זה כבר יותר מחודשיים שסא"ל (מיל’) יהונתן קונריקוס, לשעבר רע"ן תקשורת בינלאומית בדובר צה"ל, ושותפיו לדוברות, הרע"ן הנוכחי ריצ’ארד הכט והרע"ן לשעבר פיטר לרנר, עובדים ימים ולילות בחזית ההסברתית ברשתות החברתיות ומול כלי התקשורת המובילים והמשפיעים בעולם במטרה לשמור על דעת הקהל העולמית לטובת ישראל, להציג את המצב ואת המציאות כמו שהם ולהילחם בפרסומים המוטים והשקריים נגד ישראל.
צה"ל היה במרחק נגיעה מסינוואר: זה מה שנמצא בבתיו ברצועה
תיעוד ראשון: כוחות מיוחדים של צה"ל בפעולה קרקעית במנהרות חמאס | צפו
“אני כל הזמן מזכיר לעצמי שהמלחמה האמיתית, הקשה, המסוכנת והמאתגרת נמצאת בשטח: הלוחמים והלוחמות נאבקים כבר חודשיים וחצי באויב מאוד אכזר, חסר רחמים ומוסר, ואני רואה במאמצים שלנו, של אנשי דובר צה"ל, מאמץ תומך, גם אם מאוד חשוב, למאמץ הלחימה בשטח", מציין קונריקוס.
“אני חושב שכולנו בדובר צה"ל ובענף התקשורת הבינלאומית מרגישים שליחות גדולה, מרגישים את כובד האחריות על הכתפיים שלנו ואת ההשפעה של מה שאנחנו עושים על היכולת של צה"ל לפעול, על הקשר בין ישראל ובין מדינות העולם, וכולנו פועלים מתוך שליחות ואחריות, אמונה בצדקת הדרך שלנו, ובגאווה בצה"ל ובמדינת ישראל".
"אנחנו מרגישים המון צער, תסכול, כעס ובושה מה־7 באוקטובר, צריך לדבר על כך בצורה גלויה, ומצד שני המון השראה וגאווה מלראות את הלוחמים והמפקדים בשטח, ולהבין באילו אתגרים הם עומדים וכמה גדולה המורכבות בשטח, וגם מתוך הבנה שבמלחמה הזו אין אלטרנטיבות חוץ מניצחון ברור, משמעותי וחד מול חמאס, כדי שהתושבים יחזרו לבתים שלהם וכדי שהמדינה תשקם את עצמה".
בחודשיים האחרונים אתה ושותפיך עושים פעולות הסברה אינטנסיביות ומתראיינים בכלי תקשורת בינלאומיים, כשחלקם, למשל ה־BBC, לא בדיוק לטובתנו בסיקור העובדות. איך אתם מתמודדים עם האתגר הזה?
“קודם כל חשוב לי להדגיש שאנחנו פועלים מול כלי תקשורת בינלאומית בשלל הפלטפורמות (עיתונות כתובה, רדיו וטלוויזיה) מיפן בקצה האחד ועד ארצות הברית בקצה השני וכל מה שבין לבין, פועלים ברשתות החברתיות בשלל שפות שם אנחנו חזקים מאוד ומגיעים לחשיפה של עשרות מיליוני עוקבים מדי יום. המאמץ הבולט והעיקרי שאולי הכי משפיע בזמן אמת הוא מול התקשורת הממוסדת. בהקשר הזה אנחנו, סוללה של אנשי מילואים, מתגברים את הדוברות בשפות שונות, למשל פיטר ואני מתגברים את ריצ’ארד, הרע"ן הנוכחי, בזמן מלחמה, בכמויות אדירות של ראיונות שכולנו עושים בגופי התקשורת הגדולים בעולם מול מאות מיליוני צופים.
