הלחימה בשתי הזירות נמשכת: אלוף במיל' ישראל זיו שוחח היום (שני) עם "מעריב" והסביר לאן פנינו בלחימה ובכל הנוגע לעסקת החטופים, על רקע המשא ומתן התקוע.
לאן פנינו - אין הסכם חטופים אך אין נראה שגם אין התקדמות נוספת מבחינה צבאית?
"המצב הוא כזה שישראל עדיין תקועה במהלכים טקטיים של לחימה בלבד, בהתייחסות שהזמן בידה ואין תחושה שישנם גורמים שמשפיעים על ציר הזמן, של המלחמה הזאת. למרות שלמעשה מבחינת העוצמה שלה היא למעלה מחודשיים לא במצב מלחמה אלא מה שמוגדר בצה"ל מבצע עיקרי או מבצע ראשי ולא בהיקפים של מלחמה".
ומהי תפיסתו של החמאס?
"חמאס לעומת זאת הבין שמצבו ביכולת הלחימה שלו להתמודד מול צה"ל היא אך ורק מצב של הפסד ולכן הוא שינה את אופן הלחימה אך כשינוי אסטרטגיה בעוד שבצה"ל לא עשו זאת ומדינת ישראל לא עשתה זאת. החמאס הבין שנשאר לו נכס מאוד משמעותי שזו השחיטה האזרחית בעזה, חמאס מנצל את השליטה האזרחית הזאת בשביל לעשות שינוי במתודת הלחימה שלו. הוא בעצם עבר ממלחמת התנגדות צבאית למלחמת גרילה שבינתיים גם גובה לנו מחירים בנפגעים ושעובדת לו היטב במצבו הנוכחי משום שצה"ל לא בנוי עכשיו להשאיר את כל סד"כ האוגדות בשביל לשמור בכל מקום בעזה. בעצם אנחנו עושים את פעולת הפשיטה שיוצאים וחוזרים פנימה אך בפנים מחכה כבר לחימה אחרת".
ומהי?
"מלכודים מטענים מארבים שגובה מאיתנו כבר מחיר, סוג של לבנוניזציה".
אם ניכנס לראשו של סינוואר מדוע הוא ממשיך לא להסכים לעסקת חטופים ולא מתגמש בעמדתו?
"סינוואר מבין שישראל מאבדת זמן יקר. הוא רואה את הלחצים הבינלאומיים, הוא מבין שהאשראי של ישראל בשלבים של הידלדלות מוגברת והוא מעריך שגם הסבלנות האמריקאית הוא מעריך שזה גם יסתיים בקרוב והוא לא מוכן ללכת איתנו על משהו שיכול לחזק את ישראל והוא עומד בלחצים. גם אם יש עליו לחצים מבחוץ זה לא מעניין אותו, הוא רוצה להביא לסיום המלחמה ולהוציא את ישראל עם זנב בין הרגלים ולכן הוא קודם כל משתמש בצורה מיטבית, בכשל ההומניטרי שקורה כרגע ברצועה כמו גם ניצול התקופה הרגישה של הרמדאן להבעיר את השטח על סמך שגיאות של ישראל או פרובוקציות שיביאו להתלקחות כוללת ואז הוא יצא עם ידו על העליונה. אז התשובה היא כן אנחנו עדיין עדיין בטקטיקה צבאית וחמאס נלחם נגדנו בצורה מתוחכמת ובאסטרטגיה מפוקחת"
אם כך המצב מה על ישראל לעשות בכדי לשנותו?
"ישראל צריכה ללכת עם ההצעה של ארצות הברית שזה בעצם ללכת עם הדבר היחיד שיכול להחליף את החמאס ברצועה שזה הפת"ח. אבל עם המגבלות שישראל רוצה ללכת על זה כלומר שליטה אזרחית והומניטרית תחילה שצה"ל לא יוצא מהרצועה ובוודאי שצה"ל לא יוצא מהרצועה עד שכל החוטפים יהיו בידיו וגם עד שיסתיים הפירוז של כוחות החמאס שיישארו בעזה".
"אבל במקביל תוכל להתחיל הבנייה של המערכת האזרחית שם שתשפר את המצב ואת הלגיטימציה הבינלאומית שכרגע הכלת ואוזלת וזו ההמלצה של כל ראשי מערכת הביטחון כולל שר הביטחון ורק ראש הממשלה מתעקש להישאר עם המצב הטקטי שבו צה"ל ממשיך לעשות את עבודתו והוא עושה אותה טוב, אבל זה לא מביא להישגים אסטרטגיים ולשינוי במערכה להפך אנחנו נכנסים עמוק לתוך דשדוש".
מה קורה עם רפיח, אנחנו נכנסים?
"ללא תיאום ובטח בתקופת הרמדאן ישראל לא תיכנס ורפיח לא מספיק חשובה בכדי להיכנס אליה כעת, בטח שיש שם מאות אלפי פליטים שכל שגיאה שם תחמיר את מבנו הבינלאומי".
ומילה לסיום על הצפון?
"נסראללה אמנם מפסיד מבחינה טקטית בשטח אך מבחינתו שומר על הנרטיב שהוא לא מפסיק את הלחימה לפני הפסקת אש בדרום ועושה רושם שהמטווח האמריקאי קיבל את זה ואם ישראל בעניין הזה רוצה ללכת על מהלך צבאי בשביל לזרז אותו או לדחוף ותו להסכם, אז גם עבור מהלך כזה היא צריכה לייצב את הצב ברצועה, כדי להיות מסוגלת להתרכז בצפון. הנקודה האחרת היא שישראל צריכה להפנות את האצבע שלה כלפיי ממשלת לבנון. בינתיים יו"ר הפרלמנט הלבנוני נותן גיבוי לנסראללה והיות וכך ישראל צריכה להחזיר את ממשלת לבנון לתמונה, להפעיל מנופי לחץ על ממשלת לבנון שיכולים לפגוע במצבה הרעוע גם כך כמו גם בנושא התשתיות ולא רק להמשיך את המהלומות האלה מול חיזבאללה ולשים את ממשלת לבנון מחוץ לתמונה.".