דיון שהתקיים היום (שלישי) בוועדת חוץ וביטחון, בראשותו של ח"כ אבי דיכטר, נתן שקיפות למצב הביטחוני בישראל, וכלל סקירה נרחבת של האיומים המגיעים לישראל הן מבחינת המפגע הבודד, והן מבחינת התארגנויות של ארגוני טרור, לפעילויות הסברה מסיתות ועידוד פיגועים בתחומי ישראל. את הסקירה העביר בפעם הראשונה, ראש השב"כ, נדב ארגמן, שהגיע לכנסת. מי שעוד סקר את השטח היה ראש חטיבת המחקר בארגון. 

על פי הסקירה, מעל 300 פיגועים וניסיונות פיגועים בוצעו במהלך תשעת החודשים האחרונים, כשהנתונים לא סופרים את יידוי בקבוקי התבערה. כ-180 מתוכם היו פיגועי דקירה, מעל 90 פיגועי ירי וכ-30 פיגועי דריסה. אוקטובר 2015 הראה עלייה דרמטית במספר הפיגועים, אבל יש לראותו גם כנקודת שיא למגמה עקבית של עלייה בפיגועים באזור יהודה ושומרון, שהחלה כבר ב-2012. מרבית הפיגועים בהסלמה הנוכחית הינם של מפגעים בודדים, ממניעים אישיים, בעוד מספר הפיגועים שבוצעו ע"י ארגוני הטרור הממוסדים הינו נמוך יחסית. 

מאז צוק איתן בוצעו כ-80 פיגועים מרצועת עזה, שזו התקופה השקטה ביותר ברצועה זה למעלה מעשור. מאחורי מרבית פיגועים אלה עומדות קבוצות שוליים במחנה הסלאפי-ג'יהאדי. הסיבות לשקט היחסי רתיעת חמאס בעיקר בשל היעדר מוכנות אופטימאלית למערכה, מדיניות ישראלית מאוזנת אל מול הרצועה, במישור הביטחוני והאזרחי כאחד.
 
חמאס מצוי במצוקה אסטרטגית בשל בידוד מדיני, התנכרות "המחנה הסוני" (בדגש על מצרים), קשיים מול "המחנה השיעי" (איראן) ומחלוקות פנימיות בתוך התנועה בסוגיות ש"על סדר היום" בתוך התנועה בעיקר בין הממסד הצבאי ברצועה להנהגה ב"חוץ". ברקע לכך, ניתן לזהות מגמת התחזקות של הממסד הצבאי בעיצוב סדר היום ברצועה.
נדב ארגמן, ראש השב"כ, היום. צילום: מרק ישראל סלם
נדב ארגמן, ראש השב"כ, היום. צילום: מרק ישראל סלם

 
 

לא מרוצים מחמאס, חוששים משלטון דאעש


ראש השב"כ אמר כי בתחום הצבאי חמאס פועלת לשיקום מערכיה לאחר "צוק איתן" ומוסיפה להשקיע משאבים רבים בהיערכות למערכה הבאה, זאת לשם חילוץ הישגים פוליטיים-מדיניים משמעותיים ("הסרת המצור").
 
באשר לדעת הקהל ברצועה, ציין ראש השב"כ, כי על רקע המצב הכלכלי- אזרחי, קיימת מורת רוח גוברת על תפקוד חמאס, הגוררת ביטויים מצומצמים בשטח, רמת אמון נמוכה ביכולתם של ממשלת ההסכמה ותהליך הפיוס לשפר את המצב הכלכלי-אזרחי. עדיין, על אף הביקורת הציבורית הגוברת מול חמאס, ההערכה שהציבור לא יחתור להפיכה נגד התנועה בשל החשש ממנה, התלות בה (כסף) והיעדר אלטרנטיבה שלטונית, כשהחשש הגדול הוא מהשתלטות של גורמי דאעש על הרצועה.
 

240 סיכולי פיגועים משמעותיים, כולל ניסיונות חטיפה


 

בהסלמה הנוכחית סיכלו כוחות הביטחון ושב"כ כ-240 פיגועים משמעותיים, ורק בחמשת החודשים הראשונים של 2016 סוכלו 11 ניסיונות לפיגועי התאבדות, 10 ניסיונות לפיגועי חטיפה, ומעל 60 ניסיונות לפיגועי ירי – רובם מטעם חמא"ס, אשר פועל ללא הרף לערער את היציבות באיו"ש.
ניכרת בחודשים האחרונים ירידה במספר הפיגועים לעומת אוקטובר 2015, אשר בו בוצעו כ-600 פיגועים, מהם 81 פיגועים משמעותיים, וזאת מול חודש יוני 2016 שבמהלכו בוצעו 103 פיגועים, מהם 9 פיגועים משמעותיים.
הירידה במספר הפיגועים הוסברה, בין השאר, ע"י מספר הסיכולים הגבוה, שיפור ביכולות ההתרעה של מערכת הביטחון ושב"כ את מול המפגעים הבודדים, וכן מיקוד ההרתעה במפגעים וסביבתם הקרובה, תוך שמירת מרקם החיים לכלל האוכלוסייה הפלסטינית. כל אלו, על פי הסקירה, יצרו תחושה בקרב הציבור הפלסטיני באיו"ש של חוסר תוחלת בהמשך ההסלמה, והדבר מגובה גם בסקרי דעת קהל שנערכו ע"י הפלסטינים והוצגו בסקירה.
למרות הירידה בפיגועים בפועל, מספר האיומים  מאיו"ש כיום גבוה יותר מזה שלפני ההסלמה (על אף שמספר הפיגועים בירידה הרי שישנה עליה משמעותית במספר הסיכולים, כאמור). מגמה זו מצביעה על כך כי המציאות באיו"ש כיום עדיין מאוד נפיצה, ואירועים חריגים (כדוגמת מתיחות נוספת בהר-הבית, פיגוע "משנה מציאות" וכו'), עלול להביא להתפרצות מחודשת.
 
לכך יש להוסיף, את התחושה הרווחת בקרב תנועת הפתח והציבור באיו"ש כי העידן של אבו מאזן מתקרב לסיומו (האמור על רקע איומי אבו מאזן בעבר כי בכוונתו להתפטר) והמערכת מצויה למעשה בתקופת מעבר לקראת התגבשותה של הנהגה חדשה. תחושה זו, מניעה פעילים בכירים בפתח להתחיל ולשפר מעמדם לקראת "היום שאחרי" אבו מאזן תוך ניסיון לייצר קואליציות ביניהם ולהתחרות על תמיכת פעילי השטח של התנועה. מאבק פנימי זה מלווה בהצהרות לוחמניות של חלק מהבכירים בניסיון לשפר מעמדם לקראת "היום שאחרי".
בהקשר לרצועת עזה נאמר כי השקט הנוכחי בה הינו מתעתע. זאת על רקע המצוקות הגוברות ברצועה (החרפת המצב האזרחי-כלכלי), האיתגור הגובר של גורמי דאעש ברצועה ותהליכי בניין כח והתעצמות מואצים מצד החמאס.

פחות אימונים עקב המצב הכלכלי. צילום: רויטרס
פחות אימונים עקב המצב הכלכלי. צילום: רויטרס