הצוערים חשבו שהוקפצו מהמיטה בהכשרה לעוד תרגיל, אבל בבוקר השבת השחורה זו הייתה קריאה להם לרדת ולסייע בעוטף ביחד עם גדוד הצוערים. כיום שני הקצינים הצעירים כ' וע' משרתים בגדודים בקצה המבצעי, ואחראים על הנגשת המודיעין למפקד בשטח. בעת ההכשרה, הם זכו להיכנס ולתגבר את המערכים המבצעיים, ולקבל ניסיון מזורז בעבודת הקמ"ן במלחמה.
"כישלון פוליטי": חמינאי תקף את החלטת האיחוד האירופי - וישראל כ"ץ לא נשאר חייב
בלה חדיד יצאה נגד ישראל, והתגלתה בשקר - בר רפאלי השיבה באש
סגן ע' הוא בן 22, מכפר אורנים. לפני הגיוס היה חניך במכינה קדם צבאית "הערבה" בעין יהב. השנה הזו לדעתו ללא ספק עיצבה אותו, את מי שהוא היום ונתנה לו המון כלים לחיים.
הוא התגייס באוגוסט 2021 לצנחנים לגדוד 890, בעקבות סבו, גם הוא לוחם ב-890 שהמשיך לשרת במילואים במשך 60 שנה. לאחר שנה בגדוד, יצא לקורס מ״כים שלאחריו פיקד על פלגה בגדוד במשך עשרה חודשים. ע' החליט לצאת לקצונה ולאחר הרבה התלבטויות דווקא לקורס קמ״נים. "בעיקר כי רציתי לאתגר את המוח ולהכיר עולם חדש שבו אני אוכל לתת את מה שקיבלתי מהשטח ולתרום לכוחות מהידע שלי".
ב-7 באוקטובר סגר שבת בבה"ד 1 כשהגדוד שלו (גדוד דקל) היה בכוננות מטכ"לית. "קמנו באזור 7:00, אחרי שהתעוררנו מהאפליקציה של פיקוד העורף בגלל כמות האזעקות וישר הבנו שמשהו חריג קורה". לדבריו התחילו להבין את הסיטואציה יותר לאחר שראו סרטון של מחבלים על טנדר בשדרות.
הצוערים עלו על רכבים שהיו בחנייה, כולל רכבי מ"פים ועל משאיות צבאיות, "העיקר למלא כל רכב שאפשר ורק לנסוע לכיוון העוטף". לפני שיצאו המ״פ שלי קרא לו ולעוד חבר "נכנסנו לרכב בלי ידיעה לאן הולכים ופגשנו בתוכו את מג״ד גפן אריאל גונן והבנו תוך כדי הסיטואציה שאנחנו החפ"ק שלו".
בנסיעה הם כבר נחשפו לגודל האסון, למראות הרכבים השרופים והגופות המוטלות בצידי הכביש. יותר מאוחר כשנכנסו ליישובים ע' אומר שמראות הטבח כבר היו הרבה יותר קשים: "לראות את גופות המחבלים ההרוגים במרחק קטן מאוד ולראות את גופות הנרצחים במסיבה ברעים ובקיבוצים, זה כבר גרם לנו להבין את ממדי ההרס".
הם התחילו באופקים ומשם התקדמו לאזור אורים רעים ונירים, "עברנו בין יישובים וניסינו לעזור איפה שרק צריך, היינו כוח קטן של לרוב 4 ולפעמים חמישה לוחמים. טיהרנו וסרקנו יישובים ובסיסים. כשראינו שהושגה במקום שליטה, המשכנו למקום אחר". כך חלפו כמה ימים בסריקות, טיהור וחיפוש אחר מחבלים שנשארו בשטח.
"תוך כדי הבנו, שאין לנו מידע על סטטוס יישובים ומוצבים, אנחנו לא יודעים איפה יש צבא? ואיפה אין?" המדריכה שלו מהמכינה התקשרה אליו והוא זכר שהיא משרתת במילואים בפיקוד דרום. ע' החליט להיות פרואקטיבי: "ביקשתי ממנה מידע על יישובים וככה פעלנו, קיבלנו רשימה ועברנו יישוב יישוב ונתנו סטטוס, אני מקווה שעזרנו להשיג תמונת מצב".
כמה רגעים זכורים לו מאותו היום, שהרגיש לדבריו שנמשך שבוע. הראשון היה בבסיס פיקוד העורף באורים, "לאחר שסרקנו את האזור רצינו לוודא שהאופנועים של המחבלים לא יחזרו לשימוש, רגע לפני שבאנו להתקרב אליהם ולגעת בהם, המג"ד צועק "מטען" וישר הלכנו אחורה, הבנו שעל גבי האופנועים היו מטעני קלימגור, כך שברגע שהיינו הורסים את האופנוע המטען היה מתפוצץ עלינו והיינו מסיימים את היום מוקדם מהצפוי".