“באופן כללי, אני חושב שיש אתגרים משמעותיים בחלק מכלי התקשורת בהקשר של מדיניות העורכים ואיך הם בוחרים למסגר את הסכסוך, מה הם בוחרים לשדר או לא לשדר, למי הם בוחרים להאמין ובמי הם בוחרים להטיל ספק. יש גופי תקשורת בעלי השפעה רבה בעולם, שלצערי נוקטים מדיניות מאוד מאתגרת כלפי ישראל, בוחרים להאמין לנתונים שחמאס מספק ולהתבסס עליהם מבלי לבחון אותם או לערער עליהם, בוחרים להטיל הרבה ספק במה שצה"ל אומר, בוחרים להתמקד בצורה בלעדית בסבל האזרחי בצד הפלסטיני ולא בצד הישראלי, ממסגרים את העימות פחות מתוך הבנה של תוקפנות פלסטינית שהתחילה את המלחמה הזו, אלא מדברים הרבה יותר על המענה והתגובה הישראלית, ועוד דברים שמאתגרים".
"בחלק מהמקומות זה מאוד בולט, בחלק מהמקומות זה יותר מעודן. יש גם מערכות תקשורת רבות ומשמעותיות שבוחרות להיות יותר מאוזנות או גם בעד ישראל מבחינת הפרספקטיבה שלהן. באופן כללי הדוברים האחרים וגם אני מרגישים שפעמים רבות אנחנו נאלצים להסביר ולהצדיק את הפעולות של ישראל, למרות שמדובר בפעולות של מדינה דמוקרטית חופשית שהותקפה על ידי ארגון טרור, ובסך הכל מנסה להגן על אזרחיה, להשיב הביתה חטופים ולאפשר לאזרחיה לחזור לבתים שלהם".
"לפעמים זה מאוד מאתגר אותנו אבל בסופו של יום אנחנו מאמינים בצדקת הדרך שלנו ושצה"ל פועל בצורה הכי טובה שאפשר לפעול בה. לא בצורה מושלמת, אנחנו לא חפים מטעויות, אבל זו סביבה מאוד מאתגרת עם הרבה אילוצים אזרחיים ואנחנו מגיבים בדרך הכי טובה שאפשר, ולכן אנחנו יכולים להתמודד עם ראיונות וכתבים ששואלים שאלות קשות ולפעמים לא הוגנות שנשאלות ונבחרות בקפידה כדי לאתגר את ישראל, שאלות שהצד השני לא נשאל, אלא רק אנחנו. זה המצב ועם זה אנחנו מתמודדים".
יש תחושה שבחודשיים האחרונים ההסברה הישראלית לחו"ל עברה שינויים גדולים, לעומת העבר. איך אתה רואה את השינויים הללו?
“אני מסכים איתך. אני חושב שחלה התקדמות משמעותית בהבנה בדובר צה"ל ואולי במקומות נוספים במדינה. יש הבנה ומודעות של צמרת צה"ל שחייבים לעסוק בנושא הזה, לתעדף אותו ולהקדיש לו משאבים, וחייבים לצייד את הדוברים בשפות ואת ענף התקשורת הבינלאומית בחומרים, לאפשר גישה ולתת חומר מודיעיני. להגיב, לתכנן וליזום. לצערי הרב, ואני אומר את זה מניסיון אישי מר, זו לא תמיד הייתה המדיניות וההבנה אצל דוברים קודמים, וכאן אני חושב שמגיעות הרבה זכויות לתא"ל דניאל הגרי, דובר צה"ל הנוכחי, כי הוא מנהיג פה קו מאוד ברור ונכון מבחינה אסטרטגית, ואני חושב שהעיסוק מצדיק את עצמו".
"אני שומע על השינוי הטוב שחל בהסברה הישראלית מכל מיני גורמים בחו"ל. אני חושב שיש פה התחלה של שינוי מאוד מבורך שטוב שהיה קורה לפני 30 שנה, אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא. עכשיו קורים הרבה דברים חיוביים בדובר צה"ל שמשפיעים אסטרטגית על צה"ל ועל מדינת ישראל".
