הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
בצעד חריג אישר ביהמ"ש לענייני משפחה בת"א לגבר להמשיך ולנהל קשר קבוע עם הילד שנולד לגרושתו מתרומת זרע לאחר שבני הזוג נפרדו. ההחלטה הזו היא חריגה ממש כפי שהסוגיה שהונחה בפני השופט יהורם שקד היא לא שגרתית. אולם, למרות הנדירות שבדבר, נראה כי דבר אחד בטוח: מה שהנחה את ביהמ"ש הוא טובת הילד ורצונו.
להורים יש זכויות ויש חובות כלפי הילד שהביאו לעולם ועליהם לחשוב תמיד על טובתו. לצערנו, זה לא תמיד כך. אבל מה הוא הקובע לגבי מי שאין לו שום קשר ביולוגי או משפטי לילד ורוצה להיות דמות נוכחת בחייו? האם הוא זכאי לנהל מערכת יחסים "הורית" עם ילד שאינו שלו, האם עומד לו זכות הטענה בביהמ"ש? מסתבר שכן.
בפני השופט שקד הובאו במהלך השנים סוגיות שונות, סכסוכי הורים, גירושין, משמורת או קביעת תשלומי מזונות. אולם התביעה החריגה שהוגשה בפניו על ידי גבר ביקשה לאפשר לו מפגשים עם ילד שאינו שלו. הגבר טען כי בין השניים נרקמו יחסי אב-הורה.
ברקע הבקשה הזו בני הזוג שהתגרשו, ונמצאים בסכסוך מתמשך בעצימות גבוהה. לשניים ילד ביולוגי אחד, כבן 15.5. לאחר שהשניים התגרשו, החליטה האישה להביא לעולם ילד נוסף, שלא עם הגרוש, לדבריה, מחמת מערכת היחסים הקשה שהייתה לו עמו במהלך נישואיהם, הן בתקופת הפירוד והן לאחריה. האישה הרתה מתרומת זרע אנונימית וילדה את הקטין בזמן שלא הייתה בקשר עם האיש.
ברבות השנים, אפשרה האישה מפגשים בין הילד לבין האיש, לדבריה, במסגרת הסדרי השהייה של הבן הביולוגי של השניים עם האב. שני הצדדים חלוקים במידת מעורבותו של האיש בחייו של הקטין, ויחד עם זאת, אין כל הכחשה כי החל משנות חייו הראשונות של הקטין, הוא נפגש עם האיש במסגרת משפחתית, יחד עם אחיו הגדול, ובין האיש לבין הבן מתקיימים סממנים לא מעטים המאפיינים בדר"כ קשר של אב-בן, כמו מעורבות בביה"ס, קבלת עדכונים מביה"ס או מהגן. שם משפחתו של הילד מורכב משם משפחתה של האישה ומשם משפחתו של האיש, שלדברי הגבר, הדבר מעיד על הקשר שבין השניים ועל הזיקה הנוספת שיש ביניהם. לדברי האישה, שם משפחתו של האיש הוסף לשם משפחתו של הקטין רק כדי ליצור שיוך לאחר הגדול.
הגבר פנה לביהמ"ש על מנת להבטיח קשר של הקטין. לדבריו, האישה החליטה לגדוע את הקשר בינו לבין הילד, שלא לטובת הילד, כאשר לדברי האישה, לאין אין כל מעמד כלפי הקטין ודווקא טובתו של הקטין מחייבת את הפסקת הקשר. עוד ובנוסף, טוענת האישה כי יש להורות על סילוק הבקשה משום שאינו עומד בתנאי הסף של התקנה ולו משום שאיננו בגדר הורה.
בדיון בביהמ"ש, הוסיפה האישה לתאר את האיש כאדם שתלטן וקשה וכיוונה להחלטתה להביא את הילד שלא עם האיש. היא טענה כי אפשרה את הקשר ביניהם בהתאם לרצונותיה ובכפוף להסכמתה. לדבריה, האיש עצמו ביקש להרחיק עצמו מקשר מחייב עם הקטין, ואף הניח לה מסמך משפטי שהוא ערך שנועד, בין היתר, לפטור עצמו ממזונות הקטין.
