הפרקליט הצבאי הראשי, האלוף דני עפרוני אמר כי המשקל שהעולם מייחס לבית הדין הפלילי הבינלאומי רק הולך וגובר והוסיף כי ״בעולם מופתעים מהיכולת שלנו לחקור אלופים ואפילו את הרמטכ"ל, ומח"ט גבעתי הוא לא היחיד שנחקר באזהרה. יש לנו את היכולת לחקור בכירים ולהעמידם לדין”.
את הדברים אמר הפצ״ר במסגרת הפורום ה--14 למשפט וחברה של המכללה האקדמית נתניה, שעסק בהשלכות המשפטיות ממבצע צוק איתן וכיצד הן השפיעו על המבצע עצמו, הזירה הבינלאומית והחברה בישראל. "בצוק איתן נהרגו מעל 2,000 איש בעזה שלא יכולנו לזהות אותם. מבחינת המשפט הבינלאומי זה נחשב ל-2,000 אבדות של אזרחים גם אם בפועל אלו היו מחבלים וחמאס מנצלים זאת היטב״, הסביר הפצ"ר.
״כשיצאנו לדרך בשנות ה-80, הסיכול הממוקד לא היה מקובל בעולם וזה הגיע לבג"צ, והיום זה הפך להיות שיטת לחימה מקובלת בכל העולם. גם "הקש בגג", אלו פרקטיקות שיסייעו לנו לפתח את אותם עקרונות על פי המלחמה החדשה”, אמר עפרוני.
את הדברים אמר הפצ״ר במסגרת הפורום ה--14 למשפט וחברה של המכללה האקדמית נתניה, שעסק בהשלכות המשפטיות ממבצע צוק איתן וכיצד הן השפיעו על המבצע עצמו, הזירה הבינלאומית והחברה בישראל. "בצוק איתן נהרגו מעל 2,000 איש בעזה שלא יכולנו לזהות אותם. מבחינת המשפט הבינלאומי זה נחשב ל-2,000 אבדות של אזרחים גם אם בפועל אלו היו מחבלים וחמאס מנצלים זאת היטב״, הסביר הפצ"ר.
״כשיצאנו לדרך בשנות ה-80, הסיכול הממוקד לא היה מקובל בעולם וזה הגיע לבג"צ, והיום זה הפך להיות שיטת לחימה מקובלת בכל העולם. גם "הקש בגג", אלו פרקטיקות שיסייעו לנו לפתח את אותם עקרונות על פי המלחמה החדשה”, אמר עפרוני.
פרופ' עמנואל גרוס שהנחה את המושב, הפנה לחברי הפנאל, ובהם האלוף עפרוני, את השאלה: "איזה אתגרים הציב המבצע לצה"ל מבחינת המשפט הבינלאומי?”. האלוף התייחס לאתגרים ואמר כי "צריך לזכור שאנו נמצאים בשדה קרב מסוג אחר, זה לא אותו שדה של יום כיפור או ששת הימים. יש התפתחויות כל הזמן, הסביבה הבינלאומית מאוד דינמית והמשקל של המשפט הבינלאומי הולך וגובר והוא בא לידי ביטוי בכל העשור של המאה ה-21, השיא היה בעופרת יצוקה וזה רק ילך ויחמיר. כשאנו נלחמים מול ארגון טרור שהוא לא צבא המערכת הרבה יותר מורכבת. מי שמתמודד עם האתגר בסופו של דבר הוא המפקד והלוחמים בשטח. האויב שלנו לומד ומשתפר, מפיק לקחים. לכן בעופרת יצוקה יכולנו לראות אותם ולקיים את האבחנה ולהקפיד גם על המידתיות".
