חיל האוויר פרסם הבוקר (שישי) את דו"ח הביניים השני של תחקיר התרסקות מסוק העטלף בחודש שעבר מול חופי חיפה, בה נהרגו סא"ל ארז שחייני ז״ל ורס"ן חן פוגל ז״ל. מהתאונה ניצל סרן רון בירמן, קצין הסיור הימי.

לפי ממצאי הדוח של צוות המומחים שהוקם בעקבות התאונה אשר הוגשו הבוקר למפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין, עולה כי הצוות תפעל אירוע חירום מורכב, במשך כשתי דקות עד לפגיעה במים. צוות החקירה מצא כי הלוחמים תפעלו את האירוע בקור רוח, בעבודת צוות רציפה, באבחנה מהירה ותוך ניסיונות תגובה לשינויים, ובכך תרמו להצלתו של סרן בידרמן. 

רב-סרן חן פוגל ז"ל (קרדיט: דובר צה"ל)

על פי הדוח, האירוע התרחש בשל כשל פנימי במנוע שמאל, שגרם בהמשך להידלקות אש ולחדירת עשן לתא הצוות. התפשטות האש גרמה לפגיעות גם במנוע בצד ימין. כתוצאה מהיפגעות שני המנועים, המסוק הנמיך במהירות ופגע במים בעוצמה. עוצמת הפגיעה במים הותירה את הטייסים מחוסרי הכרה או תפקוד, ולא זוהו פעולות המעידות על ניסיון היחלצותם. ניתן לקבוע כי הטייסים טבעו.
 
מבדיקת מנוע המסוק על-ידי היצרן עולה כי הכשל הטכני במנוע שמאל נבע מקורוזיה חמה ברכיב פנימי, שהובילה ליצירת סדק התעייפות בלהב טורבינה במנוע, שהתפתח בטיסה וגרם לבסוף לאש שהתפתחה באופן חריג.

בדוח צוין כי המנוע נבדק לאחרונה על-ידי היצרן בשנת 2017, בהתאם לנהלים הקובעים כי נדרש לעשות זאת מדי 1650 שעות מנוע. מאז הביקורת האחרונה שעבר מנוע זה ועד לתאונה, חלפו פחות מ-1400 שעות.

בנוסף, לפני כשנה עבר המסוק ביקורת מקיפה בארץ ונמצא תקין. נדגיש שעל פי היצרן, כשל זה הינו הראשון מסוגו בעולם. הסיבה להיווצרות הקורוזיה החמה ברכיב הפנימי במנוע עודנה בבחינה. בדיקה ותיקון הרכיבים הפנימיים במנוע, נעשים רק על-ידי היצרן.

סגן-אלוף ארז שחייני ז''ל (צילום: דובר צה''ל)
סגן-אלוף ארז שחייני ז''ל (צילום: דובר צה''ל)

 
צוות החקירה מצא כי הלוחמים תפעלו את האירוע בקור רוח ותחת תנאים קשים, בעבודת צוות רציפה, באבחנה מהירה ותוך ניסיונות תגובה לשינויים. עוד נמצא כי הטייסים לא כיבו את המנוע לפני הפעלת מיכלי כיבוי האש ובכך קטנה יעילות מערכות הכיבוי, אך לא ניתן לקבוע האם פעולה זו הייתה יכולה להציל אותם. 

הצוות המשיך להטיס את המסוק עד לרגע הפגיעה במים, ובכך תרם להצלתו של סרן רון בירמן. לאחר הפגיעה החזקה במים המסוק התהפך שניות בודדות לאחר מכן. הצוות הפעיל את מערכות הציפה, אך מערכות אלו אינן מיועדות להתמודדות עם פגיעה בעוצמה שכזו ועל כן המצוף הימני התפוצץ. מכלול הזנב נשבר, הדלת של קצין הסיור הימי נפתחה והמסוק החל לשקוע.

מהדוח עלה כי בתנאי תאונה זו, לא ניתן היה להציל את הטייסים, שייתכן כי איבדו הכרה עוד במהלך הטיסה. עם זאת, בזכות פעולותיהם של הטייסים בזמן התקלה, סרן בירמן חולץ בחיים.

