ההלם שעוררו בירושלים ההתבטאויות הבוטות של בכירים בממשל אובמה כלפי ראש הממשלה נתניהו חשפו את ממדי האדישות, הזלזול וההתעלמות של בכירים ישראלים למצב היחסים עם אמריקה.

ההתבטאויות המעליבות והקשות שחשף העיתונאי ג'פרי גולדברג במאמרו ב"אטלנטיק", ובמיוחד הגידוף הוולגרי "צ'יקנשיט" ("פחדן מחורבן" בעגה אמריקאית), ראויים לגינוי ומחייבים התנצלות מהבית הלבן. אבל אם גם אחרי פרסום הביטויים שרת המשפטים ציפי לבני עדיין דיברה על "משבר (ביחסים עם אמריקה) שצריך להתייחס אליו ולרפא אותו", היא הוכיחה שהיא עדיין לא הפנימה את העובדה שהיחסים בין שתי המדינות אינם במשבר; זוהי מציאות של אדמה חרוכה.

לבני אינה היחידה. גם שר האוצר יאיר לפיד ושר הביטחון משה יעלון השמיעו אמירות דומות. בהחלט מטריד ששני השרים הבכירים בממשלה אינם מודעים למצב האמיתי של היחסים בין ארה"ב לישראל.

"משבר" הוא מצב ארעי שבמאמץ מיוחד ניתן לתקן וליישב. בפועל, היחסים בין שתי המדינות הידרדרו בחודשים האחרונים לשפל חסר תקדים, וגורם אמריקאי מגדיר אותם כמי ש"שקעו למצב סופני". ההערכה הרווחת היא שהסיכויים לשיקום היחסים בין ממשלת נתניהו בישראל לבין הבית הלבן קלושים ביותר.

"אין לישראל דוד טוב יותר מאמריקה", התפייט השבוע השר לענייני מודיעין יובל שטייניץ. כמי שחשוף למידע כמוס, צריך היה שטייניץ להיות יותר מעודכן. אמריקה היא כבר מזמן לא הדוד הטוב והנחמד. במקרה הטוב, התחושות בבית הלבן כלפי ישראל הן כשל מכר ותיק, מתוסכל, ממורמר וזועם על כפיות הטובה, הזלזול וההתנהלות המתגרה שהוא מקבל.


אמור היה להבין שארה"ב היא כבר לא "הדוד הטוב" יובל שטייניץ. צילום:מרק ישראל סלם

שר הביטחון ביקר בשבוע שעבר בניו יורק ובוושינגטון. בכל ראיון שנתן לתקשורת האמריקאית נמנע ונשמר מלהזכיר את הפתרון של שתי מדינות לשני עמים, ולא התייחס לצורך בחידוש המו"מ עם הפלסטינים.

יעלון חזר והדגיש, באנגלית רהוטה, בשכנוע עצמי ובאופן חד משמעי, שהפלסטינים יכולים לקוות ולקבל אוטונומיה, אבל לא מדינה. אחרי ההצהרות שפיזר בארה"ב, שהתפרשו כהתרסה גלויה למדיניות המזרח תיכונית של הממשל והבהירו מראש שלתיווך האמריקאי אין סיכוי להניב תוצאות, הדבר החמור ביותר שאבחן יעלון ביחסים בין ישראל לארה"ב הוא "מחלוקות". אפילו לא משברון.

העלבון של קרי

מי שמבין היטב את המצב הנואש אליהם נקלעו היחסים עם וושינגטון הוא נתניהו. תגובותיו הלוחמניות לביקורת שהביעה ארה"ב נגד תוכנית הבנייה במזרח ירושלים ("אמירות מנותקות מהמציאות") היו ביטוי נאמן להכרתו שהיחסים עם הממשל הנוכחי הם מקרה אבוד שאין לו תקנה.
דיפלומטים בניו יורק המקיימים קשרי עבודה הדוקים עם מקביליהם האמריקאים, אומרים כי הבית הלבן וצמרת מחלקת המדינה התייאשו מהממשלה הנוכחית בישראל.

לדבריהם, גורמים בצוות הבית הלבן המעורבים בגיבוש המדיניות בסכסוך הישראלי-פלסטיני, ויתרו על המאמצים להשפיע על נתניהו ולנסות לרכך את עמדותיו. "היועצת לענייני ביטחון סוזן רייס הפכה עוינת ממש והיא מתבטאת בתעוב כלפי ראש הממשלה", סיפר ל"מעריב-סופהשבוע" גורם המקורב לממשל האמריקאי.

רייס, מתוקף מעמדה כמקורבת מאוד לאובמה, שומרת על דיסקרטיות ולא תיתפש בהתבטאות בוטה. אבל הבכירים שגולדברג ציטט במאמרו מבטאים את הלכי הרוח בוושינגטון. הפגישות הכושלות האחרונות בין אובמה לנתניהו ערערו עוד יותר את האמון הרעוע ביניהם, והקריסה המהדהדת של מאמצי התיווך של ג'ון קרי באפריל הייתה מבחינת הממשל מהלומת מוות לסיכוי כלשהו להניע את נתניהו לוויתורים.

היא הותירה עלבון צורב אצל קרי, שמאמין שישראל אשמה בהשפלתו יותר מהפלסטינים. בחודשים האחרונים ביקר קרי באזור מספר פעמים, אך לא טרח לקפוץ לישראל. "המאמצים מלאי האנרגיות של קרי לעצב שלום בין ישראל לפלסטינים היו לדעתי בבחינת הרכבת האחרונה בדרך לפתרון של שתי מדינות לשני עמים", כתב השבוע תומס פרידמן בטורו ב"ניו יורק טיימס", "הרכבת הבאה תהיה זו שתדהר אליהם".


נותר עם עלבון צורב, ג'ון קרי. צילום: רויטרס

בוושינגטון מעריכים שקרי עשוי אולי להודיע על יוזמה מדינית חדשה כמנוף לחידוש המו"מ. אבל הוא יעשה זאת רק כדי להפגין את נוכחותה של ארה"ב כמעצמת על בזירה המזרח תיכונית. הוא לא ישקיע בה מאמצים מיוחדים וייסוג ממנה בסימן הראשון של הסתייגות ישראלית.

עם זאת, המחלוקת סביב תוכניות הבנייה לא צפויות להשפיע על היחסים בתחומי הביטחון בין המדינות, והם יישארו איתנים כפי שציינה דוברת מחלקת המדינה. בזמן שהבית הלבן מוביל מאמץ גלובלי למלחמה נגד המדינה האסלאמית, פגיעה בשיתוף הפעולה הביטחוני ההדוק בין ישראל לארה"ב תיראה שרירותית ואנרכית.

קרוב לוודאי שגם בזירת האו"ם לא צפוי שינוי משמעותי במדיניות ההגנה על ישראל וסיכול יוזמות והצעות החלטה חד צדדיות נגדה. יתרמו לכך גם החששות בקרב המפלגה הדמוקרטית מהסקרים, המצביעים על ירידה עקבית בשיעורי התמיכה והתחזקות משמעותית במעמד המפלגה הרפובליקנית. ספק אם דווקא כעת, על סף תקופה של מערכת בחירות לנשיאות, ייזום הממשל מהלכים אנטי ישראלים שירגיזו את הקהילה היהודית.