"הגילויים של הזוכים בפרס נובל לרפואה פתחו תחום חדש לגמרי"

"אני שמח מהחלטת הוועדה, היא לא הפתיעה אותי", כך אמר היום ד"ר נחום אולונובסקי, חוקר מוח מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע וקולגה קרוב של מיי-בריט ואדוורד מוזר ושל ג'ון אוקיף - שלושת הזוכים הטריים בפרס נובל לרפואה על גילוי ה-GPS הפנימי של המוח.  

לדבריו, כבר שנתיים-שלוש שיש שמועות ששמם של בני הזוג מוזר ושל אוקיף עלה כמועמדים והנה הם זכו. "הגילוי שלהם חשוב מאוד לעולם המדע ואני חושב שהם ראויים מאוד לזכות על זה בפרס נובל". 

אוקיף גילה כבר בתחילת שנות ה-70 תאי עצב פעילים באזור במוח שמכונה "היפוקמפוס". הוא עשה זאת באמצעות ניסוי בחולדות וגילה שבזמן שחולדה רצה במבוך עצבים שונים במוח פעילים לפי המקום בו היא נמצאת. כך ניתן ליצור על פי השינויים בעצבי המוח הפעילים מפה קוגנטיבית של המרחב, אפשר לדעת על פי פעילות המוח איפה החולדה נמצאת".

הפרופסורים מיי-בריט ואדוורד מוזר המשיכו את עבודתו ולמעלה מ-30 שנה לאחר מכן, ב-2005, גילו סוג תא נוסף המכונה "תאי סריג" - הם מופעלים לא כאשר החולדה נמצאת במיקום אחד אלא בסדרה של מיקומים ואותה סדרה יוצרת מעין תמונה של סריג משושה הדומה לחלת דבש.

"הגילויים האלו בעצם פתחו תחום חדש", אמר ד"ר אולונובסקי. "עדיין לא עולה ממנו מסקנה חד משמעית אבל הם פרצו דרך בעלת השפעה ענקית על הפסיכולוגיה. הם הראשונים שהראו שהיפוקמפוס קשור לזיכרון מרחבי. מהגילוי הזה נובע תחום ענק של מחקרים, עשרות אלפי עבודות".

"ניסויים שנעשו לאחר מכן, בין היתר על ידי אוקיף, בחולדות שמזדקנות, הראו שפעילות תאי המקום שלהם נעשית פחות יציבה - הנוירונים הראו דברים שונים גם באותו מיקום וזה סימל אובדן יכולת להתמצא במרחב. המטרה של כל זה היא להבין אלצהיימר והזדקנות טבעית, איזה מידע נעלם לחולים בו".

אולונובסקי אומר כי גם במכון ויצמן עורכים מחקר שמתבסס גם הוא על הגילויים של הזוכים. "אני עובד על אותם סוגי נוירונים במוח, רק בעטלפים, המעבדה שלנו היא היחידה בעולם שעושה את הניסוי בחיה זו. השוני בזה הוא שהעטלף הוא חיה שמתעופפת ולכן ניתן לשאול דרכם מה קורה בתלת מימד, לעומת חולדה שרצה במבוך ומאפשרת הבנה של תנועה דו-מימדית בלבד. זה שלב אחד קדימה, דומה יותר לבני אדם שעוברים בין קומות וגבהים שונים".

"מצאנו עד כה שישנם תאי מקום תלת מימדיים שיוצרים מעין כדור במרחב - אותה רזולוציה לכל שלושת המימדים, ואנחנו עכשיו מתעדים את הפעילות שלהם ומוצאים תאי מצפן וסריג שמראים מה הכיוון התלת מימדי שמראה את הכיוון במוח של העטלף, בדומה למצפן באייפון ובאנדרואיד. לכן אני נמצא בקשר רציף עם החוקרים שהתחילו את כל זה, רק לפני שבועיים נפגשנו בכנס".

"ישנם חוקרים שהתחילו לבדוק את אותם דברים גם בבני אדם - חולים אפילפטיים שממילא שמו להם אלקטרודות במוח לצרכים קליניים-רפואיים (כדי לוודא היכן המוקד האפילפטי שלהם ולחתוך אותו החוצה), כחלק מהתהליך הזה צריכים החולים לחכות עם האלקטרודות עד שיחוו התקף אפילפטי, החוקרים ניצלו את הזמן הזה וגייסו למחקר את מי שהסכים לכך. להם נתנו משחק מחשב בו הם היו צריכים לנווט בעיר וירטואלית, וכך גילו שאותם תאי סריג שהחוקרים הזוכים מצאו בחולדות קיימים גם בבני אדם".