כך הפך שוטר מצטיין מיחידת להב 433 למשתף פעולה עם ארגון פשע

דפיקות על הדלת בשלוש לפנות בוקר הקפיצו ממיטתם את בני הזוג חגית ועמרם שטרית משכונת פת בירושלים. עמרם מיהר לדלת הכניסה והציץ בעינית, הוא ראה שני גברים שהזדהו כאנשי משטרה ופתח להם. הג'ינג'י, הנמוך מבין השניים, הציג תעודת שוטר וביקש מעמרם להתלוות אליהם לבדיקה בטענה שמכונית הוולוו שלו חמקה ממחסום משטרתי בדרך בגין.

עמרם הודה שנסע באותו ערב של 15 בינואר בדרך בגין, אבל טען שלא נתקל בשום מחסום. בשעה שהשוטרים עמדו לצאת עם עמרם אל הלילה הקפוא, אשתו נזעקה מחדרה והלינה על כך שעליה להישאר בבית לבד עם שלושה ילדים קטנים ובחודש התשיעי להריונה.

"מצטער, אלה ההוראות שקיבלנו", סיכם ביובש השוטר הג'ינג'י וירד במדרגות עם בעלה. הוא הכניס את עמרם לסקודה משטרתית ואת מפתחות הוולוו מסר לחברו שחבש כובע צמר שחור. "אנחנו נוסעים לתחנה במגרש הרוסים והוא לוקח את הרכב לבדיקה ויבוא לשם", אמר השוטר לעמרם ההמום.

הסקודה נסעה למגרש הרוסים. ליד תחנת המשטרה במרכז ירושלים צלצל הטלפון. השוטר, שבינתיים הזדהה כקצין בילוש בשם יוסי גורן, בישר לעמרם כי התברר שנפלה טעות, הוולוו אכן אינה קשורה לאירוע המחסום בדרך בגין ולכן הוא מחזיר אותו לביתו. בדרך חזרה הפשירה האווירה, הקצין סיפר על מצוד אחרי חבורת מבריחי סמים, והם החליפו בנימוס מספרי טלפון.

עמרם חזר הביתה כעבור חצי שעה ומצא את אשתו נסערת עדיין. "אולי שמו הקלטה ברכב", אמרה, אך הוא ביטל את דבריה. לו רק היה יודע אז עד כמה חושיה היו בריאים. כעבור שלושה ימים התקשר אליו קצין המשטרה החביב וביקש להיפגש בשנית, הפעם במשרדי מחלק הנוער הסמוכים לתחנת המשטרה במגרש הרוסים. שטרית, איש עסקים שומר מצוות ללא רישום פלילי, לא הבין מה הסיפור אבל התייצב בשעות הערב של 19 בינואר כפי שנדרש במשרדי מחלק הנוער, שם קיבל את פניו שוטר גבה קומה ודרש ממנו להשאיר אצלו את הסלולרי ומפתחות הרכב, "כי לחדר של הקצין יוסי לא נכנסים עם מכשירים".

השוטר הגבוה קיבל ממפקדו בימ"ר הנחיה לסייע בתרגיל חקירה שעושים למקור של "הקצין יוסי", אשר שמו האמיתי הוא בכלל גלעד גרנביץ', רכז מודיעין לשעבר בימ"ר ירושלים וביחידת נוער חשיפה, אשר עבר לשרת בתפקידים סודיים כלשהם בימ"ר תל אביב ובלהב 433 , ונזקק באופן חריג לשירותי המשרד של חבריו בימ"ר ירושלים.

במסגרת תרגיל החקירה התבקש השוטר הגבוה למסור את הטלפון והמפתחות לאיש קשר שהמתין בחוץ והיה אמור "למתקן" את הרכב של שטרית. השוטר הגבוה לא חשד בדבר, שכן מדובר בנוהל משטרתי שכיח יחסית שבו מתקינים האזנות נפח ברכבים של חשודים בזמן שהם שוהים בחדרי חקירות. אחרי שהכין לשטרית כוס קפה והכניס אותו לחדר שבו המתין קצין הבילוש, הוא יצא אל איש הקשר ומסר לו את מפתחות הרכב. כמובן שלא היה לו מושג כי קצין המודיעין המוערך גרנביץ' השתמש בו ובמשרדי היחידה לצורך פלילי ושונה לחלוטין.

איש הקשר בחוץ היה הבחור עם כובע הצמר מאותו ביקור אצל שטרית, והוא ממש לא שוטר. שמו הוא בני יפתח מבני ברק, מומחה להתקנות טלפונים ורכיבים אלקטרוניים בכלי רכב, עם קשרים מעולים במשטרת ישראל ובעולם התחתון, גזרת השוק האפור בגוש דן. למעשה, וכפי שיתברר בהמשך, יפתח גייס את גרנביץ', שהוא גם חברו הטוב, לסייע בהתקנה של האזנת סתר ברכב של שטרית, כחלק ממשימת ריגול מסחרי שהוא נשכר לבצע על ידי חוקר פרטי בשם עודד גביש.

בלילה הראשון הם ביימו את העיכוב של שטרית ואת "בדיקת" הרכב, כדי שהוא יתקין בוולוו מכשיר טלפון סודי זעיר, כזה שבכל פעם שמתקשרים אליו נפתח קו והמאזין יכול לשמוע על מה משוחחים ברכב. המכשיר פעל יום ונדם, כך שיפתח נדרש להתקין את המכשיר מחדש ולשם כך הם ביימו את האירוע השני, במשרדי מחלק הנוער בירושלים.

בחקירה שבוצעה בשיתוף פעולה יוצא דופן של המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) במשרד המשפטים עם יחידות המשטרה להב 433 וימ"ר תל אביב, התברר כי גרנביץ' ויפתח, אותו מייצג עו"ד קובי בן שעיה, ביצעו פעילות מבצעית מפוברקת מהסוג הזה במשך תקופה ארוכה. החקירה חשפה כי תמורת כמה אלפי דולרים לפעולה סיפקו השניים פרטי רישום פלילי ומידעים מודיעיניים מסווגים מהמערכות הכי חשאיות במשטרה, פברקו דוחות מודיעיניים, התקינו האזנות סתר ועוד.

הפעילות הענפה של השניים לא הייתה נחשפת אלמלא לטשו השניים את עיניהם אל הכסף הגדול של ארגוני הפשיעה. לפי חוקרי הפרשה, כאשר מתווך העבודות מטעמם הציע לאלי מוסלי, מנהיג ארגון הפשע העשיר בישראל, שם של מודיע משטרתי המקורב אליו תמורת 100 אלף דולר, שם בדיוק השניים גם נפלו ברשת המודיעינית הסבוכה של להב 343 עצמה.

אצלנו בחצר

בעיצומו של המשא ומתן לכאורה עם מוסלי, קיבלו אנשי מודיעין בלהב 343 טיפ על חפרפרת הפועלת בקרבם. הממצאים המביכים שהשוטרים נתקלו בהם הזכירו להם את "השתולים" של מרטין סקורסזה. חצר אחורית קטנה ומסריחה אשר משותפת לשוטרים טובים ורעים ולגורמים אפלים בארגוני פשע מקומיים. בזמן שאירועי צוק איתן השתלטו בקיץ על הסיקור התקשורתי, על החקירה הוטל איפול מוחלט וצווי איסור פרסום, גם אחרי שכל החשודים נעצרו והובאו להארכות מעצר בבית המשפט בירושלים.

כל כך "שמרו" בפרקליטות על התיק הרגיש, שהם אפילו ביקשו לפרסם גרסה מרוככת בלבד של כתב האישום, בקשה שנדחתה על הסף על ידי השופטת ורדה מרוז מבית המשפט המחוזי מרכז. וכך, עוצמת הראיות בפרשת החפרפרת מלהב 343 נחשפה באופן רשמי רק כאשר מנהלת המחלקה המשפטית במח"ש וסגניתה, עו"ד הילה אדלמן ועו"ד מיכל פרייסמן, הגישו את כתב האישום המלא נגד ארבעת הנאשמים, גלעד גרנביץ', בני יפתח, אליהו חדד ואלי מוסלי.

מכתב האישום וחומר הראיות עולה כי רכז המודיעין גרנביץ' מיחידת המטענים החדשה בלהב 433 היה בעל נגישות למאגרי מידע מסווג - מערכת "מלאכת מחשבת" ומערכת "אדם" המכילות מידע מפורט ורגיש ביותר על כל האנשים והעבריינים הבאים במגע עם מערך המודיעין של משטרת ישראל. "הנאשמים גרנביץ' ויפתח", נטען, "קשרו לנצל את סמכויותיו של איש המשטרה ונגישותו לצורך הפקת רווחים כלכליים". השניים, נטען, יצרו קשר עם חוקר פרטי בשם עודד גביש, אשר תיווך ביניהם לבין אנשי העסקים שהיו מעוניינים במידע משטרתי מסווג או בהתקנת האזנות סתר.

גביש, בעצמו שוטר לשעבר ביחידת החבלה של המשטרה, נעצר בחשד להעברת המידע למוסלי אבל הפך כבר בתחילת החקירה לעד מדינה וחשף כמה פרשות נוספות, הכל בתנאי שלא יידרש להזכיר את השמות של לקוחותיו ושל מוסלי. את הראיות שסוגרות על מוסלי, מאמינים בתביעה, ניתן לבסס באמצעים נוספים.

בזכות עד המדינה, כתב האישום כולל שלושה אישומים: הניסיון למכור שם של מקור מודיעיני לאלי מוסלי, מכירות של מידע משטרתי מסווג על שני אנשי עסקים המזוהים עם השוק האפור באזור המרכז, והתקנת האזנות סתר כאמור ברכבו ובמשרדו של עמרם שטרית מירושלים.

כולם מאזינים לכולם

בעדותו הראשונה מ-27 ביוני סיפר גביש כי הוא מכיר את בני יפתח 15 שנה כבעלים של עסק התקנות לרכב, ותיאר איך נהג לפגוש בסביבתו חוקרים פרטיים, שוטרים ודמויות מפוקפקות, שיפתח סייע להן בקבלת מידע מהמשטרה או בהתקנת מצלמות ומכשירי האזנות.

"זה עלה באיזו שיחה גם בינינו, אבל לא עלה בדעתי לעשות בזה שימוש, עד לאחרונה... בחודש ינואר פנה אלי לקוח וביקש שאשים עבורו מכשיר האזנה ברכב של מישהו... התייעצתי עם יפתח והוא הציע שמישהו יעשה עבורי את העבודה. הוא ביקש 8,000 דולר, הוספתי 2,000 בשבילי והגשתי הצעה ללקוח. כאשר קיבלתי אישור לתשלום, בני ביצע עבורי את העבודה בירושלים".

בשלב זה גביש חשף את החוקרים למכשיר ההאזנה שהותקן ברכב של עמרם שטרית ונותר שם. הוא ידע לספר על התקלה שחייבה התקנה נוספת, ועל כך ש"אחרי חודשיים הלקוח רצה האזנה גם בעסק של שטרית, אז בני ביצע את זה ושילמתי לו עוד 8,000 דולר".

הוא סיפר גם על פעולות פשוטות יותר, על בסיס יומיומי כמעט, שיפתח ביצע תמורת תשלום: "הייתי מוסר לו פתק עם השם שאני צריך לבדוק ואחרי יומייםשלושה הוא היה מביא לי פרטים... בני היה מקריא לי מנייר פרטים ואני העתקתי... כאמצעי זהירות שלא יזהו את כתב היד של בני".

חוקר: איזה פרטים בדיוק? "מספרי תעודות זהות, מספרי טלפון, שם האישה, אם יש לו תיקים פליליים, הרשעות, תיקים פתוחים, במה הוא עוסק, האם הוא מוכר למשטרה כנוכל או אחד שעושה עוקצים, אם יש לו עסק, כל מיני ידיעות מודיעיניות". חוקר: דוגמאות? "פנה אלי אדם שרצה לעשות מיזם עסקי בחו"ל עם מישהו, והבנאדם שלי פחד שרוצים לעשות עליו עוקץ, אז הוא ביקש לבדוק את אמינות השותף הפוטנציאלי (השם שמור במערכת - א"ז).

