הכתבה נכתבה בשיתוף רשת גן נוגה
בתי הדין עמוסים לעייפה בתביעות עובדים נגד מעסיקיהם, חלקן מוצדקות וחלקן לא. בתוך קשת המקרים, בעת האחרונה החלה תופעה מדאיגה שבמסגרתה עובדים מנצלים את נטייתו הטבעית של בית הדין לעבודה לצדו של העובד ומגישות תביעות סרק ולעיתים אף אינם מהססים לגרום נזק למעבידיהם וללקוחותיהם ולאחר מכן להרהיב עוז ולהגיש תביעה.
יצוין כי בהתאם למגמה המשפטית ככלל בבתי המשפט יש להעדיף בירור של סכסוך/תביעה לגופה מאשר לדחותה על הסף, כלומר לדחות אותה מבלי לדון בה.
מגמה זו נכונה במיוחד בבתי הדין לעבודה בהתאם לדין, לפסקי הדין הרלוונטיים ולחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, כאשר בתי הדין מוכרים בשל אופיים המיוחד הנוטה לטובת העובד.
אכן, במקרים רבים יש הצדקה לנקודת המוצא שלפיה העובד מוחלש ועל כן על בית הדין לשמש לו כמגן, אלא שנקודת מוצא זו הפכה פעמים רבות לכלי סחטני בידי עובדים אשר מגישים תביעות סרק בהבנה שהמעסיק יעדיף לשלם פיצוי על מנת לחסוך בעלויות משפטיות.
בעת האחרונה, בצעד יוצא דופן החליט מעסיק, רשת גני ילדים נוגה, לשכור את שירותיו של עו"ד יגאל אורנשטיין בעלי משרד עורכי הדין יגאל אורנשטיין ושות', עורך דין מוערך המומחה בליטיגציה על שלל גווניה, על מנת להתמודד עם תביעה שהגיש אחד מעובדיו.
בשונה מהייצוג הרווח שבו מעסיקים פונים למשרדי עורכי דין אשר עוסקים רק בדיני עבודה, החליט המעסיק לפנות למשרד אשר מתמחה בקהילה העסקים, שבין לקוחותיו ניתן למצוא רשתות גדולות בענפי הסחר; רשתות מלונאות ; חברות כוח אדם ; רשתות גני ילדים ; קבלנים ; ורשתות קמעונאות.
עו"ד אורנשטיין ידוע במתן ייצוג מלא לעסקים בתחומי משפט שונים ומוכר בקהילה המשפטית בזכות שילוב רב גוני של תחומי משפט שונים בהליכי הליטיגציה – ההתדיינות בבית המשפט.
במסגרת ההליך המשפטי נדרש בית הדין להכריע בבקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת נימוקים שונים. שלא כדרכם של ההליכים המנוהלים לרוב, הבקשה כללה פירוט רחב היקף וירדה לפרטי פרטים של החלקים אותן ביקשה לדחות על הסף.
במסגרת דיון מקדמי שנערך בתיק, המליץ בית הדין לעובד להסכים לדחייה על הסף בחלקה אך העובד סירב. המעסיק לא אמר נואש, ודרש באמצעות בא כוחו עו"ד אורנשטיין להכריע בבקשה.
הבקשה, ששילבה בתוכה אלמנטים מתחומי משפט שונים, התקבלה בחלקה – ובית הדין הורה על דחיית חלק מהתביעה על הסף.
מגמה נוספת הראויה לגינוי בבתי הדין לעבודה, מצדו השני של המתרס, היא הגשתן של תביעות שכנגד, לעיתים תביעות סרק, של מעסיקים כנגד העובדים. גם בכך שונה ההליך המתואר שעה שבהתאם להמלצות המשפטיות שקיבל המעסיק הוגשה תביעה כנגד העובד תביעה בגין הערכים הנומינליים – כספיים של הנזקים שגרם העובד.
נראה כי יש לברך על מגמה מאוזנת זו של מעסיקים אשר מחליטים לפנות לייעוץ משפטי הכולל ראייה רחבה של הליכי הליטיגציה ובכך מחד מגיעים לתוצאות יוצאות דופן כמו במקרה זה ומאידך נמנעים מהגשת תביעות שכנגד המהוות תביעות סרק "מנופחות" כנהוג בענף.
חשוב לציין, כי יש מקום וחשיבות רבה לכך שעובדים יקבלו את זכויותיהם כקבוע בחוק וישנה חשיבות רבה לחקיקת המגן בדיני העבודה ולמגמת בתי הדין בסיוע לעובדים. עם זאת- יש לזכור כי אכיפת יתר או יצירת מצב במסגרתו מעבידים נאלצים לשלם "סכומי כופר" לעובדים גם כאשר קיבלו את זכויותיהם וגם כאשר אלו התנהלו שלא כדין אינו מצב רצוי. זאת, שכן בסופו של יום עלותו של שירות ציבורי בכל תחום מגלמות משתנים שונים וביניהם הוצאות המעסיק.
לכן, תביעות סרק מובילות בהכרח להוצאות סרק של המעסיק המגולמות, בסופו של יום, בעליות מחירים עבור הציבור.
הכתבה נכתבה בשיתוף רשת גן נוגה