מחזור הגיוס נובמבר־דצמבר לצה"ל בעיצומו וישנם מתגייסים שהולכים בעקבות אחיהם המשרתים ביחידות קרביות. "אתה מתחיל תקופה חדשה ומאתגרת בחייך, הופך מנער לגבר. עוד רגע תעלה על מדים ותהפוך ללוחם שיעשה הכל כדי לשמור על ביטחון המדינה", כתב רס"ל עמית חזי, רס"פ מפקדת גדוד 411 בחטיבת התותחנים, לאחיו עידו ההולך בעקבותיו והמליץ: "הדבר הראשון שצריך לדעת, שהצבא זה לא בית ספר, כאן תוכל להתפתח וללמוד דברים חדשים שלא הכרת או עשית בחיים – תלמד מה זה נשק ואיך לתפעל אותו ותלמד לאכול לא רק אוכל של אמא. בצבא תכיר אנשים מדהימים, והם יהפכו למשפחה החדשה שלך".
סגן נועם מדמוני, רמ"ד נמ"ר בחטיבת גולני, כתב לאחיו נתנאל: "יש לך את השנה ושמונה חודשים שלך לתת. אם תרצה, אולי אפילו קצת יותר. אני מתמלא בגאווה עצומה. אתה האח השלישי במשפחה שמתגייס לחטיבה החומה – חטיבת גולני, שהיא המשפחה שלך מהיום".
רב"ט אופיר אגם, לוחם בגדוד נחשון בחטיבת כפיר, כתב לאחיו אליה: "אחי הקטן, תהיה אופטימי וקח את זה בקלות. צבא זה לא פיקניק – מטווחים, שמירות מסעות ומנות קרב. תזכור תמיד שיש רגעים קשים. אלה השיעורים האמיתיים של החיים".
גם למרר – שהוכרזה לפני כחודשיים כעיר הדרוזית הראשונה בישראל, יש נציגות מכובדת בגיוס נובמבר־דצמבר. "אני מתרגש להפוך מאזרח לחייל. זה כמו לעבור מעולם אחד לעולם אחר, שיש בו חוקים קצת שונים ומצבים שבחיים לא הייתי חווה באזרחות", סיפר עלם גאנם שהחליט להתגייס כלוחם.
עלם אזעלדין תיאר את התחושות של שירות כלוחם: "בעיר מרר בפרט ובעדה הדרוזית בכלל להיות לוחם זה נפוץ מאוד. המטרה העיקרית היא הגנה על המולדת. זו חוויה משמעותית וסיפוק אישי. הצבתי לעצמי מטרות ויעדים מאתגרים להמשך השירות שלי, כמו להתקדם ולהיות קצין, להשפיע ולתרום הרבה יותר".