פניתי לבני וסיכמנו על 2,000 דולר, ולאחר כמה ימים קיבלתי דוח בכתב יד שמפרט מידע פלילי עליו ועל שותפיו העסקיים והפליליים, גם על האויבים שלו, אבל היו מעט מאוד שמות... הראיתי ללקוח את החומר ולאחר מכן השמדתי, הייתי קורע את הנייר ומפזר באיילון."הייתה בקשה על עוד מישהו (השם שמור במערכת - א"ז)... בנאדם מהסוג של דומרני... נתתי לבני 1,800 יורו ואחרי כמה שעות הוא חזר עם הפרטים האישיים.... אבל הלקוח רצה מידע גם על הסכסוכים שלו... אז גילי (גלעד גרנביץ' - א"ז) בדק שוב ונפגשנו בארומה מגדלי ב.ס.ר, שתינו שייק פירות, הוא הקריא לי ואני כתבתי.

עיסוקים פליליים ולא פליליים, שותפים ואויבים פליליים, כאן כבר היו הרבה יותר שמות, הצגתי את החומר בפני הלקוח והשמדתי אותו". כאשר גביש נעצר נתפסו אצלו כעשרה כרטיסי סים לא מזוהים, כמה החסנים ניידים זעירים שהכילו מסמכים מסווגים וסרטונים שהפיקו מצלמות נסתרות, כיאה פרטי בן זמננו, ועוד כמה אלפי שקלים ודולרים במזומן בכספת ביתו.

הגאדג'טים והכסף הקטן לא באמת עניינו את חוקרי מח"ש, הם רצו את הסיפור הגדול, על אותו גילי, ומהבחינה הזאת זרם איתם גביש במהירות ומילט את עצמו מעונש חמור. לפי גביש בעדויותיו, הוא הכיר את גרנביץ' בחורף אשתקד כאשר ביקר אצל יפתח בחוות הסוסים טוסקנה, שהוא ואשתו מחזיקים ליד שכונת המשתלה על גבול תל אביב ורמת השרון.

"היה איתו בחור בשם גילי, לחצנו ידיים ובני סיפר שהם חברים טובים, שהוא משרת בלהב (להב 433 - א"ז) ולפני זה היה בימ"ר תל אביב...בהמשך הבנתי מבני שהמידע המשטרתי מגיע מגילי ושהוא עוזר לו בהתקנות של האזנות.

אחרי ההתקנה בירושלים למשל, הוא סיפר לי שהוא וגילי 'עצרו' את הבנאדם ליד הבית ובני שם לו ברכב את מכשיר ה-GSM, סוג של טלפון קטן בעלות 30 דולר, מוצר שאני הבאתי לארץ וסיפקתי להם. זה מכשיר שכאשר מחייגים אליו נפתח הקו ושומעים מה מתרחש, הוא מחובר לחשמל של הרכב ועובד עד שמתקלקל. 5,000 דולר נתתי לבני לפני ביצוע העבודה ואת היתרה אחרי הביצוע. אחרי החדירה שלהם לוולוו ולמשרד הבנתי שהשמיים הם הגבול".

יש הכנסה צדדית

"נמוך, ג'ינג'י, מלא נמשים, גם בפנים גם בידיים, די רזה, שיער אפור כזה וקצת קירח, עיניים בהירות שאני זוכר אותן ממש טוב", כך מתאר בחקירה עמרם שטרית את מראהו של איש המשטרה גלעד גרנביץ', שלפי כתב האישום ניצל את תמימותו כדי לגרוף לכיסו כמה אלפי דולרים.

גרנביץ' (42) הוא בן למשפחה ירושלמית חרדית שורשית, האח החילוני היחיד מבין שמונה אחים ואחיות שכולם חיים בקהילה החרדית. הוא התגייס למשטרה בשלהי שנות ה-90 כסוכן סמוי שהושתל בקרב סוחרי סמים מהקהילה החרדית בירושלים. לאור הצלחתו הפך למפעיל סוכנים בימ"ר ירושלים ולבלש חוקר ביחידת נוער חשיפה בבירה במשך שבע שנים, עד ש"התקדם" לתל אביב.

