לאחרונה אנחנו עדים למאמץ קדחתני להתמודד בחומרה מיוחדת עם מה שמכונה "פשעים של שנאה". פשעים של שנאה הם אמירות או מעשים של יהודים שנעשים נגד ערבים. אף על פי שכבר חווינו מעשים קשים ומתועבים במיוחד בתחום הזה, כמו רצח הנער מוחמד אבו חדיר, פשע של שנאה יכול להיות סתם אמירה מגעילה נגד ערבים או גרפיטי שמשרטט ילד בן עשר.
ולמרות זאת, שרת המשפטים ציפי לבני הכניסה הכל לאותו השק והכריזה שמדובר בפשעים החמורים ביותר. היא גם השיקה קמפיין נגד "גזענות" וחילצה תקציב מיוחד של 20 מיליון שקל לצורך כך. לבני מתכוונת לשנות את הגדרת ההסתה בחוק "כדי שאפשר יהיה להרשיע מסיתים ביתר קלות". היא התערבה בדיוני הפרקליטות בנוגע להעמדה לדין וטענה שככל שהמדינה נעשית יהודית יותר, היא דמוקרטית פחות.
ואגב, לבני לא לבד. האקדמיה למדעים התכנסה כדי לתמוך במאבק נגד "פשעי השנאה", ופרשנים ופוליטיקאים מפמפמים לנו כל הזמן על הסכנה הגדולה, עד שכמה משופטי בג"ץ כבר מחילים מדיניות מעצרים חמורה במיוחד נגד "פושעי השנאה".
לעומת פשעי השנאה, ישנם, מתברר, פשעים של אהבה. בכל יום נרגמת בירושלים הרכבת הקלה באבנים ובבקבוקי תבערה. שוטרים ואזרחים מצויים תחת טרור יומיומי בשכונות התפר. סעיף 332 לחוק העונשין קובע מאסר של 20 שנה למי שזורק אבן ומסכן חיי אדם בנתיב תחבורה. החוק קובע שדי באבן אחת לעבר מכונית כדי לעמוד לדין בבית משפט מחוזי ולשבת שנים ארוכות בכלא.
צילום: פלאש 90
והנה, לא רחוק מלשכתה של השרה לבני בירושלים, ישנם הרבה פושעי אהבה, שמבטאים את אהבתם כלפינו בכל יום. אבל הם, על פי לבני ועדתה, לא פושעי שנאה, ולכן היד כלפיהם קלה כנוצה. פושע אהבה כזה דרס למוות תינוקת ובחורה צעירה בשבוע שעבר בתחנת הרכבת הקלה. פושעי אהבה כאלו הפכו את המציאות בשכונות התפר בירושלים לסרט אימה. אבל הם לא מטרידים את צמרת משרד המשפטים. את הערבים, הרי, אפשר להבין. הם נגד המדינה היהודית ולכן הם לא מסכנים את הדמוקרטיה של ציפי לבני.
לכן מומלץ לעשות שינוי רדיקלי בהגדרות בחוק: מי שישרבט גרפיטי נגד ערבים יקבל 20 שנות מאסר. בד בבד, ערבי שינסה להרוג יהודי על רקע "תהליך השלום" יסתפק ב-12 חודשי מאסר על תנאי. אחרי הכל, חייבים להתחשב במניעי עבירה שבאה מאהבה.
לבני, מעודדיה ורבים מהפרשנים מתקוממים גם נגד מה שהם מכנים "חוק עוקף בג"ץ". זה לא בג"ץ שפועל נגד החוק והדמוקרטיה. אלו לא שופטי העליון שחותרים תחת מקור הסמכות - הרשות המחוקקת שבחרו האזרחים. אלו העסקנים הלאומנים מהכנסת שמנסים לחסל את הדמוקרטיה. הם אלו שמעזים לטעון שיש גבול לסמכות הרשות השופטת. הם המעזים להתריס שאסור לבג"ץ לשבש את עיקרון הפרדת הרשויות.
לכן שרת המשפטים תגייס עוד 20 מליון שקל מכספנו, ובאמצעותם תעביר את סמכויות החקיקה של הכנסת לשופטי בג"ץ ולצמרת משרד המשפטים. ואם חלילה יחול שיבוש בעליון או שבמשרד המשפטים יכהנו תומכי המדינה היהודית-ציונית, כלומר נציגי פשעי השנאה, ישונו לחלוטין כללי המשחק. אחרי הכל, חייבים להבטיח את טיפוח הדמוקרטיה מאהבה.