בשנים האחרונות נחשפנו מעת לעת לאירועים אלימים שהתרחשו באיראן וקשורים לפרויקט הגרעין שלה. באופן טבעי יוחסו אירועים אלה למוסד ולמערכת הביטחון הישראלית. מדינת ישראל הגיבה בשתיקה. די אם נזכיר את הווירוס "סטוקסנט", את הפגיעה העלומה במומחי גרעין איראניים ועוד מקרים שהתרחשו במדינה מבלי שהושארו בה טביעות אצבעות.
אמש (ב') הופיעו פרסומים, שבשלב זה יש לקבלם בעירבון מוגבל, כי במתחם בפרצ'ין, השייך לפרויקט הגרעין האיראני, התרחש פיצוץ בעוצמה ניכרת. בשלב זה נידרש להמתין לתמונות לוויין שיבהירו מה אירע במקום ומה הנזק שנגרם. באופן טבעי, שוב, מופנות העיניים לישראל. וכמו בעבר, ישראל הרשמית נותרה דוממת.
מערכת הביטחון, באמצעות המוסד וצה"ל, פועלת זה שנים בזירות קרובות ורחוקות, במה שמכונה מב"מ - המערכה שבין המערכות - או "המערכה החשאית" שתכליתה טיפול ביעדים בזירות השונות, רובם חשאיים, כדי למנוע מאויבי ישראל להצטייד בנשק שיופעל כנגד מטרותיה בעת לחימה. הלחימה נגד הברחות הנשק לאזור היא חלק מהמב"מ. לעתים היא נחשפת, כמו במקרים שחיל הים עצר את האוניות פרנקופ וויקטוריה ולאחרונה את הקלוס סי בים האדום.
בשנים האחרונות נחשפנו גם לאירועים שבהם נפגעו שיירות אמל"ח ביבשה ובים ופעילי הברחה בסודן. פעילות זו יוחסה בידי מקורות זרים לישראל, ששוב שתקה. הסתלקותו של מחמוד אל מבחוח בדובאי בינואר 2010 יוחסה למוסד הישראלי. מבחוח היה פעיל הברחות וניתן לנחש למי היה עניין לחסלו. יכולות הלחימה בזירות רחוקות באמצעות מב"מ מחייבות לפתח במקביל גם יכולות מודיעיניות יוצאות דופן, כדי לאפשר לגורמים המבצעיים לפעול.
יכולות אלה מחייבות את מערכת הביטחון למתוח איברים ולבנות יכולות חדשות במאמצים לא פשוטים ובעלויות לא זולות. יכולות אלה הן בבחינת השקעה ארוכת טווח שמשקיעה מדינת ישראל כדי לספק ביטחון טוב יותר לאזרחיה בעתיד. אמש זכתה שייטת 13 בצל"ש הרמטכ"ל בגין מבצעים שהשתיקה יפה להם שבוצעו בזירות הלחימה השונות. מבצעים אלה ורבים נוספים שמבוצעים בידי יחידות של צה"ל ובידי גורמי הביטחון של ישראל תורמים תרומה משמעותית לביטחונם של אזרחי ישראל. זה המקום להודות פעם נוספת לקומץ האנשים שעושים רבות למען בטחון כולנו.