שם תפקד כשבע שנים נוספות כרכז מודיעין של ימ"ר תל אביב באזור בני ברק וצפון גוש דן. רב סמל גרנביץ' זכה להערכה גם במרכז עד שבקיץ 2013 גויס ליחידת מטעני החבלה המיוחדת שהוקמה בלהב 433 בפיקודו של רפ"ק אבי גור המוערך - חוד החנית של המאבק במגיפת אמצעי הלחימה בקרב ארגוני הפשע.מעבר להצלחתו, גרנביץ' נשוי לקצינת משטרה שזוכה לשבחים רבים, והשניים הקימו את ביתם ברמת גן.

אשתו יפעת הייתה שוטרת ביחידת הקישור של המשטרה לאינטרפול, שימשה בתפקידי הדרכה בלשכת המפכ"ל ואף מונתה לקצינת הקישור של המשטרה בוועדת זיילר. אחרי שביצעה תפקידים באגף משאבי אנוש במטה הארצי, זכתה בתפקיד היוקרתי של קצינת משאבי אנוש במחוז תל אביב.כל התפקידים הללו לא הכשירו אותה לזהות בביתה שלה את החפרפרת של להב 433, וגם לא מנעו ממנה להיות עדה ליחסים הבעייתיים שנרקמו בינו לבין בני יפתח.

"בני וגילי הם חברים קרובים, ואני מכירה את אשתו ואת כל המשפחה", אמרה גרנביץ' לחוקרת מח"ש, שביקשה ללמוד גם על מצבם הפיננסי. גרנביץ' תיארה חיי משפחה שגרתיים עם מינוס שעולה על גדותיו עקב הוצאות שעולות על ההכנסות, "אנחנו צפים מעל המים". היא מרוויחה 12 אלף שקל הוא רק 10 אלף שקל, ואת כספם הם מנהלים בשני חשבונות בנק נפרדים, "כדי לאזן מינוסים ולקבל יותר הלוואות".

החוקרת הקשתה כאשר שאלה על חשבון נוסף אשר רשום על שם בעלה, וגרנביץ' סיפרה מיד שמדובר ב"חשבון התוכים", חשבון אשר שימש בעבר את בעלה לייצור הכנסה נוספת באמצעות תחביב שלו - קנייה ומכירה של תוכים. כאשר החוקרת חפרה מעט יותר נזכרה גרנביץ' כי בעלה סיפר לה שהוא ביצע מחשבון התוכים הרדום הלוואות בהיקפים של כמה עשרות אלפי שקלים לטובת בני יפתח וחבר נוסף, מה שחיזק את התזה של החוקרים על נתיב המזומנים בין שני החשודים המרכזיים.

גרנביץ' התקשתה להסביר את ההיגיון במתן ההלוואות האלה בזמן שהמשפחה כורעת תחת נטל המינוס, עד שהחוקרת חזרה וביקשה ממנה למסור עדות הגונה, "בטרם תהפכי מנחקרת לחשודה". או אז החלה גרנביץ' לספר כי בעלה נתן לה מדי פעם סכומי כסף קטנים יחסית במזומן, "מקסימום 2,000 שקל", כספים שהוצגו בפניה כהחזרים של אותן הלוואות והיא עשתה בהם שימוש לקניות או הפקידה אותם בחשבונותיהם.

הסבריה בהקשר זה בעדות היו מפותלים. תסקיר שירות המבחן קבע כי גרנביץ' סובל מ"טשטוש גבולות, התנהגות בעייתית ותפיסת תפקיד כוחנית", בניגוד לתפיסת העצמי שלו כפי שביטא אותה בתא ההפרדה הארצית בכלא, שם הוא נשמע עדיין כאיש משטרה אשר "עומד בנהלים ואחראי מקצועית".

