התחממות בגבול בחבל קשמיר. חמישה אזרחים נהרגו היום (ד') ויותר מ-1,000 נמלטו למחנות פליטים לאחר הקרבות הקשים ביותר בין הודו לפקיסטן מזה כעשור.
הלחימה בחבל, ששתי המדינות טוענות כי שייך להן, פרצה לפני יותר משבוע ומאז נהרגו 17 בני אדם - תשעה פקיסטנים ושמונה הודים. מתחילת הלחימה ברחו מהאזור כ-18 אלף הודים. כל צד האשים את האחר בפגיעה באזרחים והפרות לא מוצדקות של הפסקת האש הקיימת באיזור מ-2003.
"אנחנו מודאגים ומבקשים פתרון מהיר ללחימה", אמר מפקד חיל האוויר ההודי, ארופ רהטולד. "אנו לא רוצים להפוך את זה לעניין רציני". גורם במשמר הגבול ההודי אמר כי הכוחות ההודים הגיבו לירי מקלע ופצצות מרגמה לעבר כ-60 עמדות לאורך קטע בן 200 ק"מ בגבול.
אחד התושבים שנמלטו מגהרו דווי, כפר בנמצא בטווח האש ונהרגו בו חמישה אזרחים ביום שני, אמר ש"אם החיילים משני הצדדים רוצים להילחם, תנו להם, אבל מה אנחנו עשינו להם?", והוסיף: "עזבנו את בתינו באמצע הלילה ואנחנו גרים בבית ספר בתנאים נוראיים. אין לנו אוכל. אנחנו רוצים שהלחימה תסתיים כדי שלנוכל לשוב הביתה".
חאן טהיר ג'ווד, קצין בכיר בצבא פקיסטן, אמר כי מדובר בלחימה האינטנסיבית ביותר בעשורים האחרונים: "בשבועות האחרונים בתגבר ירי הפצמ"רים והכדורים. המסר שלי הוא שיש להרגיע את המצב".
ההסלמה במצב בחבל המריבה באה לאחר שצבא פקיסטן החל לגלות מעורבות רבה יותר בפוליטיקה המקומית ואילן מעמדו של ראש הממשלה נוואז שריף נחלש הודות להפגנות של האופוזיציה. הוא זכה לתמיכת הצבא אך בתמורה נאלץ לוותר לצבא במספר נושאים, בכללם היחסים עם הודו.
מנגד, נרנדרה מודי, נשיאה החדש של הודו, הבטיח בבחירות לנקוט בקו קשוח יותר נגד פקיסטן, ולאחרונה ביטל סבב שיחות עם השכנה ואף לא נפגש עם שריף בכינוס עצרת האו"ם בניו יורק.
מייקל קוגלמן, חוקר בכיר במכון וודרו ווילסון, המתמחה בפוליטיקה של דרום ודרום מזרח אסיה, אמר כי חוסר השקט באזור הוא תוצאה הגיונית של היחסים בין הודו לפקיסטן. "מה שמדאיג במיוחד, זה שהצבא הפקיסטני הוא שקובע את המדיניות מול הודו", הוא הוסיף.