עוד עלה בדוח כי בתוך שמונה דקות מרגע איבוד הקשר עם המסוק, החלו פעולות חילוץ והצלה והוזנקו כוחות מחיל האוויר, חיל הים ומשטרת ישראל. 

רב-סרן חן פוגל ז''ל (צילום: דובר צה''ל)
רב-סרן חן פוגל ז''ל (צילום: דובר צה''ל)

מפקד חיל האוויר, קיבל את ממצאי הביניים ואת המלצות הצוות להמשך תהליך הבדיקה ובכלל זה חזרה מדורגת של מסוקי העטלף לטיסה והמשך תהליך הבדיקה בנושאים טכניים, אחזקת המסוק, ספרות, הכשרה, הדרכה, שליטה ועוד.
 
מפקד חיל האוויר סיכם ואמר: "מאז התאונה מתבצע מאמץ חוצה יבשות, ללא מגבלת משאבים, עם מגוון יועצים, חברות אזרחיות, טייסי ניסוי והיצרן בצרפת כדי להבין לעומק את נסיבות התאונה. לא מצאנו כשל בתהליך האחזקתי השוטף. מסוק 'עטלף' הוא מסוק שטס שנים רבות, ומנועיו נפוצים בעולם ולא מוכרות בו תאונות בהיקף חריג. כל תאונה הינה ברת מניעה, ואנו מבינים כי סיבת התאונה הייתה תקלה טכנית. נמשיך לחקור ולהשתפר ולעשות ככל שניתן למנוע הישנות אירועים מסוג זה".

סא״ל ארז שחייני ז״ל, סגן מפקד בסיס רמת דוד, ורס״ן חן פוגל ז״ל, סגן מפקד טייסת 'מגיני המערב', שניהם טייסים ומפקדים בכירים בחיל, מקצועיים ומנוסים, אשר ביצעו אימונים ופעילויות מבצעיות רבות וצברו אלפי שעות טיסה, מילאו תפקידי פיקוד ולחימה ותרמו רבות לביטחון מדינת ישראל. הטייסים ביצעו תרגולות חירום ומילוט אשר הכשירו אותם להתמודדות עם אירועי קיצון. הצוות התמודד עם תקלה ורצף אירועים באוויר בזמן קצר, בקור רוח ובעבודת צוות, ופעולותיהם הביאו לפגיעת המסוק במים בצורה שאפשרה את הצלת סרן רון בירמן".

מסוק העטלף (צילום: דובר צה''ל)
מסוק העטלף (צילום: דובר צה''ל)

כזכור, התאונה הקשה אירעה לאחר שהמסוק המריא מבסיס רמת דוד לטיסת אימון שגרתית והתרסק בים בדרכו חזרה לכיוון היבשה. ההתרסקות אירעה כאשר המסוק טס מזרחה במהירות נמוכה, מאות מטרים מהחוף וסמוך לטיילת בת גלים. בתאונה הרגו שני קציני צה"ל- סגן-אלוף ארז שחייני ז"ל, סגן מפקד בסיס רמת דוד ורב-סרן חן פוגל ז"ל, סגן מפקד טייסת 'מגיני המערב' (193).

על פי דו"ח הביניים הראשון של צוות המומחים, צוות המסוק חווה אירוע חירום, שהתפתח בקצב מהיר בתנאי חושך, בגובה של כ-700-800 מטרים מעל פני הים, כתוצאה מתקלת מנוע. בהמשך לכך, התפתחה אש במנוע השמאלי של המסוק, שהובילה לכניסת עשן לתא ולאחר מכן התפשטה גם למנוע הימני. בנוסף לממצאי השריפה במנוע השמאלי, צוות החקירה גילה גם נזקים במנוע הימני.

מרגע זיהוי התקלה והכרזת 'מצב חירום' ועד לרגע הפגיעה במים, עברו פחות משתי דקות, במהלכן הצוות הספיק לתפעל את התקלה בקור רוח ולבצע פעולות חירום מהירות בהתאם לנהלים ובניהן: אבחון התקלה, הפעלת מערכות כיבוי אש למנוע, כיבוי חלק מהמערכות החשמליות גם על מנת למנוע את התפשטות האש והפעלת מערכות הציפה בחירום.