העתיד מזמן עבור חיל האוויר אתגר פיתוח עצום. מצפון ומדרום ימצא את עצמו חיל האוויר בכלל וטייסות הקרב בפרט חלק משמעותי בהכרעת האויב. האתגר הוא לא רק באימון ובשמירה על עליונות אווירית, אלא גם ביכולת להתקדם בפיתוח אמל"ח שיהיה שובר שוויון בעימות העתידי. השבוע התירו חיל האוויר והצנזורה הצבאית לפרסם כי בקרוב "תנחת" פצצה חדשה במפעלי החימוש של חיל האוויר: "ברד־קל", פצצה אלקטרו־אופטית מתקדמת מתוצרת "רפאל" נמצאת בימים אלה בשלבי גמר פיתוח ועתידה להיכנס בקרוב לשימוש. הפצצה צפויה להיקלט בכל טייסות הקרב בחיל, כאשר הראשונים להפעילו יהיו אנשי מערך "ברק" מטוסי ה־F־16.

"החימוש מהווה קפיצת מדרגה מבחינת יכולותיהם המבצעיות של המטוסים, עובדה הבאה לידי ביטוי ביכולת החדירה העמוקה שלו, בחסינותו מפני איומים ובדיוקו", אמר סרן תומר ממדור נשק מונחה בלהק הרמ"ט לאתר חיל האוויר, "יש לו מערכות תוכנה ואלגוריתמיקה משופרות והוא בעל יכולות איתור ועיבוד מתקדמות".

הפצצה מופעלת באמצעות יכולת קבלת תמונה ברמת רזולוציה גבוהה מאוד ולפצצה יכולת תמרון גבוהה לעבר מטרות נייחות ובתזוזה. כמו כן, יש לה יכולת להתאים את עצמה למטרה לא רק בנקודת הפגיעה אלה גם בתוואי השטח שאליו היא משוגרת בכל תנאי מזג האוויר, ביום ובלילה. "מדובר בטווחי הטלה שלא הכרנו עד כה בחיל האוויר אצל חימוש בגודל כזה", מוסיף סרן תומר.

ברפאל עמלו על הפצצה במשך שלוש שנים בשיתוף מלא עם אנשי חיל האוויר. "נעשתה חשיבה רבה כדי להתאים את החימוש לעבודה בקוקפיט ולהפוך את ממשק ההפעלה לנוח וגמיש", אומר סרן תומר. השילוב בין חיל האוויר לתעשיות הביטחוניות בישראל נמצא בשנים האחרונות בשגשוג ופריחה, והפצצה הזאת - שצפויה לא רק לשפר את יכולות מטוסי הקרב והחיל עצמו אלא גם להניב חיסכון כלכלי משמעותי – היא דוגמה טובה לכך. הכסף של הפיתוח הוא ישראלי וכך גם הרכש. דוגמה נוספת לשיתוף פעולה משגשג בין החיל לבין התעשיות הביטחוניות ניתן לראות גם בפיתוח אמצעי לחימה חדשים עבור מטוס החמקן, שצפוי להיקלט בישראל בסוף השנה. 




מפגש אווירי במאלי

משרד ההגנה הגרמני וחברת איירבאס חתמו על חוזה להפעלת מל"טי הרון 1 של התעשייה האווירית על ידי חיל האוויר הגרמני הפועל במאלי. בדומה למשימות המבוצעות כבר על ידי הרון באפגנסיטן עבור חיל האוויר הגרמני החל מ־2010, גם הפעם יוחכרו מל"טים מהתעשייה האווירית. הפעילות במאלי תתחיל בנובמבר השנה ומתוכננת, נכון להיום, להימשך עד פברואר 2018.


מינויים חדשים

השבוע התקיים טקס החלפת מפקד עוצבת "עקבות הברזל". לתפקיד מונה אלוף משנה אוהד נג'מה. טקס החילופים נערך באתר "יד לשריון" בלטרון. אלוף משנה אוהד נג'מה מחליף בתפקידו את אלוף משנה יאיר וולנסקי, אשר כיהן בתפקיד זה במהלך השנתיים האחרונות ונכנס לתפקידו החדש כמפקד יחידת "איתמר".


השבוע לפני - מבצע דין וחשבון, 25־31 ביולי 1993

השבוע לפני 26 שנה פתח צה"ל במבצע צבאי בגבולה הצפוני של מדינת ישראל. המבצע החל בעקבות הסלמה במצב הביטחון בגבול. המבצע זכה לכינוי "מלחמת שבעת הימים בלבנון". מטרת המבצע הייתה להוציא את אוכלוסיית יישובי הצפון ממעגל הלחימה באמצעות יצירת פאניקה ותנועה של פליטים על ידי הפגזה ארטילרית מסביב לכפרים ובתוכם, מתוך תקווה שתושביהם ילחצו על ממשלת לבנון לפעול נגד חיזבאללה.

מבצע "דין וחשבון". צילום: ראובן קסטרומבצע "דין וחשבון". צילום: ראובן קסטרו

את המבצע ניהל אלוף פיקוד הצפון דאז יצחק מרדכי. בתחילתו פשט כוח של שייטת 13 בפיקודו של ארז צוקרמן על בסיס מחבלים בטריפולי והרג שישה מהם. במהלך המבצע הותקפו כפרים רבים בדרום לבנון, המזוהים עם חיזבאללה, בידי תותחים, טנקים ומטוסי חיל האוויר וזרעו בהם הרס. מטוסי חיל האוויר ביצעו קרוב לאלף גיחות הפצצה נקודתיות. כתוצאה מהפגזות צה"ל ומשידורי רדיו שדחקו באזרחים לעזוב את מקום מגוריהם, עזבו כ־300 אלף תושבים שיעים מדרום לבנון את בתיהם ונמלטו לביירות ולאזורים אחרים. כוחות מיוחדים של צה"ל, ובהם יחידת מגלן, שעליה פיקד טל רוסו, וסיירת צנחנים, בפיקוד חגי מרדכי, פעלו במהלך המבצע בעומק לבנון למטרות איסוף מודיעין והכוונת אש מדויקת מן האוויר ומן הים על יעדי חיזבאללה. בעיצומו של המבצע התגלתה מחלוקת בין הרמטכ"ל, אהוד ברק, אשר רצה להרחיב את המבצע ולתקוף יעדים בביירות, לראש אמ"ן, אורי שגיא, אשר טען נגדו כי המבצע השיג את יעדיו ויש לסיימו. השניים העלו את הסוגיה בפני ראש הממשלה יצחק רבין, אשר הכריע בעד עמדתו של שגיא וקבע כי יש לסיים את המבצע.

במהלך המבצע נהרגו 118 אזרחים לבנונים, מתוכם כ־50 מחבלי חיזבאללה. בצד הישראלי נהרג חייל ושני אזרחים. המבצע גרם לנזק רב בלבנון, בין השאר לגשרים ולתחנות כוח, וספג ביקורת חריפה בישראל ובעולם. ב־31 ביולי, לאחר שבוע של הפגזות הדדיות, נחתם הסכם הפסקת האש ושני הצדדים התחייבו להימנע מלפגוע במטרות אזרחיות. כלומר, חיזבאללה יימנע מירי קטיושות לצפון ישראל וישראל לא תירה לכפרים לבנונים. ההסכם התיר לחיזבאללה ולישראל לנהל מלחמה בתוך רצועת הביטחון כל עוד אזרחים לא יפגעו.