"אני מסיים פרק מאוד משמעותי עם הרבה סיפוק. זכיתי לעשות את הדבר שאני הכי אוהב – לפגוש כל יום חיילים שהם תמיד חיילים, שתמיד דיברתי איתם בגובה העיניים", מספר רב־נגד רפאל גניש, רס"ר גדוד 51 של חטיבת גולני והרס"ר הוותיק ביותר בגדודים, המשתחרר מצה"ל לאחר עשרות שנות שירות.
השירות בשטח הפך לדרך חיים עבור גניש (53), המתגורר באור יהודה. "בעת השירות כלוחם בגולני בגזרת זרעית בגבול לבנון הכרתי את אשתי, שהייתה אז פקידה פלוגתית ונולדו לנו שלושה ילדים. גולני תמיד הייתה ותישאר חלק מאיתנו", הוא אומר.
הקשר של גניש עם גולני החל בהיותו נער כבן 16. "היה ברמת גן יריד של צה"ל עם דוכנים של יחידות שונות. היה פלאייר צהוב של גולני, שפירט את מורשת הלחימה, בעיקר במלחמת לבנון הראשונה, ואז אמרתי לעצמי שהמקום שלי בגולני", הוא מספר.
מה ההבדל בין אז להיום?
"אז היה מאוד קשה ומאתגר. היו לנו שני מסעות בשבוע, לא היו יציאות כמו היום כבר ביום חמישי לחופשת סוף שבוע, אלא רק ביום שישי, היו הרבה הקפצות, כי היינו בשיא האינתיפאדה הראשונה וכמובן שלא היו טלפונים סלולריים. בדרך כלל יצאנו הביתה אולי פעם בחודש והיינו בהרבה פעילויות מבצעיות ולעתים נתקלנו במחבלים. אז הלוחמה הייתה מורכבת יותר כי לא היו רחפנים ואמצעים טכנולוגיים כמו היום והיינו ימים ארוכים במארבים ובפעילויות בשטח אויב, בדרום לבנון ובמקומות מורכבים, כמו בתוך הקסבה של שכם".
בעקבות הצטיינותו בקרב בלבנון הוא ביקש מהמג"ד להמשיך לשרת בגדוד 51 והתמנה לסגן הרס"פ. "הייתי הלוחם האולטימטיבי, עם ניסיון, ותמיד רציתי לתת דוגמה אישית לחיילים. החלפנו בכל כמה חודשים קו והוצבנו בגזרה אחרת, השירות הצבאי היה עבורי לדרך חיים", הוא מספר עוד.
לאחר כתשע שנות שירות בצה"ל כלוחם, סגן רס"פ ורס"פ, הוא מונה לרס"ר גדוד 51. "הייתי אז הרס"ר הצעיר ביותר, אבל היה לי כבר ניסיון בשל הפעילויות המבצעיות שבהן השתתפתי וזה סייע לי מאוד בתפקיד".
מה התוכניות לאחר השחרור?
"לעבור קורס הדרכה על רכיבה טיפולית לסוסים לבני נוער, ללוות אותם ולסייע להם להתגייס לצה"ל וגם לעבור קורס לאומנויות לחימה למבוגרים. עשיתי את זה כנער ומאוד אהבתי את זה".