בצה״ל מעריכים כי נוכח סיום המבצע, הסיכוי להסלמה ביטחונית נוספת בעזה על רקע מצעד הדגלים השבוע או המצב הביטחוני ביהודה ושומרון נמוך. באגף המודיעין העריכו לפני המבצע כי חמאס לא יצטרף גם הפעם ללחימה וגם בסיכום המבצע עמדת הצבא כי חמאס לא לקח בשום שלב חלק פעיל בלחימה מול ישראל.
בצה״ל מסכמים הערב את מבצע ״מגן וחץ״ וסבורים כי עמדו באופן מלא בהגדרת הדרג המדיני לפגוע בארגון הטרור של הג׳יהאד האסלאמי על ערעור היציבות הביטחונית בעזה וביהודה ושומרון וירי הרקטות מהרצועה שקדם למבצע, במיוחד ירי של 104 רקטות לאחר מותו בכלא של האסיר הבטחוני, שובת הרעב, חאדר עדנאן.
בצה״ל צנועים הפעם יותר מאשר בסיכום מבצעים קודמים שבהם ניתנה הערכת יתר להערכות כי בעקבות מבצעים תקופות השקט מהרצועה תהיינה ארוכות יותר, אך לצד זאת סבורים בצה״ל כי הפגיעה בג׳יהאד האסלאמי משמעותית, בשל הבכירות של הבכירים שחוסלו והמסר הגבוה של 6 בכירים בתחומי אחריות שונים שחוסלו. בצה״ל מעריכים כי כל תשתיות ייצור הנשק של הגא״פ נפגעו בצורה כזו או אחרת והם צפויים לעסוק בתקופה הקרובה בשיקום היכולות שנפגעו.
חיסול שלושת הבכירים במכת הפתיחה של המבצע מסומנת בצה״ל ככזו שהשפיעה על תפקוד ארגון הטרור של הגא״פ במהלך כל המבצע, בשל ההלם הראשוני מההפתעה במכת הפתיחה וכן בשל הפגיעה בששת בכירי הארגון במהלך המבצע, שפגעו גם בביצועי ירי הרקטות לעבר ישראל.
התוצאה לא היתה שונה בהרבה מההערכות בצה״ל כך שרוב הירי בוצע לעבר עוטף עזה והירי לטווחים של מעל 40 ק״מ היה מוגבל מאוד ועם למעלה מ-20 אחוזים מכלל 1469 הרקטות ששוגרו לעבר ישראל ונחתו בשטח הפלסטיני וגרמו למותם של 3 אזרחים פלסטינים בשטח הרצועה.
בכל הנוגע לפגיעה בבלתי מעורבים, על פי נתוני צה״ל הרוגים כתוצאה מתקיפות חיל האוויר היו רק במהלך מכת הפתיחה ושלושת החיסולים הראשונים, בהם היו 9 בלתי מעורבים הרוגים בהם גם 4 ילדים, בני משפחות הבכירים. במסגרת התחקירים יבחנו בחיל האוויר האם ניתן היה לצמצם את הפגיעה בבלתי מעורבים בדגש על הילדים, כאשר עד להוצאת המבצע לדרך הוא נדחה מספר פעמים בשל הרצון לצמצם את מידת הסיכון לבלתי מעורבים במלך תקיפת חיל האוויר.
במהלך המבצע תקף חיל האוויר 278 מטרות של הגא״פ. על פי נתוני צה״ל חוסלו בתקיפות צה״ל 21 פעילי טרור בהם 6 בכירים, 19 מפקדות וחדר מצב שמוקמו בבתי מגורים הופצצו, 12 אתרי ייצור לאמצעי לחימה הותקפו מהאוויר ו- 122 משגרי רקטות מוטמנים באדמה בבורות שיגור הותקפו מהאוויר גם הם.
בנוסף לכך, בצה״ל מציינים את השיפור שנעשה בהגנה בשיבוש ירי המרגמות שהיה תחת אחריות אוגדת עזה עם הישג מרשים כאשר במבצע הזה היה בהיקף של כ-50% פחות מאשר היקפי הירי במבצע הקודם. על פי הנתונים נפגעו בתקיפות 63 עמדות שיגור של קנים ומרגמות השייכים לגא״פ, ונפגעו עשר חוליות ירי רקטות ומרגמות בשעה שיצאו לירות לעבר עוטף עזה.
סה״כ נורו במהלך חמשת ימי המבצע 1468 רקטות לעבר ישראל, 1139 חצו לשטח ישראל ו-39 נחתו בים. על פי צה״ל כמעט 300 רקטות (290) ששוגרו על ידי מחבלים נחתו בשטח הרצועה וכתוצאה מכך נהרגו 3 תושבי עזה ונפצעו עשרות. מערכת כיפת ברזל יירטה מעל 430 יירוטים באחוז הצלחה של כ-95 אחוזים, כאשר כעשרים נפילות התרחשו בשטחים בנויים.
חיל האוויר גייס לצורך המבצע כ-1000 אנשי מילואים, 120 מטוסי קרב חמושים לקחו בו חלק וגם 14 מסוקי קרב שתקפו יעדים, ו-115 תקיפות בוצעו על ידי כלי טיס מאוישים מרחוק. סה״כ הטיל חיל האוויר כ-250 טון פצצות במהלך המבצע.
כאמור באגף המודיעין העריכו לפני המבצע כי חמאס לא יצטרף גם הפעם ללחימה וגם בסיכום המבצע עמדת הצבא כי חמאס לא קח בשום שלב חלק פעיל בלחימה מול ישראל, מעבר לגיבוי והתמיכה שהעניק לכאורה החמאס לגא״פ והאור הירוק לביצוע ירי רקטות לעבר ישראל במבצע האחרון.
לגבי הצלחת המבצע, עמדת הצבא היא כי לצד העמידה ביעדים של הדרג המדיני למבצע, מידת הצלחתו תימדד ביציבות הביטחונית של התקופה הקרובה במציאות של לאחר מבצע "מגן וחץ״.
"החל ממכת הפתיחה ולאורך המבצע צה״ל ייצר הישג מתגבר. ככל שהירי נמשך, התקיפות המשיכו - בסיכול הבכירים, פגיעה בתשתיות בייצור ובהתעצמות וכך גם במפקדות המבצעיות יחד עם המאמץ המשמעותי של איתור וסיכול חוליות ומשגרי רקטות, מרגמות ונ״ט.
"המבצע הביא לידי ביטוי את המודיעין האיכותי של צה״ל והשב״כ יחד עם היכולת המבצעית הגבוהה של צה״ל באיתור ותקיפת מטרות באופן מדויק, תוך הימנעות מפגיעה בבלתי מעורבים ככל הניתן. לצד המאמץ ההתקפי, חיזקנו את ההגנה באוויר, בים וביבשה ומנענו נסיונות פגיעה רבים בעורף הישראלי ובכוחות צה״ל.
"שם המבצע "מגן וחץ" מסמל את מטרתו של המבצע – פעילות התקפית ממוקדת, יזומה וחדה שנובעת מהצורך להבטיח את ביטחון אזרחי ישראל ולספק להם הגנה". במהלך חמשת ימי מבצע ״מגן וחץ״ הותקפו 278 מטרות ו-422 רכיבים תוך שיתוף פעולה ושילוביות רב ארגונית עם השב״כ ובתוך צה״ל.
נתוני שיגור הרקטות
במהלך המבצע הותקפו על ידי כטב"מים, מסק"רים, מטוסי קרב, טנקים וכלים נוספים: 8 מוצבי גא"פ, 122 משגרי רקטות מוטמנים, 12 אתרי ייצור אמצעי לחימה, 10 סיכול חוליות ירי תלול מסלול, 21 סיכול פעילי טרור מתוכם 6 בכירים, 19 מפקדות שליטה וחמ“לים, 63 עמדות שיגור של קנים ומרגמות על ידי אוגדת עזה פגיעה ב50% מהירי.
המפקדות המבצעיות הינן נכס חשאי של הארגון, אשר משמשות את הארגון לצורך התנהלות בעת לחימה. תקיפת מפקדות השליטה והחמ״לים התבצעה באופן נרחב לאורך המבצע והביאה לשיבוש היכולות ההתקפיות של הארגון.
עשר מתוך המפקדות המבצעיות הותקפו ביום החמישי למבצע; שש מתוכן הותקפו בגל תקיפה אחד. בין המפקדות המבצעיות שהותקפו– המפקדה של מחמד אבו אלעטא, אחיו של בהא אבו אלעטא, ומפקדתו של חאלד עזאם, פעיל בכיר בכוח הרקטי של הארגון.
לאורך המבצע, בוצעו 10 תקיפות בהן נפגעו 19 פעילים. כמו כן, הותקפו 19 משגרי מרגמות ונרשמה ירידה של כ50%- בהיקף ירי המרגמות. דבר אשר משפיעים באופן ישיר על היכולות של הגא״פ להוציא מתווים התקפיים. חופת האש יודעת להכווין את התקיפה לנקודה המדויקת בטווח זמן מידי, זאת בזכות שיתוף פעולה הדוק של האוגדה עם אמ״ן חה״א ושב״כ.
פעילות מערך ההגנה האווירית במבצע
במהלך המבצע, בוצע לראשונה יירוט מבצעי מוצלח באמצעות מערכת "קלע דוד" על ידי לוחמי הגנ"א. ביום הרביעי של המבצע, בוצע יירוט מוצלח נוסף על ידי המערכת של רקטה מעל שמי מרחב יהודה. סך הכל, בוצעו לאורך המבצע שני יירוטים של מערכת ״קלע דוד״.
פעילות חיל האוויר במבצע
פעילות פיקוד העורף במבצע
במסגרת פעילות פיקוד העורף במבצע, בוצעו 53,870 שיחות למוקד 104 של הפיקוד לצורך הבהרת הנחיות ההתגוננות וסיוע לנפגעי חרדה. נרשמו למעלה מ8,200,000- כניסות לפורטל פיקוד העורף לאורך ימי המבצע. משרתי פיקוד העורף פרסו עשרות מיגוניות ניידות בדרום הארץ.
כמו כן, עם קבלת דיווח על פגיעה ישירה של רקטה בבניין ברחובות ביום חמישי, 11 במאי הוקפצו כוחות של חטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף לסייע באיתור אחר הנעדרים וחילוץ הפצועים והלכודים.
מהאוויר, מהים, על ידי כוחות היבשה, בשטח ובמודיעין - שיתוף פעולה רב זרועי במבצע
במבצע לקחו חלק כלל הזרועות - אוויר, ים ויבשה. כלל הפעולות בוצעו בשיתוף פעולה יוצא דופן עם חיל האוויר, מפקדות הפעלת האש, גורמי מודיעין השונים וכוחות שריון ותותחנים.
אגף המבצעים תכנן, סנכרן ופעל להוצאה לפועל של החלטות הרמטכ״ל באמצעות הפיקודים, הזרועות והאגפים. מוצב הפיקוד העליון ניהל את שעון הלחימה המטכ"לי, תוך יצירת שיח בין זרועי. כאשר מכלול התקיפה המטכ״לי, היה אמון על מימוש תכניות התקיפה.
אגף המודיעין וקהילת המודיעין הביאו להפללת יעדי האיכות במבצע וסיכול בכירי ארגון הטרור. תמונת המודיעין השלמה אפשרה לבצע את אותם הסיכולים המדויקים בזריזות, תוך המנעות ככל הניתן בפגיעה בבלתי מעורבים. תוך המבצע המשיך אגף המודיעין בייצור מטרות איכות בזירה
יחידה 5252 של חיל התותחנים בזרוע היבשה וחיל האוויר ביצעה מגוון משימות איסוף ותקיפה מתחילת המבצע, בניהן חיסול חוליות מחבלים, השמדת משגרי רקטות ופצצות מרגמה, איתור וסיכול חוליות תמ״ס שנערכו לביצוע ירי לעבר שטח ישראל.
זרוע הים בצעה למעלה מ – 1,000 שעות ים והפעילה למעלה מ20- כלי שיט, אשר פעלו לשמירה על הבטחון במרחב הימי הדרומי. כמו כן, הזרוע ביצעה תקיפה של מתחם צבאי על ידי כלי שיט בשיתוף חיל האוויר, שבו ממוקמת עמדה צבאית של הכוח הימי של הגא"פ.
מפקד פיקוד דרום, אלוף אליעזר טולדנו, אמר: ״היה לנו חשוב להתחיל את המבצע בהפתעה גמורה, מתוך שגרה, כי מול אירגוני טרור שעושים שימוש באזרחיהם, ובמשפחות שלהם כדי להגן על עצמם צריך לעבוד בשיטות חכמות ומתוחכמות״.
״אני שמח שיחד עם השותפים שלנו עשינו תכנון נכון וביצוע איכותי ביותר. ההגנה היבשתית חשובה והיא ממשיכה גם עכשיו דקות אחרי המבצע. היה חשוב לנו להקפיד על רצף סיכולים ובכל יום לסכל. העבודה הזאתי היא פרי של שותפות של עבודה ללא אגו וללא התייחסות מה הקרדיט שלי״.
״יש פה מערכת מבצעית אחת, בינינו לבין השב״כ, ובינינו לבין חיל האוויר הנפלא ואמ״ן על כל מוסדותיו. כמובן שלא אזכיר את כולם אבל אני יודע שכולכם עבדתם בצורה כזאת. בשותפות הזאת יש ביטוי של צניעות והבנה שאני כאן בשביל המטרה״.
התרעות פיקוד העורף