורים לרופא, דאגו לכביסות ואוכל מבושל עבורו וכשחשדו שהסיבה לכך שהוא לא נפגש עם נשים היא שהוא מתבייש להביא אותן לבית ההורים, הם שכרו עבורו דירה במרחק שני רחובות מהם ושילמו עבורה.
ומבחינת אורי זה היה בסדר. כבר מילדות הוא ראה את הקושי של איתי וכאח בכור הוא תמיד היה שם בשבילו. הוא אף פעם לא הביע מירמור ובכל פעם שההורים התקשרו להתייעץ איתו: איזה רכב לקנות לאיתי או כל דבר אחר, הוא פירגן ועודד אותם.
מעבר לזה, גם אורי תמך באיתי, ולא רק בו. גם בהורים, בטח אחרי שאמו נשארה לבד. הוא היה זה שדאג לרכוש לה מקרר חדש כשהישן התקלקל, מימן את השיפוץ של חדר האמבטיה כשהיה צריך להנגיש אותו עבורה, בכל ביקור אצלה הוא היה משאיר לה קצת כסף, הוא גם היה זה שהיה אחראי על כל הפרוצדורות וההתנהלות שלה מול הבנקים, הרשויות, הרופאים וכו, ואיתי היה זה שעבר דרכה כל ערב וישב לשתות איתה כוס תה אחרי שמצא לפני שנתיים עבודה קבועה שהסתדר בה.
אז השבעה הייתה עמוסה בהרבה מנחמים וכשהלכתי אורי ליווה אותי החוצה לנשום קצת אוויר ולשאוף קצת ניקוטין ולדבר קצת לבד. לאמא לא היו יותר מידי נכסים, הדירה הקטנה בבת ים ועוד קצת כסף שהצליחה לחסוך במהלך השנים והיה ברור מהשיחה, שאיתי צפוי לעזוב את הדירה השכורה ולעבור לגור בבית ההורים, ואורי נשמע בסדר גמור עם זה, ואני לא הופתעתי. כי זה היה אורי, שתמיד תמך באחיו הקטן, ובינינו, גם לא היה זקוק לכסף הזה.
אבל שבועיים אחרי אורי התקשר זועם. מסתבר שבצוואה שהשאירה האם, היא ציוותה את דירת המגורים לאיתי ואת החסכונות המעטים שלה חילקה באופן שווה בין השניים. אולי זה היה האבל שהיכה בו, אולי שנים של קיפוח, אולי האופן בו קיבל איתי את הדברים, כאילו מובן מאליו שאמא שתמיד אהבה אותו יותר ודאגה לו ממשיכה לדאוג לו גם אחרי לכתה, אבל כל אלו גרמו לו לרצות להתנגד לצוואה.
הוא רצה לטעון להשפעה בלתי הוגנת מצדו של איתי, "בטח. במהלך כל השנים שאני עבדתי בהן או הקמתי משפחה וגידלתי ילדים, והעברתי לאמא כסף, איתי היה יושב איתה בבית עם הכוס תה שלהם ומרעיל אותה נגדי, משכנע אותה שהוא המסכן שצריך להשאיר לו הכל, ושאני, כרגיל מסתדר", הוא רצה לתבוע את השבת הכספים שהעביר לאמו במהלך השנים, והוא כנראה בעיקר רצה לנקות את העלבון שחש בזמן קריאת הצוואה.
ייתכן שאם אורי היה פונה לעו"ד אחר הוא היה אכן מגיש התנגדות, ואולי הוא גם היה מצליח לשכנע את בית המשפט בהשפעה לא הוגנת, אבל אורי, ולדעתי לא בכדי, לא התקשר לעוד עו"ד, הוא התקשר אליי כי אני גם חבר שלו וגם כי זה בדיוק תחום ההתמחות שלי, מתוך הניסיון שרכשתי הן מעולמות הניהול והן מעשרות תיקים דומים, ואני שמכיר אותו שנים, ידעתי שלא אובדן הדירה או הכסף כואבים לו. אז נפגשנו שוב, ודיברנו והזכרתי לו איך בשבעה הוא אמר שאיתי בטח יחזור לדירת ההורים והוא היה בסדר עם זה ואז זה יצא. "כל השנים חשבתי שהיא דואגת לו יותר, כי היא סומכת עליי , לא כי היא אוהבת אותו יותר או משהו כזה, אבל מסתבר שהיא לא סמכה עליי מספיק. שנים עזרתי ותמכתי. הייתי גם בן טוב, אבל יותר מזה, הייתי אח נהדר. מה היא חשבה? שאני אוציא אותו מהבית ואפסיק לדאוג לו?"
ואכן, התכנית המקורית של אורי היתה לוותר על חלקו בעיזבון לטובת אחיו, ואחרי שהעלבון קצת עבר, והסברתי לו שיכול להיות שהאם לא רצתה להעמיס עליו פרוצדורות מיותרות או לתת לאיתי תחושה לא נעימה ששוב אחיו הגדול צריך לוותר לו, הוא קיבל את זה.
אורי ואיתי צלחו את המשבר והיחסים שלהם טובים כבעבר, אבל ישנן משפחות רבות שלא מצליחות להשתקם אחרי חלוקה לא שוויונית בצוואת ההורים. אם אתם עורכים צוואה בה אתם מחלקים את הרכוש שלכם באופן לא שוויוני בין הילדים, גם אם אתם בטוחים שהם יבינו את הסיבות לחלוקה, כדאי לדבר איתם על זה לפני ולוודא שהדאגה לאחד הילדים לא תתפרש כחוסר אהבה לאחרים.
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.ilלביקור באתר של עו"ד רן רוט לחצו כאן
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף עו"ד רן רוט