הרגע השני היה בכניסה לנירים, "התנהל קרב בנירים ורצנו לעזרה. צריך היה לאגף את הקיבוץ ובאנו דרך השדות, שם ראינו דוד מפויח שחטף rpg וכנראה נכנס למארב. התקרבנו וניסינו לראות אם יש עוד ניצולים- אך כל מי שהיה ברכב פשוט נהרג. חייל אחד שהצליח לצאת החוצה כנראה נורה ע״י המחבלים. ניסינו להגיש עזרה, אבל הוא כבר לא היה בין החיים. נתנו לו את הכבוד האחרון ולקחנו ממנו פרטים, כדי שיוכלו לזהות אותו והמשכנו פנימה".
ע' מודה שהיו כמה רגעים שכמעט ונשבר, אחד הרגעים היה כשסוף סוף פתח את הטלפון וגילה שאחד החברים הטובים שלו מהקורס מ"כים נהרג, איתי מרציאנו ז״ל. "זה היה רגע שבירה, אהבתי אותו כמו אח קטן ועד היום זה לא נתפס, קשה לי אפילו להגיע לקבר שלו מרוב שזה כואב לי". אבל ע' לא נשבר, הוא הפנים שנדרש להמשיך "גם בשביל מי שלא נמצא".
"הגוף פשוט פעל על אוטומט כמו שלמדתי- איך לדלג ולשכב על הרצפה ישר ותוך כדי הריצה לזהות קפל קרקע שאוכל לקפוץ אליו- כל מה שצריך בלוחמת פרט". הוא למד שאסור לזלזל באויבים: "המחבלים שראיתי היו מאומנים, עם כמות גדולה אמל״ח".
כיום הוא סקמ״ן גדוד 71 בחטיבה 188. "אנחנו תופסים קו בגזרה הצפונית, חושפים ותוקפים אויב". חשוב לו לומר בשם הלוחמים ככלל ובשם אנשי המודיעין בגדודים בפרט, ש"אנחנו עושים את מירב המאמצים בכלל הזירות, גם בדרום וגם בצפון, כדי לשמור על הגבולות ולאפשר לתושבים יותר מאוחר לחזור לביתם כשהוא בטוח ומוגן".
סג"ם כ' הוא בן 20 מכפר יונה. באוגוסט 2022 התגייס למסלול ייעודי לקציני מודיעין טקטיים, מסלול בן שנה ושמונה חודשים שבמהלכו עוברים טירונות קרבית 03. במהלך הטירונות נודע לו על פטירתו של חבר אשר נהרג בתאונת אימונים בחטיבת גבעתי (אדם סוהן ז״ל). לדבריו זה היה רגע בו חווה את המשבר הראשון שלו בשירות הצבאי, אך יחד עם זאת הדבר נתן לו כוח להמשיך קדימה.
בהכשרה סופח לסיירת חרוב בתקופה בה תפסו קו בג׳נין. "ראיתי ולמדתי מהקמ"ן והסקמ"ן המון. ראיתי איך הם יוצאים למעצרים, מדברים עם גורמי בטחון שונים, גורמי איסוף ויחידות מיוחדות ועובדים יחד איתם כדי למנוע את הפיגוע הבא". הוא הבין שהם משפיעים רבות על המעצרים, בזכות ניתוח שטח איכותי לכל מעצר וכל יעד המתבצעים מדי לילה בכמויות רבות. לתפיסתו להיות קמ"ן זה להיות "לוחם ואיש מודיעין ביחד".
את חברו סגן ע' הכיר במפרשית הבסיס שבו מתבצעת רוב ההכשרה. ביום הראשון של ההכנה סג"מ כ' ישב בחוץ בקק״לית ופתאום נכנס ע'. "הוא שאל אותי, אם כאן זה לקמ"נים הגדודים? אמרתי לו שכן וישר ישבנו לדבר ונוצר ביננו חיבור מטורף". בתקופת ההכנה ללהב ישנו באותו החדר והקשר מחזיק עד היום. "הגדוד שלו תופס גזרה ממש ליד הגדוד שלי, אני יכול לומר שהוא אחד האנשים שיותר התחברתי אליהם בשירות הצבאי שלי".
לאחר הסיפוח במהלך שבוע מסכם למסלול, הצטרפו אליהם לוחמים ומש"קי מודיעין שהחליטו לצאת לקצונה. בהמשך הם יהפכו לחברים טובים מאוד שלו. באותה תקופה לא ידע "שבעוד כמה חודשים, אלחם לצד חלק מהם בשבעה באוקטובר".
גם הוא סגר שבת בבה"ד 1, בשבע בבוקר הקפיצו אותם: ״קומו! יש מלחמה, קחו את התיקים ורדו למטה״. אף אחד לא האמין שיש בכך ממש, אולם הם פתחו את הטלפונים "ראינו את הסרטון של המחבלים על הטנדר, הסרטון שכולם מכירים וכולם בשנייה קפצו מהמיטה, עלו על ציוד ודחפו לתיק מה שאפשר, לא יודעים מה לקחנו ומה לא, העיקר לצאת להילחם".
