בעוד המלחמה נמשכת במלוא עוזה, וכחלק מהפקת הלקחים ממתקפת הפתע של ה־7 באוקטובר, הוחלט בצה"ל על הקמת חטיבת חי"ר במילואים חדשה בשם “חטיבת השומר" (חטיבה 855), שתתמקד במשימת ההגנה על הגבולות בכל גזרה שבה תוצב. ביצוע מטרה זו יאפשר גמישות נוספת לפיקודים המרחביים, כדי שיוכלו למלא את משימותיהם המבצעיות. חיילי החטיבה החדשה, שמגיעים במילואים מהיחידות השונות בצה"ל, עוברים בימים אלה סדרת אימונים אינטנסיביים, שבמהלכם הם מפתחים כשירות ומומחיות בלחימה לשמירה על גבולות המדינה.
“מרכיב מרכזי ומשפיע"
מי שהתמנה למפקד החטיבה הראשון הוא אל"ם (מיל’) איל רוסו, לשעבר מפקד בסיס סיירים, שגם בו חולל מהפך ושינויים משמעותיים ורצופי אתגרים: “אני עמוס מאוד בימים אלה באושר גדול, בהנאה ובסיפוק מהקמת חטיבת מילואים חדשה בצה"ל, ואני חושב שיש לנו זכות ראשונים להקים תוך כדי לחימה סד"כ מתגבש ליחידת ההגנה של צה"ל כדי שיסייע לצבא להתמודד בשנים הקרובות עם האתגרים שיש לנו. בעוד שחלק ניכר מצבא היבשה מתמקד בימים אלה בלחימה בחמאס ובארגוני הטרור בעזה ובהתקפה בתוך ולעבר רצועת עזה, צה"ל זקוק לכוחות נוספים שיהיו מומחים דווקא בהגנה. מטרת החטיבה היא לאפשר גמישות נוספת לפיקודים המרחביים, כדי שיוכלו למלא את משימותיהם המבצעיות".
מהם האתגרים הבולטים שלך בהקמת החטיבה באמצע לחימה?
“יש לי ניסיון רב בהשמות ובהקמת סד"כ, והאתגר המרכזי הוא הקמת סד"כ איכותי ובצורה מבוקרת שיעמוד בסף השימוש הנדרש ברף גבוה ויוכל לקבל משימות הגנה בגזרותיה של מדינת ישראל בצורה איכותית ולבצע את משימות ההגנה ושמירה על ביטחון אזרחי המדינה בגבולותיה. האתגר המרכזי, שהוא גם היופי, הוא לקחת אנשי מילואים שנמצאים במאגרי צה"ל ביחידות שונות, אנשים שרוצים לחזור מפטור ולתרום תרומה משמעותית לעם ישראל ולצה"ל, ולמעשה לחבר אותם לכדי יחידה לוחמת שיש בה גם מקצועיות אבל גם אחוות לוחמים ולוחמות ורעות, ונכונות לתרום ולעשות על חשבון זמנם. כל אנשי המילואים, איש־איש בעולמו שלו, כולל סטודנטים, מעוניינים לתרום מעצמם".
החטיבה תורכב ממספר גדודים, בהם גדוד חרדי שחייליו הם יוצאי גדוד “נצח יהודה", גדוד שיורכב מיוצאי יחידות חי"ר שונות, וכן גדוד המשלב לוחמים ולוחמות מגדודי הגנת הגבולות. “בחטיבת ‘השומר’, שתיקרא גם ‘חטיבת ישראל’, ישרתו בגדודים לוחמים ולוחמות מכל גוני החברה הישראלית, ויש פה הרבה מאוד אוכלוסיות שרוצות לתרום מעצמן ולעשות משהו משמעותי אבל לא היה להן בית חם ואוהב כדי לבצע את המשימות", אומר רוסו. “סך הכל משרת בצה"ל גדוד אחד בעל אופי חרדי, ואנחנו שמחים לפתוח את הגדוד השני, ואם נראה היענות מוגברת גם נפתח גדוד שלישי. כמובן שבמלחמה הנוכחית הוכחה תרומת הלוחמות בצה"ל באופן חד־משמעי. לי באופן אישי לא היה ספק כי הייתי מפקד בסיס סיירים ופגשתי גם לוחמות טנקים וגם את לוחמות הגדודים המעורבים וידעתי טוב מאוד מהן היכולות שלהן, אבל אם היו ספקות בחברה הישראלית וגם בצה"ל לגבי יכולתן של הלוחמות, אז הם הופרכו במלחמה הנוכחית, והלוחמות הוכיחו שהן לא פחות טובות משאר חיילי צה"ל ולפעמים אפילו יותר טובות, ולכן בחטיבה שלנו יהיה מקום לכולם ולכולן".
מה חשבת כשביקשו ממך להקים את החטיבה יש מאין?
