נשיא המדינה ראובן ריבלין, בחר לצטט את המילים הקשות שהוטחו בו בעקבות דבריו, בפתיחת מושב החורף של הכנסת. "חתיכת יהודון שקרן", כך הטיחו בי מבקריי" אמר ריבלין, והמשיך: "יימח שמכם סוכנים ערבים", "לך תהיה נשיא בעזה", "חנפן מסריח", "נבלה סרוחה", "אפס מאופס", "בוגד, נשיא של חיזבאללה". אלה הם רק מקצת הקולות, ולצערי, אלה גם לא הדוגמאות הקשות ביותר, לדברי הרפש שהוטחו בי בעקבות דברים שאמרתי, ואירועים שבהם השתתפתי".
"אני מוכרח לומר, שהוכיתי תדהמה מהבריונות הקשה שזיהמה את הדיון", הוסיף הנשיא ושאל - "כיצד ייתכן שביטוי של ערכי היסוד שלנו כאן כמדינה יהודית ודמוקרטית, דמוקרטית ויהודית, נתפס בעיני אחדים כגבורה ובעיני אחרים כבגידה?"... "האם יש כאן בבית הזה, מישהו שחושב ששריפת מסגד היא לא פשע? האם יש כאן מישהי שחושבת שסקילת הרכבת הקלה בירושלים באבנים, שיידוי אבנים על רכבים יהודים, אינם פשע?"
הנשיא המשיך ואמר כי "הפכנו אילמים. קשה היום שלא להרגיש שאותם יסודות ומושגים ערכיים שעומדים בבסיס הברית בינינו עברו תהליך מסוכן של ניכוס פוליטי, שלא לומר, התעללות פוליטית. ערכים בסיסיים מדיי הנוגעים ליסוד דמותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית נפלו קורבן למחלוקות הקשות בינינו, המחנות האידיאולוגים השונים, והפכו מוקצים מחמת מיאוס".
"האם כאשר אני אומר "ארץ ישראל" אני פונה לצד מסוים בבית הזה? האם כאשר אני אומר "שוויון", עכשיו החצי השני מפסיק להקשיב? אם מושגים כמו שוויון, הקשבה, כבוד האדם, ולחילופין, ירושלים בירת ישראל ואהבת ארץ ישראל, הפכו לנגועים פוליטית- אנה אנו באים?", שאל ריבלין.
"אם מילים כמו שלטון החוק, דמוקרטיה, תרבות של מחלוקת, ציונות, התיישבות - הפכו לעילה לכתב אישום בבוגדנות או בפאשיזם - גם חוקה, רבותיי, כבר לא תעזור לנו. במציאות כזאת שבה גם המובן מאליו הופך כר להשתלחות נטולת רסן, הרי שגם אתם, אנחנו, היושבים כאן, מוכרחים לשאול את עצמנו מה חלקנו בכך", אמר ריבלין ברמיזה לחברי הכנסת הנמצאים בקצוות הקשת הפוליטית.
"עלינו לזכור שכאשר חברה רווית מחלוקות כמו החברה הישראלית לא מצליחה למצוא חוט של שיח מכבד ובסיס של ערכים משותפים ומוסכמים- היא עשויה להידרדר אל פי תהום", הזהיר הנשיא.