היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הודיעה הבוקר (ראשון) כי היא מתנגדת להצעת חוק מתן חסינות לחיילים ושוטרים, שהייתה אמורה לעלות היום לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, מכיוון שהיא תפגע בהגנה על חיילים ויחשוף אותם להליכים פליליים בינלאומיים. בעקבות חוות הדעת, הוחלט בקואליציה שהדיון בהצעת החוק יידחה לשבוע הבא.
ממפלגת עוצמה יהודית נמסר כי "לאחר חוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה, סוכם בין הליכוד לעוצמה יהודית שהתחייבה להעביר את החוק, על דחייה של שבוע בלבד של חוק החסינות לחיילים ושוטרים, כאשר החוק יובא להצבעה בוועדת שרים בשבוע הבא. על פי הסיכום, החוק נדחה בשבוע במטרה לבצע בו כמה שינויים ובנוסף, מתכוונים בממשלה להביא מומחה למשפט בינלאומי כדי שיתן את חוות דעתו על החוק".
בחוות הדעת שהגישה כתבה היועמ"שית כי "הצעת החוק חושפת את הפועלים מטעמה של המדינה לאפשרות שיקודמו הליכים משפטיים – פליליים ואזרחיים, הן בערכאות בין-לאומיות כדוגמת בית הדין הפלילי הבין-לאומי והן במדינות זרות, אשר פועלות גם הן לאורו של עקרון הדומה במהותו לעקרון המשלימות של בית הדין. במובן זה, ובניגוד לתכליתה, ההצעה עלולה דווקא להסב נזק לאנשי כוחות הביטחון בכך שתחשוף אותם להליכים פליליים או אזרחיים נגדם בחו"ל".
עוד כתבה בהרב-מיארה, כי "הצעת החוק מהווה פגיעה משמעותית בזכויות האדם, משטענות על פגיעה בזכויות אלה על-ידי אנשי כוחות הביטחון במהלך פעילות מבצעית לא יזכו למענה הולם בדמות של חקירה אפקטיבית, ובמידת הצורך – העמדה לדין פלילי. מדובר בחשש מפני פגיעה בזכות לחיים, לשלמות הגוף, ואף חשש מפני פגיעה בחופש הביטוי, בקשר לפעילות המשטרה בכל הנוגע לפעולות מחאה. החובה לחקור מהווה, כאמור, חלק בלתי נפרד מהחובה של הממשלה לכבד את זכויות האדם האמורות".
היא ציינה גם כי "בהצעת החוק גלומה פגיעה בעקרונות יסוד של שלטון החוק והשוויון בפני החוק. חסינות רחבה כמו זו שמוצעת בהצעת החוק חותרת תחת החובה הבסיסית של כל אזרח לציית לחוק. ישנה חשיבות שחובה זו תשמר גם ביחס לגורמי הביטחון, שתפקידם לאכוף את החוק ולייצגו בפני האזרח, ושמוקנות להם, כאמור, גם סמכויות להפעלת כוח, עד כדי סיכון לחיי אדם ולשלמות הגוף".
"פגיעה ביכולת למנוע פעולות לא חוקיות ובעקרון חוקיות מינהל – לפי עיקרון זה הרשויות מחזיקות אך ורק בסמכויות שניתנו להן במפורש. חסינות רחבה על פעילותן של הרשויות מונעת שימוש בכלי חשוב למניעת חריגה מהסמכויות שהמחוקק בחר לתת להן, בהעדר סנקציות בגין חריגה כזאת. בכך, ההצעה עלולה להוות תמריץ שלילי לשמירה על כללים הקבועים בהוראות החוק ובנהלים, ולמעשה משמעותה מתן אפשרות לגופי הביטחון לפעול באופן בלתי חוקי", הוסיפה.
עוד נכתב בחוות הדעת, כי "פגיעה בשוויון – כוחות הביטחון אינם הגורמים היחידים שנדרשים במסגרת תפקידם לפעול במצבים מורכבים ותחת לחץ (כך למשל אנשי רפואה וטייסים אזרחיים), ואף על פי כן שאר האוכלוסייה כפופה להוראות הדין ולא נהנית מחסינות רחבה ביחס לכל עבירה שמבוצעת במסגרת מילוי תפקידם. הפגיעה בשוויון בפני החוק עלולה לעלות לכדי פגיעה בזכות זו במובנה החוקתי, וספק רב אם ההסדר הגורף המוצע צולח את מבחני המידתיות".
"הצעת החוק עלולה להעניק הלכה למעשה חסינות מוחלטת מפני כמעט כל עבירה שמבוצעת על ידי איש כוחות הביטחון במסגרת תפקידו, משום שבהעדר אפשרות לבצע חקירה פלילית, הרי שככלל לא תוכל הוועדה להסרת חסינות לקבוע אם המעשה נעשה מתוך זדון או בחוסר תום לב – מונחים שאינם ברורים כשלעצמם. לכך מצטרפת גם העובדה שמדובר בוועדות שמורכבות ברובן מגורמים שאינם משפטיים אלא יוצאי גופי הביטחון עצמם, כך שלוועדות אלה לא תהיה המומחיות המקצועית לבחון את קיומו של הרכיב הנפשי ואת שאלת התגבשותם של יסודות העבירה", סיכמה היועמ"שית.
השר איתמר בן גביר הגיב להחלטה ותקף את היועצת: "כצפוי היועמ"שית מתנגדת אוטומטית לחוק חסינות לחיילים, וכרגיל אצלה - אנחנו מקבלים את חוות דעתה בתקשורת. זו עוד יוזמה שבעד חיילי צה"ל ונגד אויבנו, שבלשכת היועמ"שית מתנגדים אליה. לגופו של עניין, ובניגוד למשתמע מחוות דעתה, החוק אינו מגן על פשעי מלחמה ועל עבירות שנעשו במזיד. קיימים משפטנים רבים הסוברים הפוך ממנה. אגב, בחוק האזרחי קיים חוק חסינות לחיילים ושוטרים ואין שום סיבה לא לאפשר אותו גם בחוק הפלילי. התנגדותה לא תרפה את ידנו בדרך לחקיקת החוק הזה, שהוא חובה מוסרית לחיילים שלנו, אותם אנו שולחים לשדה הקרב להילחם עבורנו ולשמור על חיי כולנו".