“קודם כל, מאז שפתחנו את המלחמה בצורה מאוד לא טובה לעם ישראל באותה שבת שחורה וגם לצה"ל שלא הצליח להדוף ולבלום את המתקפה בשעות הראשונות, יש שתי נקודות אור: האחת היא שצה"ל הצליח להתאושש מהמכה הקשה והחזיר את השליטה לעוטף ולגבול הצפון, ונקודת האור השנייה היא שגם תוך כדי לחימה נעשו הפקות לקחים והתאמות ראשוניות גם בשיטות הלחימה וגם בהרחבת הסד"כ בצה"ל, מה שמעיד על חוסנו של הצבא והיכולת שלו לקיים מגוון משימות תוך כדי לחימה. אני שמח שהוטלה עליי המשימה הזו כי כמו שאמרתי, אני מיומן בהקמות סד"כ, אני אוהב אתגרים ומחבק אותם וגם לעמוד באתגר הזה זו המהות".
איך החיילים והחיילות מקבלים את היותם חלק מהגרעין המייסד של חטיבה צבאית חדשה?
“אני חושב שאחד הדברים המדהימים הוא שלפני מספר לא רב של שבועות היינו בשלב המצגות והדיונים, וכבר עכשיו אנחנו רואים את הלוחמים מגיעים בהמוניהם למהלך אימונים אינטנסיבי. אני נמצא בימים אלה בבסיס צאלים באימונים ורואה פה לוחמים שמסירים חלודה, חוזרים לכוחות איתנים, מגלים מוטיבציה משמעותית, עובדים קשה כדי להגיע לכשירות הנדרשת. בנוסף אני רואה את האווירה הייחודית שנוצרת במילואים, את החברויות החדשות שנוצרות והאחווה שנרקמת, ובדקות הפנויות הבודדות שיש להם הם יוצרים הווי וחיבורים שאלמלא עולם המילואים לא היו נוצרים. יש מישהו שמוציא גיטרה והחבר’ה שרים שירי לוחמים וזה מרגש ומספק לראות אותם הופכים ליחידה אחת ולאגרוף אחד שיכול להילחם יחדיו ולקיים זאת לטווח הארוך. יש פה חיבורים מדהימים בעיניי".
בין האימונים שמקיימים הלוחמים כיום בבסיס צאלים: אימוני פרט ומסגרת, תרגילים במל"י (מרכז לאומי לאימונים ביבשה) בסיוע ובחניכה של מרכז האש, בניית כשירות לחימה ולמידת טכניקות הגנה וטקטיקות קרב. בקרוב מאוד תחל החטיבה את פעילותה המבצעית בכל הגזרות. “בשלב זה, אנחנו מתאמנים כדי להיות מרכיב מרכזי ומשפיע בכל גזרה ואתגריה", מדגיש רוסו, “בין שזה בתוך יישוב ובין שבשטחים חקלאיים פתוחים - ניצבת בפנינו משימה אחת והיא הגנה. זו לא עוד משימה משנית, לא מטרה נוספת. זו העבודה שלנו".
“תרומה משמעותית"
רוסו השתחרר מצה"ל ארבעה חודשים לפני ה־7 באוקטובר, אחרי 29 שנות שירות, שבסיומן החליט לצאת לדרך חדשה ובדק אופציות באזרחות. “לא ידעתי אז מה אני רוצה לעשות, אבל כמו רבים בעם ישראל התעוררתי לבוקר שחור ב־7 באוקטובר, ואחרי שעה מול הטלוויזיה הבנתי שמקומי לא בבית, ורצתי כמה שיותר מהר להצטרף למאבק מול המחבלים בגבולות בימים הראשונים", הוא מספר. "בימים הראשונים של המלחמה עסקתי במספר נושאים שקשורים בנושא ההגנה והלמידה הראשונית של האירועים, הפקת לקחים ראשונים וביצוע תובנות ראשונות מהממצאים ויכולת השפעה על המשימה תוך כדי הלחימה. אני חושב שאחד הדברים שאני מייעד לחטיבה הוא המומחיות בהגנה. אנחנו לא סד"כ מתמרן שנועד לבצע התקפה או פשיטה לעומק שטח האויב, בין שזה ברצועת עזה ובין שזה בגזרות אחרות. תפקידנו הוא להילחם ולהגן בגבול. לכן היכולת שלנו להפיק לקחים ולהתמיד במשימה היא חלק מהמפתחות לשינוי המצב. אני חושב שה־7 באוקטובר ניפץ כל מיני קונספציות צבאיות ואזרחיות, זה אירוע מכונן בהגנה על מדינת ישראל, ואני מקווה שנשכיל להפיק את הלקחים ולוודא שאירוע כזה לא יפתיע אותנו בעוצמה כזו בעתיד. לכן אנחנו עובדים קשה על שיטת הגנה מעודכנת שתשפיע על הכוחות השונים של צה"ל וזה אמור לתת מענה לפער שהתגלה ב־7 באוקטובר. המטרה שלנו היא לספק את הביטחון הנדרש אם נאותגר עוד פעם ולא לחזור על שגיאות העבר".
לסיום, מה המסר שתרצה להעביר?
“עם ישראל וצה"ל צריכים אותנו, והחטיבה תהיה מקום מעולה לאנשים מצוינים וחדורי מוטיבציה לבצע תרומה משמעותית, להיות רעים זה לזה. נבצע את המוטל עלינו. עם ישראל צריך אותנו".