הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
ניכור הורי הוא תופעה מכוערת שבה הורה אחד מסית נגד ההורה השני בפני ילדיהם המשותפים. מדובר בתופעה המסכנת את הקשר בין ההורים לילדיהם, פוגעת קשות הן בהורה המנוכר והן בילדיו לטווח הקצר וגם לארוך. בשנים האחרונות, על רקע מגמה של עלייה בתופעה, מנסה מערכת המשפט להתמודד עם התופעה ביתר שאת. זאת, הן דרך סנקציות כלכליות כלפי ההורה המנכר והן דרך שינוי המשמורת על הילדים.
לפרטים נוספים אודות עו"ד ונוטריון גיל אלימלך לחצו כאן
במקרה שהובא לאחרונה בפני בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת, החליט השופט אריאל ממן לצמצמם את זמני השהות של אב עם בנותיו, ולקיים את המפגשים בין האב לילדות אך ורק תחת פיקוח. הסיבה? חשש כבד כי האב מסית את הבנות נגד אימן.
בין ההורים נקבע הסדר הקובע משמורת משותפת לשתי בנותיהן הקטינות, כשביתן העיקרי הוא בבית האם. בהסכם בין הצדדים נקבע כי "ההורים מתחייבים לשתף פעולה ביניהם בכל ענייני הקטינות או מי מהן ולנהל תקשורת שוטפת ורציפה בין מסרונים ובין בשיחות טלפון, תוך שהם מחויבים לדבר זה לזו, בלשון נקיה, מכובדת ועניינית". במסגרת ההסדר, נקבע כי הבנות ילונו אצלו פעמיים בשבוע ובכל סופ"ש שני.
אולם, זמן קצר לאחר שחתמו על ההסדר, פנתה האם בבקשה בהולה לביהמ"ש בדרישה להפסיק את הסדרי הראיה בין האב לבנות בטענה לניכור הורי חמור ואי קיום הסדרי ראיה על ידיו.
במהלך הדיונים שהתקיימו לאחר מכן, וכך עלה גם מתסקירי העובדת הסוציאלית בתיק זה, עלה חשש למצבן של הבנות לאור עוצמת הסכסוך בין ההורים הגרושים. החלטות שונות שניתנו על סמך חוות הדעת של העובדת הסוציאליות, אפשרו לאב לפנות להדרכה הורית ולשפר את דרכיו.
"ביהמ"ש מצב להבהיר שוב ולהזהיר פעם נוספת את האב", כך נכתב, "שככל שבית המשפט ישתכנע שהאב ממשיך להערים קשיים על הליך הטיפול וכי יש בכך כדי לפגוע בקטינות, להעמידן בסיכון ולאיים על התפתחותן התקינה, יישקל צמצום משמעותי של זמני השהות שלהן עמו".
במרץ 2022 הוגשו המלצות העובדת הסוציאלית לבית המשפט, על סמך דיוני ועדת התסקירים. האב, כך דווח, נעדר מהוועדה שדנה במצב המשפחתי, אף שהוזמן מבעוד מועד. צוות הוועדה העלה דאגה רבה למצב הקטינות והביע חשש מפני ההשפעה העתידית של המצב עליהן.
עוד עלה בדיון הוועדה, כי האב מתנגד לכל קשר עם האם והתקשורת בין ההורים קשה ופוגענית. הוא הפסיק להסתובב עם טלפון נייד וההתקשרות עמו נעשית באמצעות בת זוגו ובדוא"ל, שם הוא לא תמיד זמין. בנוסף, האב התנגד למעורבות של העובדת הסוציאלית והביע חוסר אמון ותוקפנות לאורך ההליך. הוא מתנגד לקיים כל הליך טיפולי ואין מצדו כל הכרה ביחידה ההורית של האב והאם כהורים משותפים לבנות, אשר אמורים לדאוג לצרכיהן.
מסיכום דיוני הוועדה עלתה דאגה רבה למצבן הנפשי וההתפתחותי של הקטינות וקבע כי יש תחושה כי הן נתונות להסתה מצד האב. "הקטינות", נמצא, "חיות באווירה שבה אין מקום לשני ההורים ומתוך כך ישנו חשש כי בשלב מסוים לא יוכלו לשאת את המתח ויאלצו לבחור בין ההורים".
הילדות, נכתב לביהמ"ש, הציגו עצמן דרך מסרים של ההורה והן מרגישות כנושאות תפקיד וצינור להעברת מסרים.
כל אלה הביאו את הוועדה להערכה כי הקטינות מצויות במצב סיכוני אשר ישפיע על המשך הקשר הרציף שלהן עם אימן ומשכך הומלץ שהמפגשים בין האב לבנות יתקיימו במסגרת מרכז קשר בלבד, בפיקוח גורם מקצועי וזאת לצד המלצות טיפוליות בקטינות ובמשפחה כולה.
השופט ממן מצא כי יש מקום לאמץ את המלצות התסקיר. "ביהמ"ש", כתב, "למד על התנהגותו של האב מהתנהגותו שלו לאורך ההליך, מתגובותיו, מסירובו להעניק לקטינות טיפולים רגשיים נדרשים ומסירובו לקחת חלק בטיפול ותיאום הורי והדבר הינו בבחינת ידיעה שיפוטית".
טוב עשה ביהמ"ש כשקבע כי טובת הילדות הקטינות היא מעל לכל, ועל כן, בשל החשש הממשי מניכור הורי ומהסתה, לאפשר לאב לפגוש בבנותיו רק תחת פיקוח. האם היה יכול לעשות זאת קודם? האם יכול היה למנוע את הפגיעה שחוו עד כה הבנות? זו שאלה מורכבת, שכן על ביהמ"ש למצות כל אפשרות בטרם הוא מונע מהורה קשר בלתי אמצעי עם ילדיו. ומנגד, בשלב הזה, הבנות כבר נמצאות בשלב של פגיעה ממשית בשל התנהלותו. נראה, כי ביהמ"ש פעל בזהירות המתבקשת במקרים שכאלו, אף שסנקציות מוקדמות יותר, היו יכולות להקל על מצבן הנפשי של הילדות, והרי טובתן היא החשובה מכל.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפרטים נוספים אודות עו"ד ונוטריון גיל אלימלך לחצו כאן
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר