בלשכת הרמטכ"ל נערך אתמול טקס מרגש, ובו העניק רא"ל אביב כוכבי תעודת הוקרה והערכה למירה בן ארי ז"ל - לוחמת תש"ח וגיבורת קרב ניצנים במלחמת העצמאות, שדמותה ההירואית ניצבה במרכז עלילת הסרט "תמונת הניצחון" של הבמאי אבי נשר. באיחור של 75 שנים מסר הרמטכ"ל את תעודת ההוקרה לדני בן ארי, בנה של מירה, שהיה בן שנתיים כשאמו בת ה־22 נפלה בסופו של קרב קשה ב־7 ביוני 1948, שבו נהרגו יחד איתה עוד 32 ממגיני קיבוץ ניצנים.
סיפור הקרב על ניצנים נחשב לאירוע טראומתי ולכתם רב־שנים על הקיבוץ ולוחמיו, עם פרסום "הדף הקרבי" שכתב קצין התרבות של חטיבת גבעתי המשורר אבא קובנר, בגיבויו של מפקד החטיבה שמעון אבידן. שלושה שבועות לפני הקרב המר פונו ילדי קיבוצי הנגב, כולל ילדי ניצנים, במה שנודע כ"מבצע תינוק" - והועברו למקום מבטחים. שלא כשאר האמהות, מירה בן ארי החליטה להצטרף אל הלוחמים בשל תפקידה כאל־חוטאית הנקודה שקיימה את הקשר עם חטיבת גבעתי.
לפני הפרידה טמנה מירה בכיס מעילו של דני הפעוט מכתב, צוואת אם יהודייה עברייה לבנה. וכך כתבה: "אין פרידה קשה מזו של אם מילדה, אך אני נפרדת מילדי למען שיהיה אדם חופשי בארצו". לאחר מלחמת העצמאות העניק ראש הממשלה דאז דוד בן־גוריון אות גבורה ל־12 לוחמים - כמספר שבטי ישראל, אולם לדברי אל"מ (במיל') דני בן ארי, בן־גוריון סירב להעניק את אות הגבורה לאמו בטענה שבמעשיה היא לא הצילה את חבריה בקרב.
עם השנים היסטוריונים הגישו לרמטכ"ל בקשה חוזרת הכוללת עדויות נוספות מהקרב בניצנים, המראים כי במעשיה גרמה מירה להפסקת הקרב. במעמד קבלת תעודת ההוקרה מהרמטכ"ל, נכחו הבן דני בן ארי, אשתו רוני ושלוש בנותיהם. הבת הבכורה מירה נושאת את שם סבתה שלא הכירה.
רא״ל כוכבי אמר באירוע: "יש לי נכדה בת שנה וחצי, ואני חושב על מירה בן ארי שהיה לה ילד בן שנתיים. איזו החלטה אמיצה היא בחרה לקיים... רק אישיות מיוחדת במינה הייתה יכולה לעשות זאת".