מבחינת התביעה, הפרדוקס הזה מוכיח כי "גרנביץ' אינו מודע לחומרת מעשיו ולכן אין לשחררו למעצר בית". מנגד, עו"ד קובי סודרי טען כי דווקא המאפיינים האישיותיים המטושטשים לכאורה של מרשו עשו אותו לאיש מודיעין מצטיין שידע להיטמע בחברה העבריינית. לפי הסנגור, מאפייניו האישיותיים אמורים להיזקף לזכותו חרף העבירות החמורות המיוחסות שייתכן שביצע אותן ללא מניע פלילי מובהק.

"יש לו עדיין נאמנות ומוסריות כלפי מעסיקיו וכלפי המודיעים שהוא גייס לאורך השנים", אמר עו"ד סודרי בניסיון להסיר את מעטה המסוכנות מאיש המשטרה שהוא מייצג. ארנון גוטמן מרמת גן הוא שוטר מיתולוגי לשעבר בימ"ר תל אביב אשר חנך את גרנביץ' במסגרת מדרשת המודיעין של המשטרה, ונותר חברו חרף ההסתבכות באירוע החמור.

גוטמן, שהתייצב בבית המשפט כדי לשמש מפקח של גרנביץ' אם ישוחרר בערבות, הוא חתול רחוב משטרתי שמכיר מצוין את הנפשות הפועלות בפרשה. גוטמן נשמע אומר כי מישהו בפרשה הזאת ניצל את התמימות של גרנביץ' - האצבע המאשימה שלו הופנתה מטבע הדברים אל בני יפתח.

פורום החווה

הנאשם מספר 1 בתיק הזה אם כן הוא גרנביץ' השוטר, אבל הרוח החיה בפרשה הזאת היא ללא ספק דמותו של בני יפתח. בן 45, בנו של תת ניצב בגמלאות יצחק יפתח, קצין מוערך באזור המרכז ולשעבר מפקד בית המעצר אבו כביר. עד לפני כמה שנים יפתח היה בעלים של איתור-פון, עסק גדול ומצליח להתקנת מכשירי עיקוב ואיתוראן ברחוב הירקון, לב האזור המסחרי של בני ברק, איש משפחה נשוי ואב לשלושה ילדים, שאחת מהם כבר שוטרת בעצמה. בית מטופח ברעננה.

אלא שמאחורי האידיליה ניצב גם יפתח הססגוני והוולגרי, מענטש גדול גוף ומיוזע עם שפם וזיפים, אשר מרכז ההתקנות שלו הפך למרכז העצבים של קהילת המודיעין הטכנולוגי, האזרחית והמשטרתית, שרכשה את שירותיו הייחודיים. בנו של קצין המשטרה הבכיר שגדל ברחובות בני ברק ופרדס כץ והיה חלק מנוף חיי הלילה באזור צפון תל אביב והשרון, הכיר היטב גם עבריינים שמיגנו אצלו את מכוניותיהם ובתיהם.

איש הצווארון הכחול שהתפרנס יפה מעבודת כפיים ניסה את מזלו גם בתחום הנדל"ן כבעלים של חברת השקעות בנכסים, זיני נכסים והשקעות בע"מ. על רקע סגנון חייו הנהנתני והפזרני, כשנקלע לחובות גדולים הוא השתמש בקשריו החברתיים, רק כדי להסתבך עוד יותר בשוק ההלוואות החוץ בנקאי, שגם הוא מאוד משגשג באזור בני ברק רבתי.

אחד הצמתים המרכזיים בחייה של משפחת יפתח הוא חוות הסוסים טוסקנה בשטח הפתוח שמאחורי שכונת המשתלה לכיוון צומת הכפר הירוק. השטח הפרטי הענק שייך למשפחה ישראלית שעברה ללוס אנג'לס ומשכירה כמה חלקות. אחת מהן מושכרת לעבריין סמי לוי שהפעיל שם גן אירועים שנהרס בצו שיפוטי. חלקה אחרת הושכרה לבנו של הקבלן המיתולוגי המנוח בצלאל מזרחי.

ישנה חלקה המוחזקת על ידי אחיינים של בעלי הבית מאמריקה ואילו חלקה משמעותית נוספת הושכרה לבני ורביד יפתח, שהפעילו בה חוות סוסים ומסעדה. השטח של כל החלקות מצית את דמיונם של יזמי נדל"ן, מי שמאמינים כי בקרוב מאוד תופשר הקרקע החקלאית לטובת בנייה למגורים בשטח היקר ביותר בישראל כיום.

מה שמעלה את מפלס העצבנות בקרב היושבים על הקרקע, שמאמינים מצדם כי במקרה כזה הם יזכו לקבל פיצוי נדיב. ככל שהשנים חולפות והיתרי בנייה אין, עולה מפלס העוינות בין יזמים פוטנציאליים שמבקשים לעצמם חלקה בשטח לבין השוכרים במקום, ובמשטרה יודעים לספר על עבריינים בכירים וראשי ארגוני פשע שמגויסים להגן על צד אחד ולהרגיע את הצד השני.

יפתח, בנו של קצין המשטרה הבכיר, זכה לכינוי "בני עם האקדח", על שום האקדח הענק שתלוי תמיד בחגורה שלו כמו במערב הפרוע. "בני זה אחד שיושב לאכול במסעדה ושם את האקדח על הבר", מספר מקורב שלו.כאשר יפתח הגיע לפשיטת רגל בעסקיו, הוא נאלץ למכור את הדירה היקרה של משפחתו ברעננה, והתגרש מאשתו רביד חובבת הסוסים, שעברה להתגורר עם שלושת הילדים בשני קרוונים מטופחים בחווה, שבה היא מפעילה בית ספר לרוכבים, מסעדה ושטח למסיבות.

נושים של יפתח לא מבינים איך החווה במתכונתה המסחרית ממשיכה לפעול בזמן שתלונות שהם מגישים נגדו מסתיימות בסגירת תיקים. כך או כך, הסתבכותו אינה מפתיעה אותם, "המשטרה גידלה את הדבר הזה, נקודה", אומר גורם המכיר מקרוב את פורום החווה.

זיווג משמיים

במקביל לגירושים חזר בני לעיר נעוריו, שם הוא התגורר עד למעצר בקרוון של חבר ילדות מתחת לגשר מול קניון איילון. "אני מתעסק היום בכל מה שמביא פרנסה כחוק", אמר לחוקרים עם מעצרו, "ממסחר ועד חקירות. אם נופל משהו בחקירות אני יודע לעשות הכל, התקנת מצלמות והאזנות, תלוי מי הבנאדם".

מבחינתו של גרנביץ', בני, הטיפוס המחוספס מהקרוון, היה המקור המודיעיני המושלם, גם מזוהה עם המשטרה וגם מעורבב עם עבריינים על גבול פרדס כץ. מבחינת יפתח, גילי רכז המודיעין, היה נכס משטרתי עדכני שהוא טיפח כדי לעשות שימוש בשירותיו, כפי שמתואר בכתב האישום נגד שניהם.

החיבור ביניהם עבד מצוין גם מהבחינה החברתית והבין־אישית. "אנחנו בקשר יומיומי כבר שנה וחצי", סיפר יפתח בעדויותיו. "הוא מגיע הרבה למועדון בחווה, ואנחנו יוצאים יחד למסעדות ומועדונים. אני מספר לו הכל על חיי, שיידע ממקור ראשון למקרה שירצו לפגוע בי. בפעם האחרונה שנפגשתי עם גלעד ב'קפה קפה' בגבעתיים ביקשתי ממנו שיבדוק על עצמי, שיבדוק מה קורה איתי עם כל העבריינים, אולי כתוב שרוצים לחטוף אותי ולתת לי מכות... גלעד אמר לי לישון טוב בלילה".

חוקר: העברת לו כסף?
 "לפני חודשיים זה הוא שנתן לי מעטפה עם 20 אלף שקל, לא ביקשתי, רק סיפרתי לו על צרותי והוא למחרת הפתיע עם הכסף, אמר שיש לו חשבון נפרד בבנק דיסקונט. עד היום החזרתי לו 6 או 7 אלף".

