סוכנות הידיעות האיראנית תסנים פרסמה כתבת תחקיר גדולה על פעילות המודיעין הישראלי בלבנון, עם דגש על הצלחותיו בתחום הסייבר וגיוס סוכנים ברשתות החברתיות. בתחקיר, שמקורו ככל הנראה במקור פנימי במודיעין הלבנוני, נטען כי ישראל הצליחה לגייס "מקור קרוב מאוד למפקד ארגון המודיעין", וכי הדבר התגלה בעקבות מעצרה של רשת ריגול גדולה שהורכבה ברובה מצעירים הפעילים בארגונים פלסטיניים בסוף השנה שעברה.
נטען כי מטרת גיוס הבכיר הייתה לרגל אחר קציני המודיעין הבכירים בלבנון ולהשיג מידע על אנשי חיזבאללה, מיקום בתיהם ותפקידיהם. עוד נמסר כי "סוכנים ציונים" הצליחו להסתנן לכמה ארגונים כלכליים ואזרחיים חשובים אחרים. סוכנות הידיעות האיראנית טענה כי ישראל עושה שימוש ברשתות החברתיות כדי לגייס צעירים הסובלים מהמצב הכלכלי הקשה בלבנון, ומציעה להם סכומים קטנים בתמורה לפעולות קטנות יחסית של ריגול. האיראנים אמרו כי הכספים מועברים ללבנון מחברות קש שמפעיל המוסד במדינות אפריקה והמזרח הרחוק. עוד צוין כי רוב הסוכנים הלבנוניים שגויסו מודעים לכך שהם עובדים עבור ישראל.
התחקיר קובע כי שליטתה של ישראל במרחב הסייבר היא אתגר לרשויות בלבנון, והעריך כי כבר בימים הקרובים תיתכן חשיפה של רשת ריגול ישראלית גדולה נוספת. ארגון האופוזיציה האיראני מוג'אהדין ח'לק נטל אחריות רשמית על תקיפת הבסיס של משמרות המהפכה בטהרן מאלכ אל־אשתר בלילה שעבר.
קבוצת האקרים הקשורה לארגון הודיעה כי פרצה לאתר ולפורטלים של ארגון התרבות והתקשורת האסלאמיים של איראן, השייך למשרד התרבות וההכוונה האיראני, והציגה בהם תמונות של מנהיגת הארגון מרים רג'אבי, לצד סיסמאות תמיכה באופוזיציה. מאוחר יותר דווח כי אתר משרד התרבות האיראני נפל לחלוטין. לפני כמה שבועות אותה קבוצה פרצה למצלמות אבטחה רבות בטהרן ולשרתי העירייה.
שר החוץ האיראני אמיר עבדאללהיאן נפגש עם ראשי ארגונים פלסטיניים בסוריה, והטיח האשמות במדינות הערביות המתקרבות אל ישראל. "המשטר הציוני חווה את התנאים הביטחוניים והפוליטיים הגרועים ביותר אי־פעם", אמר. "עם זאת יש מי שחושבים שהם יוכלו להסיט את דעת הקהל מהבעיות בארצותיהם באמצעות נרמול היחסים עם ישראל. המדינות האלה מעלימות עין מנושא פלסטין, ומנסות לטייח את בעיות הפנים שלהן באמצעות התקרבות למשטר הציוני. צעדים כאלה הם בגידה במטרה הנעלה של העם המדוכא של פלסטין במאבק נגד הדיכוי והתוקפנות של המשטר הציוני הגזלן".
השר הוסיף: "הניסיון שנצבר בשבעת העשורים האחרונים מראה שפתרון יסוד לבעיית פלסטין אפשרי רק באמצעות התנגדות. אנו עומדים לצד האומה הפלסטינית בכל כוחנו עד הגשמת יעדיה. זוהי חובה המוטלת עלינו מטעמי דת ומוסר". במקביל הועלתה בפרלמנט הבלגי הצעת חוק שתובא להצבעה במהלך השבוע, ואם תעבור, תאפשר את הסגרתו של ה"דיפלומט" האיראני אסאדוללה אסדי לאיראן במסגרת עסקת חילופי אסירים בין איראן לבלגיה.
אסדי שימש כמתאם פעולות הביון של איראן באירופה, נעצר בגרמניה, נשפט והורשע בבלגיה על ניסיון רצח ומעורבות בטרור בגין תכנון פיגוע בעצרת המונים של הארגון מוג'אהדין ח'לק בפריז. הוא נידון ל־20 שנות מאסר. לפי אתר האופוזיציה איראן אינטרנשיונל, לפחות שני אזרחים בלגים מוחזקים באיראן, אולם בתקשורת הבלגית דווח כי ייתכן שאסדי יוחלף באקדמאי השוודי־איראני אחמד רזא ג'לאלי, שנידון למוות באיראן ב־2017 בגין ריגול עבור ישראל והוצאתו להורג נועדה להתקיים בקרוב.
משרד החוץ האיראני מאשים כי טענות ישראל שלפיהן האיראנים ניסו לחטוף תיירים ישראלים בטורקיה הן "שקר וכזב", ומדגיש: "אין אף לא איראני אחד בקרב העצורים". ובינתיים באיראן נשמעים גם קולות אחרים: ראש ארגון הגרעין האיראני מוחמד אסלאמי מתח ביקורת על היעדר שיקולים כלכליים של השלטונות בניהול המשא ומתן עם ארה"ב על חידוש הסכם הגרעין. הוא קרא לממשלה להתחשב במצב הכלכלי הירוד של האזרחים ואמר: "העם לא יכול לסבול יותר את הלחצים הכלכליים והפיננסיים". לכן, טען, כי "יש לפעול להסרת הסנקציות באופן שיחזיר את איראן למסלול של פיתוח וקִדמה".