חשש גובר ממלחמה גרעינית: הנשק שובר השיוויון שפוטין ניסה לראשונה באוקראינה

כבר בשנות ה-70 ברית המועצות ניסתה לפתח אותו תחת עינה של ארה"ב, ורק בשנת 2018 הגיעה איתו למבצעיות. הטילים האלו מגיעים לכל מקום בעולם תוך כמה דקות - ויוצרים נזק בלתי נתפס: הרוסים משתמשים בנשק היפר-סוני

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונלייןמעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
מטוסי קרב רוסים שנושאים טילים היפר-סונים
מטוסי קרב רוסים שנושאים טילים היפר-סונים | צילום: YURI KADOBNOV via GettyImages
5
גלריה

השימוש בטילים היפר-סוניים מעלה חשש ברחבי העולם, כשתחמושת "הדור הבא" יכולה לפגוע בכל מטרה ברחבי הגלובוס בתוך שעה. כשהתותחים עדיין רועמים, והמלחמה באירופה גועשת, חשוב להבין מהם אותם כלי נשק שנויים במחלוקת.

טילים בליסטיים של צבא רוסיה בתהלוכה צבאית בכיכר האדומה
טילים בליסטיים של צבא רוסיה בתהלוכה צבאית בכיכר האדומה | צילום: DIMITAR DILKOFF via GettyImages

מהו טיל היפר-סוני?

בפשטות, טילים היפר-סוניים מוגדרים כאלו שמנווטים במהירות סופר-סונית לאחר שיגורם. מהירות היפר-סונית היא כזו הגדולה ממאך 5, פי חמש ממהירות הקול. לכן, טילים היפר-סוניים יכולים, בהגדרה, לשייט במהירות של 2 קילומטר בשנייה (או 7,200 קילומטרים בשעה).

בזמן שטילים בלסטיים משייטים אף הם במהירויות האלו, הם לא יכולים לשנות את מסלולם במהלך הטיסה, בעוד שטילים היפר-סוניים הם מאוד גמישים, ומרחיבים ביכולותם את גבולותיה של המערכה הצבאית של ימינו.

איך פיתחו את הטילים האלו?

הטיל ההיפר-סוני הראשון, ה-KH-45, תוכנן על ידי ברית המועצות לאורך שנות ה-70 של המאה ה-20, אך מעולם לא שוגר. הניסיון לשלב אותו ביכולות הצבאיות של הצבא הסובייטי פסקו בשנים 1976-1977.

ב-18 בנובמבר 2011, רכב השיגור של הטיל ההיפר-סוני המתקדם הראשון נבחן לשימוש על ידי צבא ארצות הברית. הוא שוגר מהוואיי, ופגע במטרתו שהייתה באיי מרשל, יותר מ-3,700 קילומטרים משם, בפחות מ-30 דקות.

רוסיה, שעבדה באותה העת על הטיל ההיפר-סוני שלה, הכריזה סופית על טיל ה"אוונגרד" שלה ב-2018, על אף דיווחים שהוא נבחן בהצלחה לשימוש כבר ב-2015 וב-2016. ה"אוונגרד" הצליח לפגוע במטרה שהייתה מרוחקת 6,055 קילומטרים ממקום שיגורו.

טיל בליסטי רוסי מוצג במרכז מוסקבה בסוף שנות ה-60
טיל בליסטי רוסי מוצג במרכז מוסקבה בסוף שנות ה-60 | צילום: Central Press via GettyImages
מרכז מודיעין אמריקאי המנטר פעילות בליסטית רוסית בשנות ה-70
מרכז מודיעין אמריקאי המנטר פעילות בליסטית רוסית בשנות ה-70 | צילום: USAF via GettyImages

מי מחזיק בטילים היפר-סוניים?

על אף שהניסיון הראשון לפתח טיל שכזה היה של ברית המועצות, המירוץ אליו התעכב עד תחילת שנות ה-2000. ברגע שארצות הברית הכריזה על הטיל ההיפר-סוני הראשון שלה ב-2011, מדינות אחרות החלו לפתח את התשתית לבניית טיל שכזה ובחנו את הפוטנציאל שבטילים דומים שמחזיקים באותה היכולת. סין הפכה להיות המדינה השנייה שהצליחה להגיע למהירויות היפר-סוניות בניסוי שערכה ב-2014.

הודו הצטרפה לארצות הברית, סין ורוסיה ב-2019 עם כן השיגור הממונע HSTDV, שהגיע בהצלחה למהירויות מאך 5. על פי דיווחים, ההודים נעזרו במפתחים ישראלים בניסויים שערכו למערכת הטילים שלהם במנהרת רוח. כמו כן, ישראל עובדת בשיתוף עם הצבא האמריקאי בפיתוח טיל היפר-סוני משלה. מערכת "חץ 3" מושתתת על טכנולוגיה ויכולת היפר-סונית, ומפותחת משנת 2011 ועד ימים אלו על ידי התעשייה האווירית וחברת בואינג.

יירוט מוצלח של ''חץ 3''
יירוט מוצלח של ''חץ 3'' | צילום: דוברות משרד הביטחון

מדוע טילים היפר-סוניים כל כך שנויים במחלוקת?

טילים היפר-סוניים יכולים לשאת ראש נפץ גרעיני, והמהירויות אליהן הם מגיעים מהווים יתרון תאורטי משמעותי ביותר על הצד הנפגע. מדינה או ארגון המחזיקים בטילים כאלו יכולים למחות בסיסים של האויב, במרחק אלפי קילומטרים, תוך דקות ספורות.

זו הייתה הסיבה לחתימת הסכם טילים אנטי-בליטסיים, שנחתם על ידי ארצות הברית וברית המועצות ב-1972, שהגביל את שני הצדדים להחזיק רק שני בסיסי טילים אנטי-בליסטיים, וסך של 100 טילים אנטי-בליסטיים בארסנל, שמטרתם להפיל, כאמור, טילים בליסטיים. ההסכם שרד את התפרקותה של ברית המועצות, עד שארצות הברית סיימה אותו בשנת 2002.

ב-2018, פוטין ציטט את הודעת הפרישה של ארצות הברית מההסכם המדובר כשהציג לעולם לראשונה את טיל ה"קינזל", אותו טיל שאת ביצועיו ראינו לראשונה בקרב אמיתי בשבוע שעבר בעיר מיקולאייב שבאוקראינה.

תגיות:
רוסיה
/
אוקראינה
/
טילים בליסטים
/
טילים
/
מלחמת רוסיה-אוקראינה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף