למעלה משלושה חודשים מאז מבצע שומר החומות בעזה: ההערכות בצה"ל כי נהרגו פעילי חמאס בודדים, במבצע ההונאה והתקיפה הנרחבת של מנהרות המטרו ההגנתיות של חמאס בצפון הרצועה.

תוכנית 'מכת ברק' תוכננה במשך יותר משלוש שנים בפיקוד הדרום, למבצע הזה שתכונן ביסודו למלחמה היו שתי מטרות השמדת מנהרות ההגנה של חמאס והרג של מאות פעילי חמאס, זאת באמצעות תקיפה בהפתעה של מנהרות ההגנה של חמאס בצפון הרצועה, כאשר במהלך מקדים צה"ל מבצע הונאה ומתמרון באמצעות כוחות היבשה לשטח הרצועה ואז תוקפים מטוסי חיל האוויר.

על פי התוכנית המקורית, ההערכות היו כי בין 600-800 מחבלים יהרגו לחמאס, לאחר שעל פי התוכניות אמורים היו פעילי החמאס להיכנס אל תוך המנהרות לקראת המשך הלחימה מול כוחות צה"ל. התכלית השנייה הייתה לפגוע ולהשמיד חלק גדול ממערך ההגנה של חמאס, להוציאו משיווי משקל בשל מספר ההרוגים הגדול והנזק לתשתית. מהלך שהיה מקל מאוד על תמרון קרקעי במידה והיו מחליטים להוציאו אל הפועל.  

תוך כדי מבצע שומר החומות התקבלה ההחלטה להפעיל את התוכנית להשמדת מנהרות המטרו של חמאס, תוך הפעלה של תוכנית הונאה מצומצמת מבלי שכוחות היבשה יכנסו אל תוך שטח הרצועה. גם על פי התרחיש הזה העריכו בצה"ל כי ניתן יהיה להרוג כ-100 מחבלי חמאס ולאחר דיונים הוחלט להוציא את התוכנית אל הפועל בלילה שבין חמישי לשישי ב-14 למאי.

לאחר ביצוע תרגיל ההונאה, תקפו 160 כלי טיס של חיל האוויר כ-150 מטרות תשתית תת קרקעיות. לאחר התקיפה העריכו בצה"ל כי תרגיל ההונאה הצליח ולחמאס יש עשרות רבות של הרוגים כתוצאה מתקיפות חיל האוויר. כיממה לאחר המבצע חשפנו במעריב כי גם מתוך צה"ל עולה הטענה כי המבצע הצליח באופן חלקי והתנאים להפעלתו לא הבשילו ולמעשה תרגיל ההונאה נכשל ולא השיג את מטרתו. העמדה הרשמית שהציג צה"ל הייתה אחרת וכי תמונת האמת תיחשף בהמשך.

תקיפות אוויריות של ישראל ברצועת עזה, במסגרת מבצע ''שומר החומות'' (צילום: REUTERS/Mohammed Salem)תקיפות אוויריות של ישראל ברצועת עזה, במסגרת מבצע ''שומר החומות'' (צילום: REUTERS/Mohammed Salem)

הבוקר כאמור אנחנו חושפים במעריב כי לאחר ביצוע התחקירים והבדיקות השונות ההערכה בצה"ל כי מספר ההורגים אף היה נמוך יותר מאשר העריכו בסיום המבצע וההערכה המעודכנת עומדת על פחות מעשרה עד כמה מחבלים בודדים.

הסוגייה הזו עמדה במרכז התחקרים המבצעיים של צה"ל במבצע האחרון שסוכמו לאחרונה, תחת השאלה האם היה נכון להפעיל תוכנית אסטרטגית שביעודה המקורי נועדה למלחמה והאם לא היה ניתן לשמור אותה לצורך הפעלה עתידית ולא במבצע שהוגדר מראש כמבצע מוגבל על ידי הדרג המדיני.

גם עכשיו בנושא הזה יש כמה אסכלות ועמדות שונות הראשונה והמובילה כי בכל מקרה יכולות צה"ל לתקוף את המנהרות נחשפו בארבעת ימי הלחימה הראשונים ונכון היה להמשיד את המנהרות ההגנתיות ללא קשר למספר ההרוגים.

עמדה אחרת טוענת שגם אם ההחלטה להוציא אל הפועל את התוכנית הייתה נכונה, צריך היה לבצע את תכונית ההונאה בצורה אחרת שבה כוחות של צה"ל היו חוצים את הגדר מאות מטרים לעומק הרצועה, אפשר היה להגיע להישג משמעותי הרבה יותר. עמדה אחרת גורסת כי ההחלטה להוציא אל הפועל את התוכנית בתנאים שהיו בשטח הייתה לא נכונה וניתן ונכון היה לשמור את התוכנית האסטרטגית למערכה גדולה יותר ברצועה שמטרתה להכריע את חמאס.

הסוגיות הללו צפויות להישאר תחת סימן שאלה, אבל דבר אחד ברור שאל מול השיקולים להפעיל את התוכנית, אם בצה"ל היו סבורים שהיא תביא להריגת מספר פעילי חמאס בודדים, ניתן להניח שההחלטה שהייתה מתקבלת היא שלא להוציא אל הפועל את מבצע ההונאה שלכל הפחות  בסוגיית הריגת האויב והאפקט שהיה אמור להשיג לא השיג את מטרתו.