הנשק המיוחד של פוטין: בכניסה לשבועה הרביעי של פלישת של רוסיה לאוקראינה, התקיפות הרוסיות הולכות ומתעצמות ומאמירות לעוצמות גבוהות במיוחד. ביום שישי האחרון, ה-18 במרץ, רוסיה הודיעה כי שיגרה טילים היפר-סוניים לעבר מטרה בעיר מיקולאייב שבאוקראינה, וסימנה את הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש בטילים שכאלו בקרב אמיתי.
השימוש בטילים היפר-סוניים מעלה חשש ברחבי העולם, כשתחמושת "הדור הבא" יכולה לפגוע בכל מטרה ברחבי הגלובוס בתוך שעה. כשהתותחים עדיין רועמים, והמלחמה באירופה גועשת, חשוב להבין מהם אותם כלי נשק שנויים במחלוקת.
מהו טיל היפר-סוני?
בפשטות, טילים היפר-סוניים מוגדרים כאלו שמנווטים במהירות סופר-סונית לאחר שיגורם. מהירות היפר-סונית היא כזו הגדולה ממאך 5, פי חמש ממהירות הקול. לכן, טילים היפר-סוניים יכולים, בהגדרה, לשייט במהירות של 2 קילומטר בשנייה (או 7,200 קילומטרים בשעה).
בזמן שטילים בלסטיים משייטים אף הם במהירויות האלו, הם לא יכולים לשנות את מסלולם במהלך הטיסה, בעוד שטילים היפר-סוניים הם מאוד גמישים, ומרחיבים ביכולותם את גבולותיה של המערכה הצבאית של ימינו.
איך פיתחו את הטילים האלו?
הטיל ההיפר-סוני הראשון, ה-KH-45, תוכנן על ידי ברית המועצות לאורך שנות ה-70 של המאה ה-20, אך מעולם לא שוגר. הניסיון לשלב אותו ביכולות הצבאיות של הצבא הסובייטי פסקו בשנים 1976-1977.
ב-18 בנובמבר 2011, רכב השיגור של הטיל ההיפר-סוני המתקדם הראשון נבחן לשימוש על ידי צבא ארצות הברית. הוא שוגר מהוואיי, ופגע במטרתו שהייתה באיי מרשל, יותר מ-3,700 קילומטרים משם, בפחות מ-30 דקות.
רוסיה, שעבדה באותה העת על הטיל ההיפר-סוני שלה, הכריזה סופית על טיל ה"אוונגרד" שלה ב-2018, על אף דיווחים שהוא נבחן בהצלחה לשימוש כבר ב-2015 וב-2016. ה"אוונגרד" הצליח לפגוע במטרה שהייתה מרוחקת 6,055 קילומטרים ממקום שיגורו.
מי מחזיק בטילים היפר-סוניים?
על אף שהניסיון הראשון לפתח טיל שכזה היה של ברית המועצות, המירוץ אליו התעכב עד תחילת שנות ה-2000. ברגע שארצות הברית הכריזה על הטיל ההיפר-סוני הראשון שלה ב-2011, מדינות אחרות החלו לפתח את התשתית לבניית טיל שכזה ובחנו את הפוטנציאל שבטילים דומים שמחזיקים באותה היכולת. סין הפכה להיות המדינה השנייה שהצליחה להגיע למהירויות היפר-סוניות בניסוי שערכה ב-2014.
הודו הצטרפה לארצות הברית, סין ורוסיה ב-2019 עם כן השיגור הממונע HSTDV, שהגיע בהצלחה למהירויות מאך 5. על פי דיווחים, ההודים נעזרו במפתחים ישראלים בניסויים שערכו למערכת הטילים שלהם במנהרת רוח. כמו כן, ישראל עובדת בשיתוף עם הצבא האמריקאי בפיתוח טיל היפר-סוני משלה. מערכת "חץ 3" מושתתת על טכנולוגיה ויכולת היפר-סונית, ומפותחת משנת 2011 ועד ימים אלו על ידי התעשייה האווירית וחברת בואינג.
מדוע טילים היפר-סוניים כל כך שנויים במחלוקת?
טילים היפר-סוניים יכולים לשאת ראש נפץ גרעיני, והמהירויות אליהן הם מגיעים מהווים יתרון תאורטי משמעותי ביותר על הצד הנפגע. מדינה או ארגון המחזיקים בטילים כאלו יכולים למחות בסיסים של האויב, במרחק אלפי קילומטרים, תוך דקות ספורות.
זו הייתה הסיבה לחתימת הסכם טילים אנטי-בליטסיים, שנחתם על ידי ארצות הברית וברית המועצות ב-1972, שהגביל את שני הצדדים להחזיק רק שני בסיסי טילים אנטי-בליסטיים, וסך של 100 טילים אנטי-בליסטיים בארסנל, שמטרתם להפיל, כאמור, טילים בליסטיים. ההסכם שרד את התפרקותה של ברית המועצות, עד שארצות הברית סיימה אותו בשנת 2002.
ב-2018, פוטין ציטט את הודעת הפרישה של ארצות הברית מההסכם המדובר כשהציג לעולם לראשונה את טיל ה"קינזל", אותו טיל שאת ביצועיו ראינו לראשונה בקרב אמיתי בשבוע שעבר בעיר מיקולאייב שבאוקראינה.