עידכון אחרון: 12:05
בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר הבוקר 30 שנות מאסר על גואל רצון, שהורשע בעבירות מין חמורות, בניהן אונס, ועבירה של קבלת דבר במרמה. רצון זוכה מעבירה של החזקה בתנאי עבדות. השופטים, נורית אחיטוב, מרים דיסקין ורענן בן יוסף, כתבו בגזר הדין כי, "נוכח מספר העבירות החמורות בהן הורשע הנאשם, לו היינו פוסקים בנפרד לכל אישום ואישום העונש היה עומד על מספר תלת ספרתי. לפיכך אין מנוס מקביעת עונשו באופן בו תקופות המאסר תחפופנה במידה רבה זו את זו".
תחילת ריצוי עונשו של רצון תחשב החל ביום מעצרו, ב- 12 לינואר 2010, והוא צפוי להשתחרר בשנת 2030 במידה וינוכה לו שליש על התנהגות טובה. בנוסף נגזרו עליו עונשי מאסר על תנאי שבין 18 ל-30 חודשי מאסר במידה ויעבור עבירות דומות אם ולכשישתחרר, ופיצוי למתלוננות בסכומים שבין 10 אלף ש״ח ל- 140 אלף ש״ח ובסה״כ 470 אלף ש״ח.
מבוכה רבה נרשמה באולם הדיונים:,כשתקלה בזימון הממחושב הובילה לתקלה מביכה: כולם הגיעו בשעה 9:00 בבוקר לאולם הדיוני במחוזי תל אביב, אולם אז התברר כי רצון, שאמור היה להיות מובא על ידי יחידת נחשון של שירות בתי הסהור, כלל לא הגיע. בשב״ס טוענים: תקלה בזימון הממחושב.
השופטים התייחסו בגזר דינם לעובדה כי רצון ״בן 64, נטול עבר פלילי, חולה בסוכרת וסובל מנכות משמעותית בגבו, ומצוי מזה 5 שנים בתנאי מעצר בבידוד. נוכח המגבלות שהוטלו עליו, הוא מנותק באופן כמעט מוחלט מסביבתו המשפחתית והחברתית״.
על פי כתב האישום לפיו הורשע רצון נטען כי ״נישא בשנת 1972 לאישה בשם [א.א.], ממנה נולדו לו 5 ילדים. בראשית שנות ה-80 "קשר לחייו" אישה נוספת בשם [ב.א.] ממנה נולדו לו 5 ילדים נוספים. החל משנת 1991 "...צירף הנאשם אליו, בדרכים שונות, נשים רבות... אותן קשר לחייו ולמרותו כדי שישרתו אותו ויספקו את כל צרכיו... בתוך כך השתלט ושלט על חייהן של... [א.א.] [א.ד] [א.ה.] [ב.א.] [ב.ה.] [ב.ו.] [ג.א.] [ד.א.] [ד.ב.] [ד.ג.] [ד.ד.] [ה.א.] [ו.א.] [ז.א.] [ח.א.] [ט.א.] [י.א.] [כ.א.] [ל.א.] [מ.א.] [נ.א.] 21 במספר - שליטה ממשית וללא מצרין. הנאשם הכתיב לנשים וכפה עליהן לאמץ את תפיסת העולם ששירתה את מטרותיו האמורות... הנאשם הציב עצמו בקרב הנשים כמורם מעם וכשווה ערך לבורא עולם... על מנת לספק את צרכיו הכלכליים, באופן בו רצונות וגחמות שלו זכו למימון מתוך עבודתן של הנשים והלוואות שנטלו, וזאת תוך התעלמות מצרכי הקיום הבסיסיים שלהן וילדיהן. כמו כן, החזיק הנאשם בנשים לצורך "שירותי מין".
במהלך המשפט הוצג מסמך בן 12 עמודים, שנמצא בוילה בה התגורר עם נשותיו, שם מופיעים כללים שנכתבו תחת חתימתו של רצון. על פי המסמך, רצון, "... צלום בצלם האל, ולשוני לשון טהר, הצועד בגלימת רחמים להכיר בתעוקתיכם, ובידיי עוצר את הליכתכם אל מצבות חייכם! הנני דמות אנושית על אדמת קודש אבותיי, העוסק וחוקר בתיאולוגיה, ותיאוסופיה כל ימי חיי, אינני נרקומן, אינני שתיין או קלפן, אינני נבל, מעולם לא פגעתי או איימתי על איש, מעולם לא הרמתי יד על זולתי, אינני קנאי, אינני מחניף... נהפוך הוא, שקול אני בדברי ובמעשי, מדבר בנועם ופנים מסבירות, ומשביע את רצון אהוביי... שואל אני אתכם בכאב נשמתי ודמעתי, האם לכך תקראו פושע?... כי אני הוא גואלי רצון אשר מנפץ את שערי חומות השטן בקרבכם!"
מסמך אחר חשף את ״סדר המשפחה״,"בשום אופן לא להוריד כיסוי ראש מחוץ לבית, אלא אם כן נמצאים עם אלמוני, ברגע שעוזבים את אלמוני, יש להחזיר את הכיסוי, מי שתיתפס ללא כיסוי, קנס 1000 ₪ לקופת המשפחה. (מומלץ להשאיר כיסוי ראש רזרבי בתיק למקרה הצורך)"; "מי שאלמוני יתפוס אותה מפריעה לאישה אחרת (כמו בביוץ, אור, רעש וכו') צפויה לקנס 200 ₪ לקופת המשפחה"; והרשימה עוד ארוכה.
כזכור, בהכרעת הדין קבעו השופטים כי רצון זכאי מעבירה של החזקה בתנאי עבדות, והשופטים נימקו כי על מנת להרשיע אדם בעבירה זו ״על ההתנהגות להיות מכוונת לשתי מטרות מהותיות: האחת, "החזקה" - שלילה מוחלטת, או קרובה למוחלטת, של יכולת הנפגע לבחור, האם לקיים קשר עם הנאשם, לנהל עמו משא ומתן על התנאים בהם הקשר יתקיים ולהימנע מביצוע המעשים הנדרשים ממנו. השנייה, ביצוע עבודה או מתן שירותי מין בידי הנפגע. לצורך שכלול העבירה המושלמת נדרש כי מטרות אלו תושגנה, ולו במידת מה, ותיבחן מידת הלחץ המופעל כלפי אותו אדם, תקופת ההתנהגות האסורה, מידת ותקופת ההנאה מתוצאותיה. נדרש שהנאשם יהיה מודע לתוכן התנהגותו, השפעתה על האדם האחר ומידתה וראייתו של הלה כחפץ נטול אוטונומיה, אינטרסים עצמאיים וזכאות לפעול למימושם״.
השופטים הסבירו כי במישור העובדתי, ״הנאשם ניצל את המתלוננות כלכלית והפעיל עליהן מערך יעיל של לחצים נפשיים ומניפולציות. עם זאת, כל המתלוננות העבירו את שנות ילדותן בחברה נורמטיבית והיו מודעות לשוני שבין החיים הרגילים לבין החיים לצד הנאשם. לא נשללה מהן גישה למידע לפיו, ניתן לנהל חיים תקינים שלא לצד הנאשם. לא הופעל נגדן באופן רציף אמצעי לחץ מלבד איומים בענישה באמצעים פנטסטיים, או בהעדפת אחרות על פניהן כשותפות מיניות ואימהות לילדיו. לא נעשתה כל פעולה המעמידה בפניהן מחסום שאינו נפשי מלעזוב״.