לא רק מכה צבאית: בישראל וארצות הברית חוששים שלא ניתן יהיה למוטט את חמאס בלא פגיעה במערכת הכלכלית האדירה שמממנת את ארגון הטרור – וכעת תחקיר ב"וול סטריט ז'ורנל" מסמן את הדמות המרכזית שעומדת מאחורי המפעל הכלכלי שככל הנראה איפשר להוציא לפועל את הטבח בדרום ב-7.10.

על רקע חיסול עארורי: מיגור בכירי חמאס בעזה נשאר האתגר המרכזי של צה"ל

על פי העיתון, האדם המרכזי שעומד כיום במרכז המערכת הכלכלית המשומנת שמזינה את פעילות חמאס הן ברצועת עזה והן בחו"ל הוא זאהר ג'בארין, פעיל טרור מרכזי בן 55 ומי שנחשב לאחראי על "תיק" הקשר הפיננסי של בין חמאס לאיראן. מהתחקיר עולה כי ג'בארין מפקח על תיק חברות שמניבות הכנסה שנתית לחמאס ומנהל רשת של תורמים פרטיים ואנשי עסקים המשקיעים בארגון. השפעתו של ג'בארין על המימון של חמאס היא כה משמעותית, שבכירים לשעבר בישראל וארצות הברית מאמינים שהוא היה זה איפשר לחמאס לשלם עבור נשק ושכר ללוחמים שביצעו את המתקפה ב-7 באוקטובר.

יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>

"ג'בארין מילא תפקיד עצום, כי הוא זה שמטפל בכל המימון של חמאס מחוץ לעזה", אמר לעיתון בכיר ישראלי שהתמחה בחקר מימון בלתי חוקי, "ג'בארין הוא למעשה 'המנכ"ל של חמאס'".

ג'בארין היה מקורב סלאח אל-עראורי, בכיר חמאס שחוסל ביום שלישי בפיצוץ מיוחס לישראל. השניים סייעו בהקמת הזרוע הצבאית של חמאס ביו"ש ונחשבו קרובים לאיראן. אל-עראורי כתב את ההקדמה לספר שג'בארין פרסם לאחר שחרורו מהכלא בישראל.

במשך שנים ג'בארין זלזל בסנקציות שהטילו מדינות המערב וניצל מערכות פיננסיות בערב הסעודית, בלבנון, באיחוד האמירויות, בסודאן ולאחרונה גם בטורקיה כדי לייסד חברות ולהעביר כספים לעזה.

זרם המזומנים המתמשך מדגימים את הקושי שחוות ארה"ב וישראל בחסימת המימון לחמאס. ארה"ב הטילה סנקציות על בכירים וחברות מסונפות של הארגון במשך יותר משני עשורים, אך מתקשה לשבש גם כעת את יכולתו לגייס כספים. 

חיסול חוליית מחבלים של חמאס בעזה (צילום :דובר צה"ל)

תחת ג'בארין, משרד האוצר של חמאס ממוקם בבניין בעל חלונות זכוכית כהה באיסטנבול, שם יש לו מניות בחברות כולל בחברת נדל"ן הנסחרת בבורסה בטורקיה, לפי סנקציות אמריקאיות. ג'בארין הכחיש בעבר מעורבות אישית בגיוס כספים, אך אמר שזו "כבוד" להשיג מימון עבור חמאס.

הוא טוען שהוא כעת חלק מה"פלג הפוליטי" של חמאס ולא קשור לזרוע הצבאית. לדבריו, לחמאס יחסים עם מדינות רבות כמו איראן, רוסיה, אלג'יריה, טורקיה ואחרות.

טורקיה אמרה שאינה רואה בחמאס ארגון טרור ומבחינה בין הפלג הצבאי למדיני. אנקרה אמרה שעסקים טורקיים לגיטימיים אינם מממנים פעולות צבאיות של חמאס.

מאז ההתקפות באוקטובר, ארה"ב הטילה ארבעה סבבי סנקציות נגד בכירי חמאס, חברות ואנשי עסקים המזוהים עם הארגון. אלה כללו בעלי מניות בחברה הטורקית הנסחרת שנחשבים כאילו קדמה של חמאס, וסוחר כספים לבנוני ובעליו.

עם זאת, המימון מאיראן ומתורמים פרטיים נמשך מאז תחילת המלחמה, על פי בכירים מערביים והצהרות קבוצות גיוס כספים. תרומות מקוונות לצדקה זינקו לארגונים באירופה, אסיה והמפרץ הפרסי שמיוחסת להם זיקה לחמאס על ידי ארה"ב, ישראל או אוסטרליה.

"אם כספי חמאס ימשיכו לזרום מחו"ל לעזה ולגדה, נמצא את עצמנו שוב ושוב במצב שנאלץ להתערב", אמר אהוד לוי, מנהל מימון טרור לשעבר במשרד ראש הממשלה הישראלי.

בחודש האחרון פורסם תחקיר נוסף ב"ניו יורק טיימס" על אופן המימון של חמאס, וגם בישראל ד"ר אודי לוי, לשעבר ראש האגף ללוחמה כלכלית בארגוני הטרור במוסד, טען שישראל יכולה הייתה – ואף יכולה כעת – "לחנוק" את חמאס מבחינה כלכלית, אך היא אינה עושה זאת.