“דף מסרים לא מספיק"
קונריקוס, לוחם בעברו ומ"פ בגבעתי, שימש כראש ענף תקשורת בינלאומית בדובר צה"ל בשנים 2017־2021 ופרש אחרי מבצע “שומר החומות". עתה, כאמור, גויס שוב לסייע לראש הענף הנוכחי בהסברה, ובדומה לשותפיו, מתראיין גם הוא כאמור בלי הפסקה בכלי התקשורת הבינלאומיים. לדבריו, החזית ההסברתית ב"חרבות ברזל" שונה ממבצעים קודמים בכמה היבטים: “זה שונה משמעותית בחלוקת הקשב, זה שונה בתעדוף, זה שונה בהבנה הבסיסית שכדי להשפיע על תקשורת בינלאומית לא מספיק לשלוח דובר עם דף מסרים אלא צריך לעבוד בזה, לצייד את אותו דובר במודיעין, צריך לאפשר לכתבים הבינלאומיים גישה ולהראות להם, לא לדבר אליהם, אלא להראות ולאפשר להם לדווח מה שאנחנו חושבים שנכון שהם יראו כמו מנהרות או הקיבוצים בעוטף".
אחת הדוגמאות הבולטות של קונריקוס להמחשת השינוי היא הקרנת “סרט הזוועות" של הטבח בפני כ־8,000 אנשי תקשורת בינלאומיים, משפיענים ומובילי דעת קהל. “להראות להם סרט של 47 דקות זו חשיבה אסטרטגית מאוד טובה של דובר צה"ל הגרי, שהבין שמבחינת אסטרטגיה ונרטיבים פה, חמאס מנסה לצייר תמונה שלפיה הוא לא פגע באזרחים, אז אנחנו נלקט את הדברים וניצור מזה סרט. הסרט הזה מבטא התנהלות אחרת, חשיבה אחרת ותעדוף אחר. עד עכשיו ראו אותו מעצבי דעת קהל עולמיים, נשיאים, דיפלומטים, שגרירים ועורכי כלי תקשורת בינלאומיים, וכל המטרה היא לחשוף בפני העולם את הזוועות שחמאס עשה ביודעין ובכוונה".
ואתה רואה את ההשפעה של הקרנת הסרט על כלי התקשורת האלה?
“כן, חד־משמעית. אני מתראיין הרבה בטלוויזיה העולמית ובדרך כלל מתכתב עם הכתבים והמראיינים. יוצא שאני שואל מראיין שהיה יותר מאתגר אם הוא ראה את הסרט והוא אומר: ‘לא, ואני לא מתכוון לראות’. אני מארגן להם הקרנות ופעם אחר פעם אני רואה כתבים ומגישות שרואים את הסרט ונקודת המבט שלהם משתנה, הסיקור משתנה וההבנה של מה האתגר המקצועי שאנחנו מתמודדים איתו. זו דוגמה אישית שלי אבל יש עוד מלא עדויות. זו דוגמה אחת מיני רבות: אנחנו מזמינים לארץ משפיענים ואנשי תקשורת בינלאומיים, מכניסים אותם למנהרות, מביאים אותם לקיבוצים בעוטף ומפגישים אותם עם התושבים, מראים להם את מה שחמאס עשה וכו’".
“קרב על נרטיבים"
אחד הסרטונים הבולטים של קונריקוס במהלך המלחמה היה זה שבו הוא דיבר מתוך בית החולים שיפא בעזה, זמן קצר אחרי שחמאס טען שישראל הפציצה אותו, כשבפועל רקטה פלסטינית היא זו שפגעה בו. “זה היה מרגש מאוד. ריגש אותי להיות עם הלוחמים. גדלתי להיות לוחם בגבעתי, נלחמתי בעזה ובלבנון והסביבה של הלוחמים לא זרה לי, והתמלאתי גאווה אישית בלוחמים שלנו הגיבורים", הוא משחזר. “הרגשתי שזה מאוד חשוב לצלם את הסרטון בשיפא כי היה בילד־אפ מאוד גדול לגביו, והיה מאוד חשוב קודם כל להראות שיש תשתיות צבאיות, יש נשק ויש שימוש של חמאס בבית החולים. חוץ מזה, יש פה קרב על נרטיבים וחובת הוכחה רבה שמוטלת עלינו".
וזה מוביל אותי לשאלה על הביקורת הרבה שהופנתה כלפיכם בתחילת המלחמה על טעויות וכשלים בהסברה.