מנגד, האיש טען בפני בית המשפט כי התייחס לקטין כאל בנו לכל דבר ועניין. פינה לו חדר בדירתו, דואג ומטפל בו ואוהבו כמו את שני ילדיו האחרים (בנו הבכור, ובתו מזוגיות נוספת).
ביהמ"ש מינה אפוטרופסית לדין שסיפרה בביהמ"ש על השיחות שלה עם הילד, הניצב באמצעו של הסכסוך. לדבריה, הילד יודע שהאיש איננו אביו, וכי סיפר שלה שהוא "מאוד אוהב להיות אצל האיש, כיף לו והוא מתגעגע אליו". עוד סיפר כי "אמא אמרה שהאיש לא מתנהג טוב כלפי אמא וצועק עליה וגם על האח, אז אני לא אפגוש יותר את האיש". כשנשאל אם הוא עצוב מזה ענה שכן.
ביהמ"ש קבע כי יש לאמץ את עמדת האפוטרופסית שהדגיש את טובתו של הילד. "העיקר מה טובתו של הילד", כך היא התרשמה. "היעלמות של האיש היא לא טובתו של הילד כי שוב, הוא מתגעגע אליו, יש לו את הפינה שלו בחיים שלו, לאיש יש את הפינה שלו לקטין".
בהחלטתו, ציין השופט שקד, כי התרשם מרגשותיו הכנים כלפי הקטין, והבין גם את חששותיה של האם. "בסופו של יום", כתב בהחלטתו, "עסקינן בילד קטן, מקסים ושובה לב, שלא חטא, אשר נולד למציאות חיים מסוימת, גדל לתוכה מבלי שאיש שאל אותו או התייעץ עמו וכעת הוא נמצא במצב לא נעים מבחינתו ועיניו נשואות, כדרכן של עיני קטינים, אל המבוגרים שיחליטו בעבורם את מה שטוב להם".
"אני מודע לחלוטין", הוסיף השופט, "לקושי המשפטי של האיש לכונן יחסי הורות משפטית עם הקטין, ואולם אין משמעות הדבר כי האיש הוא בגדר אדם זר לקטין. ... הקטין, חרף שיודע כי האיש איננו אביו במובן הביולוגי של המילה, מכנה אותו בשם 'אבא'. עם כל ההבנה לרצונה של האישה לשקט ולשלווה בחייה ועם כל ההכרה בזכויותיה הטבעיות של האם לקבוע בעניינו של הקטין, הקטין וטובתו הם שעומדים להכרעת ביהמ"ש, כאשר ברור כי לתחושותיה של האישה וליחסו של האיש כלפיה יש משקל גם בזאת. התרשמתי כי הילד חפץ בקשר עם האיש, קשר אשר נפסק על ידי האישה. התרשמתי כי הפסקת הקשר לא הייתה לטובתו של הילד".
בסופו של יום הורה ביהמ"ש כי האיש ייפגש עם הקטין, בשלב זה אחת לשבוע למשך 4 שעות. בשולי החלטתו ציין כי טוב
יעשו הצדדים באם יפעלו בצוותא חדא לטובתו של הקטין, והדגיש כי התרשם שאהבתם לילד איננה מוטלת בספק.
העידן המודרני, סוגי המשפחות הרבות והמגוונות שישנן כיום, מאתגרות את ביהמ"ש בסוגיות שונות, חריגות יותר ופחות. אולם הקו המנחה של המערכת המשפטית צריך להיות זה של טובת הילד, מעבר לרצונותינו שלנו כהורים, לסכסוכים שלנו ולנוחות שלנו. לו רק נדע לשים רק לרגע את הכעסים בצד, כפי שלעיתים אנחנו בעצמנו מבקשים מילדינו, ונקשיב לרצונות לב הילדים, לטובתם האמיתית, נוכל לייצר עבורם עולם טוב ומלא יותר.
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
לביקור באתר של עו"ד איריס מורנו לחצו כאן
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר