30 שבועות חלפו מאז שיצאו לדרך הפגנות המחאה נגד הרפורמה המשפטית, ונראה שבימים האחרונים הגיעה המתיחות בין המפגינים ובין השוטרים לשיאה, בין היתר על רקע טענות על אלימות משטרתית, שהובילו לפרסום תמונות שוטרים במוקדי המחאה.
מי שמסתכלים מהצד על המתרחש הם שוטרים לשעבר, ששירתו גם הם במחאות עבר גדולות במדינה. אחד מהם הוא עופר אשקורי, חבלן משטרתי לשעבר, מפורום השוטרים, הסוהרים והגמלאים, שפרש מהמשטרה ב־2015, ולאורך שירותו לקח חלק בין היתר בהפגנות בתקופת ההתנתקות בקיץ 2005.
"אני זוכר שעם כל המראות הקשים שהיו שם ועם הצורך לפנות, לא היה אובדן שליטה של המשטרה או התנגדות יתר על המידה”, הוא מספר. “אני זוכר פעם אחת, בתקופת ההתנתקות, שסגרו את איילון, אבל המשטרה הייתה נחושה כי היה לנו גב חזק. הייתה לנו החלטה לפנות את איילון וזה היה קו אדום. באנו מסה של שוטרים ופינינו את כולם. הפעלנו כוח. לשוטר, מתוקף החוק, יש את הזכות להפעיל כוח. כששוטר בא ורוצה לעצור אותך, למה אתה מתנגד? הרי אתה תיעצר בכל אופן, אז תתלווה אליו למעצר, ואם אתה מרגיש צורך, תתלונן עליו אחר כך. ברגע שאתה מפעיל כוח, השוטר יפעיל כוח”.
עוד מחאה שזכורה לאשקורי מימיו במשטרה היא מחאת יוצאי אתיופיה הראשונה בשנת 1996. “בהתחלה הייתה לנו, השוטרים, מדיניות של הכלה”, הוא משחזר. “ניסינו לא להשתמש בכוח רב ולאפשר להם להפגין. אבל ברגע שהתחילו לתקוף שוטרים ולזרוק עליהם בלוקים, המשטרה הגיבה בכוח חזק ופיזרה את ההפגנה. אותו דבר קרה בהפגנת האתיופים ב־2015. אחרי ההתפרעות של המפגינים ופגיעתם בשוטרים, התחלנו להפעיל מכת”זיות ורימוני גז מדמיע”.
מה דעתך על מה שקורה כיום?
“לתפיסתי, גורם ההרתעה של משטרת ישראל כיום הוא חלש מדי. גם ההסברה של המשטרה פחות טובה כיום. המשטרה בבעיה קשה מאוד בהתנהלות שלה. אם נגיע למצב שהמשטרה תקרוס, והשוטרים עכשיו על סף קריסה, יהיה פה כאוס טוטאלי. לדעתי, כיום ההפגנות יותר אלימות, ומנגד עומדים שוטרים שרוצים רק למלא את החוק. מה יקרה אם המשטרה תקרוס? מה יקרה אם שוטרים רבים יחליטו לעזוב?”.
“בתקופת מחאת הקוטג’ ובתקופת המחאה החברתית של 2011, המפגינים רצו לסגור את כביש 4 ואפשרתי להם לסגור את הכביש לארבע דקות”, מספר עו”ד פרץ רצון, סנ”צ בדימוס שסיים את שירותו במשטרה בסוף 2016 כמפקד תחנת משטרת כפר סבא. “אמרתי להם שמרגע שנגמר הזמן, כל מי שנשאר על הכביש – אני עוצר אותו, וכולם נשמעו לי. ככה זה היה פעם. זה עבר בלי בעיות חריגות מגדר הרגיל. בכמה מקרים גם לקחתי להם את המגפונים, ולא הייתה התנגדות חריגה. היינו מגיעים עם ציוד כמו שצריך".
"כשהייתי בהפרות הסדר הגדולות של הערבים באוקטובר 2000, במסגרת שירותי במשמר הגבול, היו בכביש 57 הפרות סדר שהיו בגדר פוגרום, והתמודדנו בעזרת כל האמצעים שעמדו לרשותנו. לצערי היום המשטרה כבולה, וקח בחשבון שגם אין מספיק שוטרים. ככל שיש פחות כוח אדם, רוב הסיכויים שתיאלץ להשתמש בכוח, כי אתה במגננה ונאלץ לפעמים להשתמש בכוח שלא בהכרח התכוונת להשתמש בו. כיום כל מה שקורה בשיח הציבורי מלבה את האש ושם את המשטרה באמצע, אבל למשטרה אין צד, היא לא פונקציה. בתקופתי תמיד ידעתי מתי יהיו הפגנות ואיך הן יהיו. אתה יודע באיזו שעה ההפגנה תתקיים, ואתה מגיע עם כוחות מוכנים. זה מאורגן. במקרה של ההפגנות הנוכחיות, זה ספונטני יותר וזה מקשה על המשטרה להתמודד”.
אפילו הודו
“עברתי כל הפגנה שתרצה, חייתי בתוך הדבר הזה, וזה לא משנה מה התפקיד שלך, ברגע שיש הפגנה הכוחות מגויסים ועולים להפגנה”, אומר רפ”ק בדימוס דוד סיטון, ששירת במשטרה 32 שנה. “אני שירתי בעיקר באזור יפו. שם היו הפגנות שונות, כולל הפגנות בתקופת האינתיפאדה, שבהן היו זורקים אבנים על מכוניות, אוטובוסים ואנשים. זו הייתה מלחמה עם כל האמצעים שהיו לנו, בעיקר אלות ורימוני גז. גם בירושלים חווינו הפגנות. בכל שבת, כשהיו התפרעויות של החרדים במאה שערים, הקפיצו את היחידה שלנו להפגנה בירושלים. הייתי בהפגנות שממש הזדהיתי בהן עם המוחים, אבל ברגע שאתה איש משטרה, אתה יכול להרחיק את האדם עם דמעות בעיניים, אבל את העבודה אתה צריך לעשות".
"אין לי שום דבר נגד המפגינים, אלא אני מייצג את החוק. אני זוכר הפגנה אחת בחולון של עובדי תדיראן שמחו על פיטוריהם. המוני עובדים יצאו להפגין. לקחתי עשרה שוטרים איתי. באתי, זיהיתי את מוקדי הכוח של המפגינים, קראתי להם החוצה ואמרתי להם: ‘תרצו או לא תרצו – ההפגנה לא חוקית. תגמרו בשקט את ההפגנה וזה יעבור בשלום. אם לא תגמרו בשקט – ניכנס. מה אתם רוצים?’. הם אמרו לי שהם רוצים לעשות רעש תקשורתי ולשרוף צמיגים. אפשרתי להם לשרוף צמיג אחד כהצגה לעיתונאים, בתנאי שאחרי זה הם יכבו את האש, ינקו את הכביש וילכו הביתה. הם עשו זאת, ובסוף ההפגנה הם אפילו הודו לי”.
שני צדדים למטבע
אלעד אלמליח פרש משירותו המשטרתי ב־2019 לאחר שמונה שנים. הוא התגייס לשירות בעיצומה של המחאה החברתית. “אז עוד לא הגעתי לשטח, אלא הייתי בחמ”ל, אבל אני זוכר שהשוטרים אז לא ראו בעיניים”, הוא אומר. “במחאה של 2015, מחאת האתיופים, ראיתי איך שוטרת קיבלה אבן לראש ונפצעה לא קל, ועוד קצין בתחנה גם נפצע. בתגובה היינו צריכים להגיב במלוא הכוח ולפזר את המפגינים בכל הציוד שלרשותנו".
"אני גם זוכר הפגנה בבני ברק בשלוש לפנות בוקר, כשהגענו כמה ניידות לשם והתחלנו לפנות מפגינים. באותה הפגנה קצינה שלי שברה אצבע כי הרימו עליה גדר. לי זרקו לבנה על הרגל ועשו לי סדק קטן, אז איך הגבנו? עם אלות. זה לא שרצינו להרביץ, אבל הם פצעו אותנו, והיינו צריכים להשתמש בכוח סביר בשביל להשליט סדר ולפזר את ההפגנה. באותה הפגנה, כשהחרדים ירדו לכביש 4 ורצו לסגור אותו, בתוך שלוש דקות העפנו אותם משם בבעיטות, אגרופים”.
מה דעתכם על הביקורת שמוטחת כיום במשטרה בגין התנהלותה כלפי המפגינים?
אלמליח: “אם הצילום שפורסם ברשת של אדם שקיבל מכת”זית בראש אינו ערוך – זה נראה לא טוב, אני מודה. השאלה היא מה היה לפני כן. האם הוא זרק משהו או עשה משהו? אם הוא לא עשה כלום, ורק נופף עם הדגל – זו טעות חמורה ויש פה כשל משטרתי. אני חושב שהמשטרה מנסה מאוד לא להגיע למצבי קיצון, וזה ברור ומובן לכולנו”.
סיטון: “השוטרים צריכים לפנות צירים, להדוף את המפגינים ולפזר את ההפגנות, ולשם כך המכת”זיות נועדו, אז זה חלק מההפעלה של האמצעים. זה לא נעים, נכון. מי שלא רוצה להיפגע ומבין שהוא הולך לבצע עבירה על החוק - אמור לדעת שעלולים להיות מופעלים נגדו אמצעים”.
אשקורי: “כל מי שיש לו טענות, מוזמן לפנות למחלקה לחקירות שוטרים ולהעלות את טענותיו בנידון. לכל מטבע שני צדדים. אני משאיר למח"ש לחקור. הניסיון של גורם זה או אחר לעשות שימוש במדיות החברתיות השונות, באמצעי התקשורת, במובילי דעה ועוד כדי לכאורה להשפיע על החוקרים הוא במהותו שיבוש הליכי חקירה. בואו נשאיר לחוקרים לחקור את הטענות”.
איך אתם תופסים את התנהגות המשטרה בהפגנות הנוכחיות?
אשקורי: “אני חושב שהשוטרים היו מופתעים מהעוצמה של המחאה הזו ומרמת התחכום של המפגינים. השוטרים עייפים מאוד, שחוקים כבר, וככל שהעייפות מתגברת והשחיקה שלך עולה – רף הסבלנות שלך יורד, ואתה לא יכול להכיל את זה יותר”.
רצון: “המשטרה צריכה קודם כל לשנות את המבנה שלה. הבעיה היא שיש לנו משטרה שעם השנים הפכה להיות פקידותית. היא הפסיקה להיות משטרה של שטח, שזה חיסרון להתמודדות בהפגנות כמו שראינו עכשיו. בסופו של דבר, כשלבן אדם יש בעיה - למי הוא פונה? למשטרה. ככל שאתה הורס ורומס את המשטרה – בסוף לא יהיו שוטרים. גם ככה המצב של המשטרה על הפנים מבחינת כוח אדם”.
סיטון: “תמיד יש חריגות בביצוע תפקיד כשמדובר בפעילות מבצעית, ואני לא מתכוון לשוטר שסרח, ועל כך הוא צריך לתת את הדין. אני כואב את מה שקורה במשטרה כיום”.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו על הבחירה להביא את הדברים בצורה מגמתית וחד־צדדית, תוך התעלמות בוטה ומוחלטת מהמציאות והפרות הסדר האלימות והקשות עמן מתמודדים שוטרי משטרת ישראל בשבועות האחרונים. במחאות האחרונות נפצעו מעל 20 שוטרים כתוצאה מאלימות של מפירי סדר. יודגש כי אחד מתפקידיה המרכזיים של המשטרה הוא לשמור על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור וביטחונו. במציאות הנוכחית, לעתים קרובות נדרשים השוטרים לפיזור הפרות סדר אלימות תוך שימוש בכוח או באמצעים ובהתאם לסמכות המוקנית להם בחוק. לא בכדי המחוקק הקנה למשטרה סמכויות אלו, שנועדו לפיזור הפרות סדר אלימות שעלולות להסלים עד לכדי פגיעה בחיי אדם".
"במציאות שבה המשטרה לא תאכוף את החוק ולא תפעל כלפי מי שבוחר לחסום צירים, להתפרע, ליידות חפצים, לגרום נזק לרכוש ולנהוג באלימות - לא ניתן יהיה לקיים שגרת חיים תקינה, בפרט בהיבטים של חופש התנועה, שלמות הרכוש ושמירת שלום הציבור וביטחונו".