בתור איש מודיעין הוא אומר שהתעדכן ממקורות שונים לגבי המתרחש והסרטונים הדליקו לו נורה אדומה. "התקשרתי להורים, אמרתי להם שאנחנו יוצאים להילחם ושאני אוהב אותם עלינו על האוטובוס ויצאנו לאופקים".
גם באוטובוס שבו היה, ככל שהתקרבו לאזורים אליהם חדרו המחבלים, הנזק העצום, ההרס והרוע שהיה שם, נגלה יותר לעין. "הלחץ התגבר, אך ברגע שהגענו התרחש דבר מטורף, בשנייה שירדתי מהאוטובוס התנתקתי מהרגש וכל תחושות הלחץ והפחד נעלמו והייתי ממוקד במשימה, המשימה שלנו הייתה טיהור בתים". הוא זוכר את הגופה הראשונה "זה דבר אחד לראות זכוכיות והרס, אך זה דבר אחר לראות גופת אדם ללא רוח חיים".
כ' יצא למשימה כשכל צוות בפלוגה קיבל גזרה אחרת אותה היה צריך לסרוק ולטהר ממחבלים. זה כלל כניסה לבתים וסמטאות תוך לחימה בשטח בנוי. הסתבר שהמיומנויות שרכש עמדו להועיל "בזמן התנועה ברחובות באופקים נזכרתי בתקופתי בסיירת חרוב ובמה שהקמ"ן וסקמ"ן לימדו אותי על מבנים, ניתוח שטח ולחימה בתוך שטח בנוי.
כך שתוך כדי הלחימה רצו בראשי המשמעויות וידעתי למקד ולכוון את הקנה לאזורים שבדרך כלל לא יחשבו לכוון". במהלך התנועה שלו במרחב הוא ראה את ההרס הרב של רכוש, בתים, גופות של בני אדם וחיות. אך "הראש נשאר ממוקד במשימה", הוא מדגיש ומסביר: "אתה מבין שטעות שלך יכולה לסכן את חברים שלך". במהלך התנועה של הכוח שלו במרחב באופקים, אזרחים מבוהלים תלו בהם את תקוותיהם והרגישו להבנתו הרבה יותר בטוחים בשל נוכחותם. "שוב חוויתי את תחושת המשמעות מהעבר" הוא חש בסיפוק.
מעבר להכשרה קרבית עברו הוא וחבריו הכשרה מודיעינית ולכן הציעו לסייע לקמ"ן של בה"ד 1 ושעצתם התקבלה, הם אכן סייעו לו בכל מה שיכלו "בין אם זה ארגון מפות או הכנת עזרים רלוונטיים". מידע הועבר שמחבלים מחזיקים בבת ערובה. הימ"מ טיפלו באירוע, וברגע ששמע יריות העריך שהימ"מ חילץ את האישה, היא רחל המפורסמת מאופקים.
"זכרתי בשביל מה אני עושה את מה שאני עושה, בשביל המשפחה, בשביל האזרחים, בשביל החבר שאיבדתי ובשביל המדינה שזקוקה לי יותר מהכול כרגע." ההבנה הזו נתנה לו כוחות לפעול. כ' אומר: "הבנתי שאנחנו לא מתמודדים מול בני אדם. לקרוא להם חיות זו מחמאה. הם השטן, כל כך הרבה רוע, כל כך הרבה שנאה, התגלמות פיזית שאני הייתי עד לה".
בסוף ההשלמה, שובץ כקמ"ן עצמאי בגדוד 411 של חטיבת האש 282 בתותחנים. הגדוד תופס כרגע קו בצפון ומסייע רבות למאמץ המלחמתי. הם פועלים יום יום להשמדת תשתיות אויב ומסייעים במגוון מבצעים המתרחשים בגזרה הצפונית. בתור הקמ"ן של הגדוד הוא לא יכול יותר מדי להרחיב על פעילות הגדוד ועל חלקו בדבר, אך כן יכול לחשוף "שהמון אש שמופעלת מתבססת על המודיעין".
לדבריו, אין שמח ממנו לתרום ולהגן על מדינת ישראל. הוא רוצה לומר לכל עם ישראל ש"אנחנו כאן בשביל להגן עליכם ואנחנו חזקים. האחדות של העם נותנת לנו המון כוח להמשיך, אנחנו אוהבים אתכם ופה בשבילכם". עוד חשוב לו להוסיף ולומר למשפחת סוהן: "שתדעו שאדם ז״ל בליבי תמיד ונותן לי כוח להמשיך". למשפחה שלו הוא מוסר: "אני אוהב אתכם מאוד ואומנם, לרוב אני לא זמין כל כך, אבל אתם תמיד אצלי בראש אוהב ומתגעגע".