השופט בדימוס פרופ' עודד מודריק, שכיהן, בין השאר, כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שוחח הבוקר (חמישי) עם סיוון כהן ב-103FM על התוכנית המשפטית שהציג שר המשפטים הנכנס יריב לוין, ואמר: "יש פה תיקונים שבחלקם בעיניי נכונים ומתבקשים".
בפתח דבריו, התייחס השופט בדימוס לרפורמה שהוצעה ולמה שקורה בבג"ץ: "היום בבג"ץ מתחוללת שאלה שיש לה אולי זיקה מסוימת לרפורמה, אבל עניין נפרד לחלוטין. אני מקשיב לדברים שנאמרים שם עכשיו והשאלות דיי מורכבות. בעניין הרפורמה שהציע השר לוין, אני אינני חושב שזה קץ העולם, קץ הדמוקרטיה וכל מיני ביטויים קיצוניים שכאלה. יש פה תיקונים שבחלקם בעיניי נכונים ומתבקשים".
הוא הסביר: "כמו למשל עצם הצורך העקרוני בפסקת התגברות, מקובל עליי. אני חושב שזה לגמרי לא עניין של מספר חברי הכנסת מעבר ל-61, לדעתי גם 75 לא יפטרו את הבעיה, אלא הדבר הנכון הוא בעיניי שגם השר הולך בעקבות הרעיון הזה - פסקת התגברות שבאה בעקבות פסק דין של בית המשפט העליון, שבו לשיטת השר לא התקבלה החלטה פה אחד, כי אם ההחלטה לפסול את המהלך הממשלתי או החוקי פה אחד, אין מקום לפסקת התגברות".
הוא המשיך ואמר: "אני חושב שאין מקום לפסקת התגברות גם אם הפסק של בית המשפט העליון התקבל ברוב שאין בו לפחות שליש מחברי ההרכב שתמכו בחוק או בהחלטה. לעם יש את זכות הבחירה שלו, הנבחרים שלו הולכים כנראה בעקבות המנדט שקיבלו מהבוחר ומחליטים את אשר הם מחליטים, אבל את פעולת החקיקה ואת פעולות הממשל, מישהו צריך לבחון על פי עקרון החוקיות, האם המהלכים האלה חוקיים. זו דרכו של עולם, אם את נותנת למקבל ההחלטה להחליט אם ההחלטה היא חוקית או סבירה, בעיניי המחליט ההחלטה שלו תהיה חוקית וסבירה. לכן נקודת עיגון חיצונית שממנה מישהו יבחן את החוקיות, זה תפקידו של בית המשפט".
"אומרים, במיוחד בהקשר לשאלת הסבירות, 'איך אפשר להחליף את 60 חברי הכנסת עם השקפתם בעניין הסבירות עם 15 שופטים שלא נבחרו?'. יש בזה משהו, אני מקבל את זה, אבל לפי השיטה או ההשקפה שלי, אם באמת ימצא מיעוט בהחלטה של בית המשפט העליון שתומך בשיקול הדעת של חברי הכנסת, או ברוב של חברי הכנסת, אז באמת אין מקום להתגברות. ואז יינתן משפט הבכורה להחלטה או לחוק של הכנסת".
"אותה מהפכה שהחל שמגר והמשיך ברק לא הייתה נכונה?", שאלה כהן את השופט בדימוס. על כך הוא ענה: "נכונה לחלוטין ומתקיימת גם עכשיו, גם לפי ההצעה של השר לוין. הוא אמר שבתי המשפט יוכלו להמשיך לפסול חוקים, לקיים את המטלה החשובה שמונחת לפתחם, אבל במקרים קיצוניים, אגב לדעתי במיוחד בעניינים שנוגעים לזכויות אדם, כשהרשות המנהלית או אפילו הכנסת, מחליטה לפגוע בזכות אדם, בדרך כלל היא לא עושה את זה בצורה קיצונית כפי שמוצג, אלא מתוך איזון בין אינטרסים. האיזון הזה צריך להיבחן על ידי גורם חיצוני".
הוא הוסיף: "אני מוכרח לומר שלראשונה, הדברים שהוא הציע אתמול לא היו בלתי צפויים, דברים שמדברים עליהם חודשים וגם מופיעים בהסכם הקואליציוני. שאלת האקראיות או אי האקראיות של העיתוי לא מונחת רק לפתחם של הפוליטיקאים, מזכיר לך את מועד פרסום החשדות נגד נתניהו והגשת כתב האישום, עם עיתויים שהעלו סימני שאלה סביבם. כנראה שבמדינה שלנו אין משמעות לעיתוי".
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm