"במזרח תיכון סוער וגועש, בו השינויים מתרחשים לעיתים חדשות לבקרים עלינו לעקוב אחריהם בזהירות. חובתנו כמנהיגים היא להוסיף ולהושיט את ידנו לשלום, אך גם לא להשלות את עצמנו בנוגע לכוונותיהם של אויבינו". כך אמר הבוקר (א') שר הבטחון משה יעלון בטקס הזכרון הממלכתי למלחמת יום הכיפורים.

יעלון התייחס בנאומו לאיומים שמרחפים מעל ישראל ואמר: "מקרוב ומרחוק מנסים ארגונים, מדינות וישויות לפגוע בנו בדרכים שונות - באמצעות טילים ורקטות, טרור ודה-לגיטימציה ושאיפות לפתח נשק גרעיני - ועלינו לדעת להשיב מלחמה שערה אם חלילה נידרש לכך, בכל מקום ובכל זירה, צבאית ומדינית".

את המלחמה ב-73', כינה שר הבטחון "נקודת שבר עבור רבים מאזרחי ישראל, ועבור דור שלם ששם את מבטחו בהנהגת המדינה, ונותר עם צלקות עמוקות ושאלות קשות שאינן מרפות עד עצם היום הזה".

"עבורי ועבור בני דורי הייתה מלחמת יום הכיפורים פעמון אזהרה. תחושת חוסר האונים בימי הקרבות הראשונים, עת החלו להגיע שמות הנופלים וכל אחד מאיתנו גילה ברשימות חברים שהיו ואינם עוד, צרובה בכל אחד ואחת מאיתנו גם היום. החשש פן מדינת ישראל נמצאת בפני חורבן לא הרפה אז, בימים הראשונים בקרבות הבלימה ברמת הגולן ולאורך תעלת סואץ, נחרדים מהאפשרות שכוחות הצבא הסורי והמצרי ישעטו אל עבר ערינו ויישובינו".

יעלון קשר בין המצב ב-73' לבין התובנות שחייבים להפיק מהם בעתיד. "מלחמת יום הכיפורים הייתה לקח שראוי שנלמד אותו יום יום, שעה שעה", אמר, "להבין שכל אחד ואחת מאיתנו יכול לטעות בראיית המציאות, ולכן מחובתנו למנוע השתלטות של יוהרה, שאננות ועריצות מחשבתית, לאפשר שיח פורה ופתוח, להטיל ספקות ולשאול את עצמנו מדי בוקר מה נשתנה. "חובתנו היא להוביל את מדינת ישראל אל חוף מבטחים, ולעשות זאת באחריות ובשיקול דעת, בתבונה ובשום שכל".


יעלון, "מלחמת כיפור היתה פעמון אזהרה". צילום: אריאל חרמוני, משרד הבטחון

נאום החטאנו

גם הנשיא ראובן ריבלין נאם בטקס והשמיע דברים חריפים: "גם 41 שנים אחרי, אותו חיטוט אינסופי בפצעי המלחמה ההיא, עדין נמשך ומסרב לדעוך.  גם היום, כאשר המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל, נפרד מאחרוני מפקדיו, האלוף גרשון הכהן, והאלוף שי אביטל, שעוד לחמו במלחמה ההיא כחיילים צעירים".

"הדיה של המלחמה,  והדי הגילויים הארכיונים עוד מכים ומפכים בנו. לא בכדי, אין אנחנו מסגלים לחדל מכך, ולא בכדי, נמשכים הויכוחים עד היום, גם לאחר שרבים מבני הדור ההוא, כבר אינם בין  חיים. מסתבר, שישנם חטאים, עליהם אין יום כיפורים שלנו, הישראלי, מכפר: חטא הזחיחות, חטא הבוז והיהירות, חטא סימאון העיניים,  וההתבשמות העצמית, המנונת".

"חטאנו כאשר רצינו "שלא יבלבלו אותנו עם עובדות"; חטאנו כאשר התמכרנו להנחות יסוד,  שהפכו לאמונה כמעט עיורת; חטאנו כאשר השלכנו את החיילים אל תוך התופת, בלי מודיעין, בלי מפות, בלי כלים. אלה חטאים חמורים, הרי-גורל, שכמעט והמיטו עלינו חרבן נוסף;  אלה חטאים שבמידה רבה, הביאו לתוצאותיה האימות של המלחמה ולקרבן בלתי נתפס; אלה חטאים, שאנו דשים בהם והופכים בהם, מדי שנה בשנה, ועדין ממאנים אנו לסלוח לעצמנו". 

הבוקר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון התירו לפרסום עדויות של כמה קצינים בכירים, שהופיעו בוועדה, ובראשן זו של סגן אלוף יונה בנדמן, ראש זירת מצרים באמ"ן, שיחד עם ראש אמ"ן דאז האלוף אלי זעירא נתפס כאחד האחראים ל"קונספציה" השגויה של "סבירות נמוכה" למלחמה עם מצרים וסוריה.

אחד המשפטים המרתיחים ביותר שנשמעו בעדות זו התייחס לקצין ביחידת המודיעין שהפגין דאגה רבה לנוכח הסימנים בשטח, והביע חשש שמדובר בהכנות למלחמה. "זו בעיה של הורמונים", הסביר בנדמן לוועדה את היחס של המפקדים לאותו קצין, "הוא בנוי אחרת".