הכתבה נכתבה בשיתוף עו"ד רן רוט

הבית שלנו הוא אחד הדברים המשמעותיים בחיינו. בין אם מדובר בערך הכלכלי שלו ובין אם מדובר בערך הריגשי שלו, הוא תחושת השייכות והחיבור שלנו, והוא לעיתיים קרובות עומד בלב הסכסוך בין בני משפחה. בין אם מדובר באחים שנלחמים על הזכות לרשת את בית ילדותם ובין אם מדובר בזוגות שמפרקים את הקשר. 

לפרטים נוספים אודות עו"ד רן רוט לחצו כאן

טל (שם בדוי) רק רצתה שליעד (שם בדוי) יעזוב את הבית. הם התגוררו בדירת ארבעה חדרים בגבעתיים שהייתה רשומה על שם ההורים שלו בתוספת משכנתא לא גדולה שהיא וליעד שילמו מהחשבון המשותף כל חודש, ומרפסת יחד עם שני ילדים וחתול. 

אחרי 15 שנות נישואים טל החליטה שלא מספיק טוב לה ושהיא רוצה פרק ב'. לא היו בניהם מריבות סוערות או שתיקות קשות, אבל כבר שנים שלא הייתה תשוקה, ואחריה גם נעלמה החברות הטובה. שניהם השתנו והתפתחו לכיוונים קצת אחרים. וטל רצתה להגשים את עצמה, בלעדיו. 

אבל ליעד לא הגיב כפי שהיא קיוותה. הוא נאחז בבית, בקשר ובילדים וניסה להפעיל מניפולציות רגשיות ולשחק עם המצפון של טל. הוא אמר לה שיתעקש על שלום בית, שהוא לא רוצה שהילדים ייפגעו בתהליך, שהם לא מרוויחים מספיק בשביל להחזיק שני בתים, שהיא כבר לא צעירה כמו פעם, שהיא טועה לחשוב שיהיה לה יותר טוב בלעדיו. בשום שלב הוא לא דיבר על זה שהוא אוהב אותה, על זה שהוא רוצה להזדקן איתה, על משהו משותף בזוגיות שלהם שווה שיצילו אותו. וטל הייתה ערה לזה, וזה יחד עם התנהלות שלו רק חיזקו את ההחלטה שלה. 

והיא התעקשה שהוא יעזוב את הבית וייתן לה להתמודד בשקט, כי גם כשאתה הצד שיוזם את הפירוק, ואפילו כשאתה שלם איתו, עדיין מדובר בהתמודדות. הוא סירב. רק חזר ואמר לה שהוא לא מתכוון ללכת לשום מקום, ושאם לה לא טוב, היא מוזמנת לקום ולעזוב.

אבל אם לפני היחסים בניהם אמנם לא היו אידיאלים, אבל לפחות היו רגועים ושקטים. זה היה השלב בו החיים בבית הפכו לגיהינום בשבילה. היא לא יכלה לסבול את הנוכחות שלו יותר, לא יכלה לראות אותו, לשמוע אותו מדבר, להירדם כשהוא נוחר לידה. 

טוב עשתה טל שהחליטה לבוא ולהתייעץ לפני שעזבה את הבית. אם האישה עוזבת את הבית לפני הגירושין, היא עלולה להפסיד את דמי המזונות שלה (בשונה ממזונות ילדים), ככל שהיא זכאית להם, ואת הכתובה. הנימוק הוא שבשל העובדה שהיא ובעלה כבר לא חיים ביחד היא לא תורמת למשק הבית לא מספקת את התחייבויותיה כלפי בעלה. מעבר לזה, טל אהבה את הבית. את השכונה. 

הסברתי לה שהדבר כמובן שונה כאשר העזיבה את הבית נובעת מעילה מוצדקת כמו אלימות או השפלות מצד הבעל, אבל למרבה המזל, זה לא היה המצב אצל ליעד וטל ואני הנחתי אותה, למרות הקושי, להישאר בבית. המלצתי לה גם להיות ערה ומודעת לכל מה שקורה עם ליעד, חשבונות בנק, הסכמים, הלוואות, כל הדברים שבני זוג צריכים לשים לב אליהם מהרגע שהם מחליטים לפרק את הקשר, והאמת, עדיף גם לפני. 

דווקא התקופה הזו סיפקה לטל הזדמנויות רבות לבלוש אחרי ליעד. ככל שהיא ביקשה ממנו יותר לעזוב את הבית, כך הוא שהה בו יותר ויותר. הוא נמנע מללכת לחברים, הפסיק את אימוני הכושר, התחיל לעבוד ימים שלמים מהבית, ולטל הייתה תחושה שהוא מנסה להישאר בבית כמה שיותר רק כדי לגמור לה את האוויר. השהות המרובה בבית הפכה את ליעד לרשלן בכל הקשור לשמירה על הפרטיות שלו, כך שבאחת הפעמים בהם השאיר את המחשב פתוח היא גילתה שהוא צופה באובססיביות בסרטי פורנו ובאתרי פורנו של גברים עם בני מינם. כשהיא התקשרה מזועזעת לספר לי והעלתה תהיות לגבי טיב מערכות יחסים שהיו לו במהלך שנות הנישואין שלהם עם חברים גברים שבאו ונעלמו ידעתי שיש לנו את הקלף שיגרום לליעד לעזוב את הבית במהירות ובשקט. 

אני תמיד מסביר ללקוחות שלי שארבעה קירות זה לא משהו ששווה לנהל בגללו מלחמת עולם ושהבית זה איפה שהלב נמצא בו וטוב לו, אבל הלב של טל היה שלם יותר בבית שלה והסבלנות שלה היא שסייעה לה להחזיק בו. 

הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.ilלביקור באתר של עו"ד רן רוט לחצו כאן 

הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר, במידה ומצאתם טעות בכתבה מוזמנים לשלוח את התיקון למייל: [email protected]  
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).

הכתבה נכתבה בשיתוף עו"ד רן רוט