הפערים בין ישראל לחמאס עדיין גדולים מאוד. לכן הסיכוי להסלמה ביטחונית גבוה משמעותית מהסיכוי להגיע להסדרה ארוכת טווח עם ארגון הטרור ברצועה. כך מעריכים גורמים במערכת הביטחון. זאת, למרות הניסיונות של הימים האחרונים להגיע להסדרה והמאמצים שעושים המצרים ושליח האו"ם למזרח התיכון ניקולאי מלאדנוב. לדברי הגורמים, צמרת חמאס מתנהלת באופוריה ומציבה דרישות בלתי ניתנות לגישור בנושאים שונים.

בעקבות המצב בדרום החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו להישאר בארץ בשבוע הבא, ולכן ביטל את נסיעתו המתוכננת לקולומביה - כך נמסר אמש מלשכת ראש הממשלה. גורמים בלשכה אמרו כי הטיסה לבירת קולומביה, בוגוטה, אורכת יותר מ־17 שעות, וכי אם נתניהו היה טס - הוא לא יכול היה לקבל במהלכה החלטות הנוגעות לנושאים הביטחוניים בישראל. הקבינט המדיני־ביטחוני צפוי להתכנס ביום ראשון לדיון על המגעים להסדרה מול חמאס ועל הצעות לשיפור המצב ההומניטרי ברצועה.

בתוך כך מתרבים הדיווחים על התקדמות משמעותית במגעים לפיוס בין חמאס לפת"ח בתיווך מלאדנוב במצרים. החשש בישראל הוא שאם ניסיונות הפיוס ייכשלו, הדבר עלול להוביל להסלמה נוספת בדרום, מה שמחייב את ראש הממשלה להיות נוכח באזור.

בחמאס התבטאו אתמול בפסימיות לגבי הסיכוי לפיוס עם פת"ח, ומקורות פלסטיניים הגדירו את השיחות בקהיר: "ההזדמנות האחרונה". מקור בחמאס מסר לסוכנות הידיעות הפלסטינית מען: "פת"ח עומד על דעתו להמשיך בסנקציות על רצועת עזה, ולא להתייחס בצורה חיובית למגעים המצריים".

משלחת חמאס מהרצועה ומחו"ל, ובה סגן מנהיג חמאס סאלח אל־עארורי ומוסא אבו מרזוק, הגיעה אתמול לרצועה ממצרים על מנת להמשיך בדיונים, ובכלל זה הגעה להודנה ארוכת טווח עם ישראל. על פי ההסכם שמתגבש, ישראל תסיר את כל העיצומים על העברת סחורות דרך מעבר כרם שלום, ובמקביל תהיה הפסקת אש - כולל שיגור בלונים ועפיפוני תבערה מהרצועה. עוד עולה מהדיווחים הפלסטינים כי השלב השני בהסכם יכלול עסקת אסירים ועידוד השקעות בינלאומיות ברצועה.

בחמאס טוענים שיו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן נאלץ להתפשר. זאת לאחר שמלאדנוב וראש המודיעין המצרי עבאס כאמל הבהירו לו כי הפור נפל וכי העולם מעוניין לשנות את המצב ההומניטרי ברצועה, ובכלל זה קידום פרויקטים כלכליים. השניים הבהירו שהדבר מחייב את חזרת הרשות לרצועה, ושאם תעמוד בסירובה – השיקום יתבצע גם בלעדיה. אחת האפשרויות שהועלתה היא שמצרים תיקח אחריות על רצועת עזה. ההערכה היא שדברים אלו הביאו את אבו מאזן לשקול מחדש את עמדתו בסוגיית הפיוס.