האלוף עפרוני גילה ביחס לחקירתם של קצינים בכירים, כי ישנם קצינים נוספים שנחקרים, להוציא אל״מ וינטר, ״מח"ט גבעתי (עופר וינטר -א.ז.) הוא לא היחידי שנחקר תחת אזהרה, חקירה מסוג זה במידה רבה נועדה להזהיר אותו - דע, תתכונן, תתייעץ ותזכור שמה שאתה אומר יכול לשמש נגדך. יש עשרות כאלה שנחקרו ככה, בכירים יותר ממח"טים וזה נסגר בסוף בלי כלום. ב'צוק איתן' הדברים נעשו הרבה יותר מורכבים כי האויב הטמיע את כל פעילויותיו בתוך האוכלוסייה והשתמש בה כמגן וכחרב. הוא יודע שאם צה"ל יתקוף, ייפגעו אנשים ותקום זעקה גדולה במישור הלגיטימציה שתשפיע על חופש הפעילות המקצועית שלנו - זו זירת נוספת שנלוות לזירת הקרב שלנו לצד זירת התקשורת. הם משיגים דבר נוסף - אם אנו פוגעים באזרחים זה משפיע גם על הפעילות המבצעית שלנו כי חיילנו מחויבים גם לדין וגם לקוד הערכי שלנו. אנחנו תמיד נטפל, נפנה, נעזור. מצד שלישי- אם צה"ל יירתע ולא יתקוף- הוא גם מרוויח״.
שופט העליון אורי שוהם, בעצמו הפצ״ר לשעבר, אמר כי "התבטאויות ומודעות בתקשורת מצד דרגים פוליטיים ומפקדים היא לא במקומה, זה גול עצמי. יש חובת התייעצות עם היועץ המשפטי ולתת לזה חשיבות אבל הוא לא יכול להגיד לפצ"ר להגיש או לבטל כתב איום, זוהי מערכת נפרדת ושונה".
שופט העליון אורי שוהם, בעצמו הפצ״ר לשעבר, אמר כי "התבטאויות ומודעות בתקשורת מצד דרגים פוליטיים ומפקדים היא לא במקומה, זה גול עצמי. יש חובת התייעצות עם היועץ המשפטי ולתת לזה חשיבות אבל הוא לא יכול להגיד לפצ"ר להגיש או לבטל כתב איום, זוהי מערכת נפרדת ושונה".
בפאנל נכחה גם עו"ד עירית קאהן, לשעבר ראש המחלקה הבינ"ל במשרד המשפטים, וממארגני העדויות של הישראלים בפני וועדת שאבאס של האו״ם. עו"ד קהאן התייחסה לוועדה ואמרה כי "היו חילוקי דעות לגבי היציאה לוועדת שאבאס, אני הייתי בטוחה שיש מקום לצאת ואחרי שיצאתי לשם אני בטוחה עוד יותר"
ועדת שאבאס מונתה ע"י האו"ם בלי שיתוף פעולה מצד ממשלת ישראל ומטרתה היתה לחקור את מבצע צוק איתן ועל כך קהאן הוסיפה כי "השיפוט לגבי ישראל הוא מאוד קשה אבל המצוקה הגדולה מאוד של הפלסטינים הביאה למצב בעזה. גם בצבא חושבים שצריך להתיר קצת את הרסן על מנת שלא נמצא את עצמנו במצב חמור יותר. וועדה כזו צריכה שתרעד לה היד לפני שהיא כותבת את הדו"ח, הם לא יוכלו לומר לא ידענו לא ראינו'. הסברנו שאנחנו מדינה דמוקרטית, ובאנו כאנשים פרטיים".
ועדת שאבאס מונתה ע"י האו"ם בלי שיתוף פעולה מצד ממשלת ישראל ומטרתה היתה לחקור את מבצע צוק איתן ועל כך קהאן הוסיפה כי "השיפוט לגבי ישראל הוא מאוד קשה אבל המצוקה הגדולה מאוד של הפלסטינים הביאה למצב בעזה. גם בצבא חושבים שצריך להתיר קצת את הרסן על מנת שלא נמצא את עצמנו במצב חמור יותר. וועדה כזו צריכה שתרעד לה היד לפני שהיא כותבת את הדו"ח, הם לא יוכלו לומר לא ידענו לא ראינו'. הסברנו שאנחנו מדינה דמוקרטית, ובאנו כאנשים פרטיים".