תדע כל אם עברייה, שכך מתקבלות בימינו החלטות ביטחוניות הרות גורל במדינת ישראל: כך מוכרז סיפוח הבקעה, ללא הכנה, דיון עם מערכת הביטחון ונקיטת צעדי מניעה להתלקחות אופציונלית בשטח; כך מוסגרת העמימות הביטחונית בצפון, ללא כל צורך, תוך סיכון חיילים ממשי; וכך מנסה ראש ממשלה להוציא מדינה למלחמה ללא ההליך הנדרש כחוק, שבוע לפני בחירות.

הפרשה המדינית־ביטחונית־פוליטית שטלטלה בשבוע האחרון את הצמרת הישראלית תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו, הייתה דרמטית בהרבה מכפי שתואר עד כה. ל"מעריב" נודע כי בלילה שבין שלישי לרביעי, לאחר שנאלץ להתפנות מאירוע בחירות באשדוד בגלל ירי רקטות, כמעט הצליח נתניהו לאלץ את צה"ל ומערכת הביטחון לצאת למלחמה בעזה - ללא אישור קבינט.

בשעה 2 בלילה הוא ביצע התייעצות קבינט טלפונית, כדי "לסחוט" אישור מהשרים לצאת לפעולה. הבעיה: הוא לא שיתף בהתייעצות הזו את גורמי הביטחון. הקבינט קיים דיון טלפוני לילי ללא הרמטכ"ל, רב־אלוף אביב כוכבי, ללא ראש השב"כ, נדב ארגמן, וללא ראשי זרועות נוספים. מדובר באירוע חסר תקדים. בסופו של דבר, דהירתו של נתניהו למלחמה נבלמה על ידי הדרג המשפטי. לא בטוח שבפעם הבאה יהיה דרג משפטי שיבלום אותו.

הנה תקציר האירועים: החלק הראשון של הדרמה נחשף ביום שישי האחרון בכותרת הראשית ב"מעריב". ראש הממשלה התקשר לעדכן את ראשי זרועות הביטחון על כוונתו לספח את בקעת הירדן, דקות ספורות לפני שעמד להודיע על כך לציבור ולעולם כולו. פרצה מהומה והשיחה גלשה לטונים גבוהים מאוד. העניין התפשט במערכת הביטחון כשריפה בשדה קוצים. הרמטכ"ל וראש השב"כ מחו על מהלך כזה, בעל השלכות ביטחוניות מרחיקות לכת, שמתבצע ללא הכנה, עדכון או דיונים מסודרים. מתאם פעולות הממשלה בשטחים התפלץ. נתניהו נאלץ ברגע האחרון לחזור בו: במקום להודיע על סיפוח מיידי של בקעת הירדן, הודיע על "כוונתו" לספח את הבקעה אחרי שיקים את הממשלה הבאה.

הערה: אף אחד לא טען באף אחד מהדיונים שאין לספח את הבקעה. זו החלטה מדינית לגיטימית, הנהנית גם מקונצנזוס ציבורי. הבעיה היא דרך הביצוע המופקרת, ערב בחירות, בשליפה. באותו ערב, לאחר ששככו הדי להבות "שיחת הצעקות", יצא נתניהו לסיור בחירות באשדוד. הג'יהאד האסלאמי שיגר שתי רקטות, אחת מהן לכיוון העיר. נתניהו פונה מהבמה על ידי המאבטחים, במה שנתפסת כתמונה משפילה שכונתה על ידי נפתלי בנט כ"השפלה לאומית".

נתניהו מבין היטב את המשמעות של תמונה כזו ערב בחירות. תדמיתו כ"חזק מול חמאס" ספגה מהלומה כואבת, בעיתוי הכי גרוע שאפשר להעלות על הדעת. הוא חזר לקריה בתל־אביב רותח מזעם וכינס מיד התייעצות ביטחונית.