“כן, נכון, היו ביקורות אבל אני חושב שיש עכשיו הרבה פחות ביקורת כי רואים שצה"ל עובד. דובר צה"ל עושה עבודה יפה ומדינת ישראל מתפקדת יותר טוב בזווית הזו".
בשונה ממלחמות קודמות, הפעם יש מספר בלתי נתפס של חטופים ישראלים, אזרחים וחיילים, בעזה. איך אתם מתמודדים עם האתגר ואיך מנגישים לחו"ל גם את מה שקרה לפני מספר ימים עם הרג שלושת החטופים שהצליחו להימלט, מאש כוחותינו?
“נושא החטופים, מבחינת ההנגשה והפעילות התקשורתית, הוא לא משהו שדובר צה"ל עושה, אין לנו זכות לעסוק בזה. בתור מפקד בצבא ולוחם לשעבר הנושא הזה מאוד קשה לי, אני ניגש לנושא הזה בלב מאוד כבד בתור איש צבא שבגלל הכישלון שלנו זה התאפשר. תקשורתית הדבר הזה מתנהל על ידי גופים וארגונים אחרים. גם פה אתה רואה התגייסות אזרחית אדירה ואנשי תקשורת שסייעו בדבר הזה. אין פה כל כך עשייה של דובר צה"ל וטוב שכך. יש דברים שדובר צה"ל לא צריך להתעסק בהם".
"ומצד שני, באירוע הכי קשה ועצוב במלחמה, מבין הזוועות שעברנו, הטעות המקצועית המאוד מצערת של הריגת שלושת החטופים על ידינו, אני חושב שהאמינות והשקיפות הן הדבר הכי קשה שיכולנו להתמודד איתו. הציבור רואה שצה"ל לא מושלם אבל הוא אמין, שקוף במידה הרלוונטית לצבא במלחמה. דובר צה"ל הוא ישר ויש לו אומץ ואחריות. הוא פועל מתוך שליחות ואומר ‘כן, טעינו’. בלי אבל".
"אני יכול לתת לך דוגמאות לאירועים רעים שקרו רחוק מהעין, גם בהיסטוריה של צה"ל, והיה קל לטייח אותם. פה הייתה החלטה אינסטינקטיבית מאוד וברורה להציג את מה שקרה בצורה מאוד שקופה. מבינים את המורכבות וממש לא מטילים אחריות על החיילים בצורה חסרת רגישות, מסבירים את המצב ומגבים את הלוחמים בשטח ומצד שני אומרים שצה"ל אחראי. דובר צה"ל מתייצב מול מדינת ישראל ומודה שטעינו. זה מראה לך את השינוי שחל בדובר צה"ל. ככה נכון לעשות וככה גם אנחנו פועלים מול התקשורת הבינלאומית".
מה המעמד של ישראל בכלל ושל צה"ל בפרט, נכון להיום, בדעת הקהל העולמית?
“יש עוד עבודה רבה ואתגרים רבים לפנינו, וצריך אורך רוח, סבלנות רבה, דבקות במטרה ואמונה בצדקת הדרך. גם בדוברות, בהיבט של מידע ותקשורת, צריך את אותם דברים. נכון, אנחנו לא תחת אש, אבל זו גם לחימה, ואני חושב שיש לנו לא מעט הישגים. אני שואב עידוד מסקרים שאני רואה, למשל בארצות הברית, שהם לפעמים הפוכים מהלך הרוח בתקשורת, כלומר תמיכה יציבה, חזקה ומתחזקת, של רוב האוכלוסייה האמריקאית במדינת ישראל, בזכות שלנו להגן על עצמנו ובפעולות של צה"ל. יש גופי תקשורת רבים שמפמפמים יום ולילה ביקורת נגד ישראל וצריך להתמודד איתם, להוכיח להם ולהיות חדים, לא לפחד להתעמת עם האתגרים שהם מערימים".
"יש עוד דרך ארוכה אבל אני חושב שאנחנו בכיוון הנכון והטוב. אני רוצה לציין גם את דובר צה"ל לשעבר תא"ל (מיל’) רונן מנליס שעובד ימים ולילות עם הגרי מאחורי הקלעים ומאפשר לכל העבודה המדהימה הזו של דובר צה"ל לקרות".