1. דנינו
טוב עשה כאשר בחר להתבטא נגד בלוני הניסוי שמפריח השר לביטחון פנים בעניין מינוי מפכ"ל חיצוני. משום שמי שהעלה את שכר השוטרים, מן הראוי שישמור על כבודם.
דנינו, שמקטרגיו מגדירים אותו מתחילת הדרך כיחצ"ן, ושונאיו אף מטיחים בו שבחר רפש גזעני (תציצו פעם בטקסטים של הסנ"צ הממורמר בועז גוטמן), התייצב בראש המחנה ועשה בעין הסערה את מה שאתה מצפה ממפקד שהיחידה שלו נקלעה למשבר יעשה - גם לקח אחריות וגם הסתער.
הקטטה שמתפתחת עכשיו מאיצה את האפשרות שדנינו ייכנס לפוליטיקה בעוד שלוש שנים, מה שכנראה הקפיץ את אהרונוביץ.
2. אהרונוביץ
השר לביטחון פנים אינו מחמיץ הזדמנות להבעיר שריפות מיותרות במשרדו, הגם שהוא ממהר לכבות אותן בנחמדות של סבא חביב. אם דנינו מתנהל כמו יחצ"ן טפלון חלקלק, אהרונוביץ מתבטא כמו ראש עירייה שלא סופר את הדובר שלו, אבל מנמיך קומה מול הפטרון שלו, בבחינת ראש לשועלים וזנב לאריות.
כבר לפני ארבע שנים העדיף אהרונוביץ את החספוס והקשיחות של ניצב שחר איילון על פני המראה המצודד והאופורטוניזם של דנינו, אלא שלבני הברית ליברמן ונתניהו היו העדפות אחרות. דנינו כבש את הקומה החמישית במטה הארצי, ודווקא הוא (ולא אהרונוביץ) האיץ ביועץ המשפטי לקבל החלטה בתיק ליברמן.
אהרונוביץ, שתמיד רצה גנרל כמו פעם בלשכת המפכ"ל, ימליץ שוב על שחר איילון, אבל יקבל כל בחירה של גנרל ליברמן.
3. ליברמן
שר החוץ יודע להוקיר תודה ולא ייתן לאהרונוביץ להדיח את דנינו לפני סיום הקדנציה, כפי שנרמז במשאלת לב ספקולטיבית שהפיצו אתמול המקטרגים. עד כמה גדולה השפעת ליברמן במשרד לביטחון פנים יודעים לספר גמלאים של המשטרה, שבארבע השנים האחרונות נאבקו לקבל פיצוי על השחיקה בקצבאותיהם.
דנינו ואהרונוביץ דחו אותם הלוך ושוב במקביל לחלוקת תוספות שכר נדיבות לשוטרים צעירים. אבל אז הגמלאים, ביוזמה סופר-עדכנית, כתבו סטטוס מחאתי בעמוד הפייסבוק של ליברמן. "תוך שלושה ימים סגרו איתנו", אומר קצין בדימוס, מראשי המאבק, ומוסיף תובנה חכמה על כך שגם דמות המפכ"ל הבא תיקבע על ידי ליברמן, אך באישור נתניהו.
4. נתניהו
ראש הממשלה מנהל רומן וירטואלי עם דנינו, באישורה של הגברת כמובן, עד שמתחת לרדאר הציבורי נוצרו תאומים סיאמיים - מבחינת הדימוי התקשורתי, הנטייה הפוליטית, המראה, אמינות, הרהיטות - שעוד יקבעו מי באמת יהיה המפכ"ל הבא, ואולי אפילו מי יהיה המועמד העתידי לראשות הממשלה.