בהתייעצות הביטחונית דרש נתניהו לצאת לפעולה בעזה. הוא לא הורה על מלחמה, אבל כן הורה על נקיטת שורת פעולות התקפיות שהיו מביאות, בוודאות קרובה, לפרוץ סבב לחימה עוצמתי ברצועה. ראשי זרועות הביטחון מחו פעם נוספת. צריך לגייס מילואים, להכין תוכניות, להכין את השטח, אמרו לנתניהו, אבל הוא לא רצה לשמוע. הוא נתן את ההוראה, וזהו. בשלב זה נאמר לו שהוא חייב להביא את העניין לאישור הקבינט. "אלה פעולות שפירושן מלחמה", נאמר לו, "למלחמה יוצאים רק באישור קבינט". את פרטי המפגש הזה פרסם לראשונה אתמול העיתונאי עמוס הראל ב"הארץ". ברק רביד הוסיף פרטים בערוץ 13 במהדורת הערב.
 

מכאן ואילך, פרטים שלא פורסמו: נתניהו היה על "טורים" גבוהים במיוחד והחליט להיענות לאתגר. צריך קבינט? שיהיה קבינט. בשעה 1:30 בלילה הוא כינס את הקבינט. בטלפון. בניגוד לכל היגיון, הוא לא העלה על הקו גם את ראשי זרועות הביטחון כדי להשמיע לשרים סקירה ביטחונית. הוא ידע שהרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש אמ"ן ובכירים נוספים יזהירו את השרים מפעולה מיידית. הוא קיבל את אישור הקבינט ליציאה לפעולה מאחורי גבה של מערכת הביטחון. הוא פשוט העמיד את השרים בפני עובדה וביקש אישור לצאת לפעולה. ביקש, וקיבל.

עימותים בגבול הרצועה, ארכיון. צילום :עבד ראחים חטיב, פלאש 90

למחרת, יום רביעי, נתניהו לא נרגע. הוא הורה לצה"ל להתחיל בפעולות הנדרשות לקראת ההתקפה. הרי יש לו אישור קבינט ביד. במערכת הביטחון איבדו בשלב הזה אמון כלשהו בראש הממשלה. היו כמה בכירים ששקלו להתפטר. אנשים התקשו להאמין שנתניהו כינס קבינט בלי שהשרים ישמעו סקירות ביטחוניות. אלא שנתניהו לא נרגע. הוא המריא לסוצ'י, למפגש עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שם התייבש שלוש שעות בהמתנה משפילה והתחמם עוד יותר.

את המצב הציל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. בשלב מסוים קיבל מנדלבליט פנייה מצה"ל ושמע את הסיפור. הוא הבין שראש הממשלה עומד להורות על פעולה צבאית נרחבת - ללא דיון קבינט מסודר. מנדלבליט הבהיר לנתניהו שמדובר במעשה לא חוקי. צריך, אמר היועמ"ש, קבינט "ישוב". כלומר, דיון מסודר, בישיבה. וצריך, הוסיף היועמ"ש, שהשרים ישמעו את הסקירות הביטחוניות - ואז תתקיים הצבעה.

בשלב זה, לקראת סוף השבוע, נתניהו סוף־ סוף נרגע. את זעמו הוא מכלה מאז ביריביו הפוליטיים. אתמול צייץ ראש ממשלת ישראל ש"אם גבי אשכנזי היה בליכוד, הוא כבר היה בכלא". האמת, כמובן, הפוכה. לאשכנזי יש תעודת יושר ממשטרת ישראל. הציוץ הנכון הוא ש"אם נתניהו לא היה ראש ממשלה, הוא כבר היה בכלא". אחר כך הודיע שגנץ כבר סגר עם אחמד טיבי ואיימן עודה תפקידי שרים בממשלה, אף שהוא יודע שהסיכוי שזה יקרה אינו קיים.

"ראש הממשלה איבד את הבלמים", אמר אתמול בכיר לשעבר במערכת הביטחון (שאינו חלק מהמערכת הפוליטית היום). בכיר אחר הוסיף: "הבעיה היא, שבתוך המכונית בה הוא דוהר לתהום, יושבים כולנו".

גורמים בלשכת ראש הממשלה מסרו, כי היועץ המשפטי לממשלה הוא שביקש מראש המל"ל לעדכן את השופט מלצר באפשרות של פעולה עקב המצב הביטחוני.

מלשכת ראש הממשלה נמסר: "הכל נעשה בתיאום מלא עם גורמי הביטחון".