בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה החליט לשלול כתובה של אישה מכיוון שהיא הגישה במשטרה תלונות שווא על אלימות מצד בעלה, ועל כן לא הוכיחה עילת גירושין.
הדיין הרב נחמיה נשר כתב בפסק הדין כי אכן אין חולק על העובדה שהבעל עזב את הבית לפני הגשת תביעת הגירושין, אך הוסיף כי אין חולק גם שקודם לעזיבתו האישה הגישה ארבע תלונות במשטרה על אלימות נגדו, אשר נסגרו מחוסר ראיות, "מה שמלמד על היותן תלונות שווא".
בפסק הדין נכתב כי " ברור כי האדם הסביר יחשוש לשהות לצידו של בן או בת זוג אשר מגיש נגדו תלונות חדשות לבקרים, תלונות אשר אין בהן כלום ואשר גרמו לבעל לקום ולעשות מעשה ולעזוב את הבית".
עוד נכתב כי: "אמנם התקיים בעבר הליך משפטי נגד הבעל בגין אלימות במשפחה, אך העובדה שההליך הסתיים בעונש קל מאד, מלמדת כי לא היה מדובר במקרה אלימות קשה ובנוסף, הצדדים המשיכו לחיות יחדיו שנים רבות לאחר מכן ואף נולד להם ילד נוסף, לא ניתן לטעון שהתנהגות זו הינה הגורם לגירושין".
"משכך", הוסיף הדיין נשר, "ברור כי הגורם לגירושין ולעזיבת הבית הינו ההתנהגות של האישה כלפי הבעל בהגשת תלונות שווא בזו אחר זו, מה שאילץ אותו לעזוב את הבית".
אב בית הדין, הרב אברהם מייזלס, יצא בחריפות נגד תלונות שווא במשטרה ואמר כי התנהלות שכזאת גורמת לאישה להפסיד את כתובתה. לדברי הדיין מייזלס, "התופעה של הגשת תלונות שווא במשטרה של נשים כנגד בעליהן מנוצלת היום כשימוש שיטתי במאבקי הגירושין בין בני-הזוג. האישה מגישה תלונת שווא כנגד בעלה כביכול על אלימות, באמצעות הגשת התלונה האישה זוכה כבר בתחילת המאבק לעליונות מול הבעל".
הדיין מייזלס הוסיף כי כאשר אישה מגישה למשטרה תלונות סרק נגד בעלה, לאחר שמתברר כי מדובר בתלונת שווא, התלונה נחשבת לאלימות אלימות פיזית של האישה, "היות והאישה באמצעות זרועות החוק משליכה את הבעל מן הבית".
בשלב זה הדיין מייזלס החריף את הטון, וקבע כי אישה המגישה תלונת שווא נגד בעלה למשטרה, בפרט אם מדובר במתלוננת סדרתית, המעמד ההלכתי שלה הוא של "אישה רעה – עוברת על הדת". הדיין מייזלס ציטט מתוך מסכת יבמות שם נאמר "אמר רבא אישה רעה מצוה לגרשה".
הדיין מייזלס קבע כי "אישה הטופלת אשמת שווא על בעלה באמצעות הגשת תלונה למשטרה כדי להרחיק את בעלה מהבית, קל וחומר שמצווה לגרשה". "סיכומו של דבר", קבע הדיין מייזלס, "הגשת תלונות שווא למשטרה מצד האישה זהו גורם אגרסיבי לגירושין, ובפרט במקרה שהאישה היא זו שהגישה את תביעת הגירושין, אינה זכאית לכתובה".
עורכי דינו של הבעל, איילת בן-גור כהן וארתור שני מסרו: "לצד המלחמה הצודקת בתופעת האלימות במשפחה, ראוי להפנות זרקור גם לתופעה של שימוש בתלונות שווא על אלימות ככלי משפטי בסכסוכים משפחתיים. אנחנו שמחים שבית הדין הכיר בכך שלקוחנו היה קורבן להתעמרות אשתו לשעבר באמצעות תלונות שווא ולפיכך לא חייב את הבעל לשעבר בכתובתה".