בתחילת השבוע הבא צפויה ועדת השרים לחקיקה לאשר הצעת חוק של יהדות התורה וש"ס להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים. על פי ההצעה יוכלו בתי הדין הרבניים לדון בסכסוכים אזרחיים כבוררים ולא רק בענייני גירושין ומשפחה. על כך, עורכת הדין בתיה כהנא־דרור, מומחית לדיני משפחה ופעילת זכויות נשים שוחחה הערב (חמישי) עם אריה מליניאק וליאת רון ב-103FM.

בפתח השיחה, אמרה עו"ד כהנא-דרור: "קודם כל אני רוצה להקדים ולומר שמדובר בהצעת חוק שהיא חלק מהצעות חוק שהן בעצם המטרה של המהפכה המשפטית. זאת אומרת, שיהיה אפשר, באין מפריע, להביא חוקים מסוג זה שהם באמת הולכים לשנות את אופייה של המדינה ממדינה דמוקרטית למדינה דתית".

"אגב, אני אישה דתית, ואני מחויבת להלכה, ואני אומרת לכם שהצעת החוק הזו היא הכיוון. כי אם אני אבוא אחר כך לבג"ץ ואני אגיד 'רגע מה זאת אומרת? לא דנו על פי הדין הכללי'. יגידו לי 'סליחה זה החוק'. לא תהיה אפשרות לסגת מהדבר הזה. מדובר פה במשהו עמוק, שורשי, שבאמת ישפיע על איך שנחיה פה במדינה שלנו".

לאחר מכן, נשאלה האם השינוי המוצא, יגרום לבית הדין הרבני להתערב גם בסכסוכים עסקיים. עו"ד כהנא-דרור השיבה כי "נכון. בסכסוכים עסקיים, בדיני חוזים, ועוד. חשוב להגיד שאנשים שמעוניינים בדין תורה בנושאים עסקיים וכדומה יש להם את האפשרות לעשות את זה. כמו שיש טריבונות של בוררות אזרחית יש בתי דין רבניים שדנים על פי חוק הבוררות. עכשיו רוצים שמערכת בתי הדין הממלכתית הם עצמם ידונו על פי דין תורה, והבעיה המרכזית היא שאף אחד לא יודע מה זה דין תורה, ומי שפוסק את ההלכה זה הדיינים עצמם. תראו, ה'שולחן ערוך' נכתב במאה ה־16 אבל ברור לכם ולי שאף אחד לא פוסק היום לפי ה'שולחן ערוך'".

בהמשך, התייחסה לטענה כי לגברים יהיה יתרון על פני נשים, בדיונים על סכסוכים עסקיים בבית הדין הרבני. לדבריה, "זו נקודה מאוד חשובה שיש פה איזו הצגה של 'לא, זה רק בהסכמה'. כאילו אנחנו מאוד ליברלים. כל ההסכמה הזו זה בולשיט אחד גדול כשיש פערים חברתיים או פערים מגדריים. אני אתן לכם דוגמא: לקוח שלי קנה איזה בית באיזה מתחם בקבוצת רכישה של רבנים, והתברר שגזלו אותו ולא רשמו את שמו בטאבו. הוא רצה ללכת לבית משפט אזרחי, אבל לא נתנו לו".

"הוא פנה אליי ולבסוף הצליח, אבל זכה רק לאחר מאבק ממושך של 12 שנה. עוד דוגמה זה גולדקנופף: הוא העסיק גננות ומטפלות בתנאי העסקה מחפירים. לאן הנשים האלו יוכלו לפנות? לבית דין אזרחי? ברור שלא. כולן נשים חרדיות, ונאלצו בעל כורחן לפנות לבית הדין. האם שם יש חוקי הבראה? דיני פנסיה? לא", הוסיפה.

בסיום, נשאלה האם עדיין תהיה האופציה לגשת לבית משפט אזרחי. לדבריה, "תלוי. אם הן חתמו על הסכמה אז לא. למה שתישמר להן הזכות? אי אפשר לערער. תראו, מדובר פה בהרחבה של משפט לא ליברלי, של משפט מפלה. זה נותן לבית הדין המון סמכות, וזה מציב אותם כארכה מקבילה לבית המשפט האזרחי. אני לא חושבת שהרבה אנשים מבינים שאותם דיינים בבתי הדין הרבניים האם אלו שקובעים את הדין".