חוקר: אז מי רוצה לפגוע בך?
"תרשום שכל מיני חארות, כשאדם חייב כספים, אז כל פעם בא כוכב אחר לקחת... לא רוצה לפרט, אני לא מאמין במערכת ואתה לא יכול לעזור לי".

בעדותו במח"ש גרנביץ' הגדיר את יפתח כחבר וכמקור מודיעיני: "מגיע לו ציון לשבח על כך שבשנה האחרונה סייע לי באיתור מקורות מודיעיניים שסייעו לי בידיעות מודיעיניות מתחום מטעני החבלה". גרנביץ' התעלם מהערת החוקרים, על כך שביחידת המטענים הבהירו כי הוא לא דיווח על יפתח כעל מקור מודיעיני, והמשיך להכשיר את גרסתו לקראת הסיפור הגדול - תיק מוסלי.

"לפני שלושה שבועות סיפר לי בני על בלש פרטי בשם עודד גביש שעובד עם משפחת הפשע מוסלי... פניתי למקור מודיעיני אחר בנושא וכאשר הוא אישר זאת רשמתי ידיעה מודיעינית על שמו... אחרי יומיים התקשר אלי אבי גור ושאל אם אין בעיה שימ"ר תל אביב יעבדו על הידיעה הזאת... אישרתי לו... אז אני מניח שימ"ר תל אביב עבדו על החוקר הפרטי ומהחוקר הגיעו לבני, ומבני הגיעו אלי".

החל מהשלב הזה הודיע גרנביץ' לחוקרים כי הוא שומר על זכות השתיקה וסירב לענות על עשרות שאלות בנוגע לפרטי הפרשיות בכתב האישום, עד שאחת החוקרות אמרה לו בייאושה: "ספר לי איך ההרגשה להיות פיגורה במשטרת ישראל, שוטר מוערך שיודע את הסודות הכי גדולים, ולהפוך לבוגד במערכת, שתמורת כמה שקלים מוציא מידע לחברים בארגוני פשע?".

גרנביץ': "שומר על זכות השתיקה".

חוקרת: "נראה לך הגיוני שאיש משטרה יעיר משפחה ללא עבר פלילי ועם אישה בחודש התשיעי בשלוש בלילה, ייקח את הבעל ובמסווה של פעילות משטרתית יתקין לו האזנת סתר ברכב, בתמורה לבצע כסף?"
גרנביץ': "שומר על זכות השתיקה".

חוקרת: "אתה איש משטרה שבמסגרת עבודתך מטפל בארגוני פשיעה, אינני מבינה כיצד אתה שומר על זכות השתיקה בשאלה שקשורה לעיסוקך המקצועי?"
גרנביץ': "שומר על זכות השתיקה".

חוקר: "מדובר בחיי אדם וביכולתך לעזור לגופי החקירה לבצע בקרת נזקים... אילו שמות יצאו החוצה לגורמים עברייניים? הם בסכנת חיים ממשית... האם יש שמות נוספים או מקורות בהליכי גיוס שאתה העברת לגורמים עברייניים?"
גרנביץ' קם ממושבו ולחש על אוזנו של החוקר: "יותר חשוב לשמור על החיים של הילדים שלי".

אפקט מוסלי

גרנביץ' שוחרר למעצר בית אבל נעצר עד תום ההליכים על ידי בית משפט העליון בערר שהגישה הפרקליטות נגד השחרור במחוזי. לפיכך מבחינת מח"ש הגושפנקא שנתן בית משפט העליון בערר לראיות מהווה הצלחה גדולה, שכן כתב האישום מייחס לשוטר גרנביץ' אישומים בעבירות שוחד, האזנת סתר ושימוש לרעה בכוח המשרה, בדיוק העבירות מהסוג שעבורן הוקמה המחלקה לחקירות שוטרים.

מנגד, מבחינת המשטרה אשר הייתה שותפה לחקירה בכל הקשור ליעד הבכיר אלי מוסלי, כתב האישום הגיע מקרטע לבית המשפט והוא שוחרר בערבות. לפי גביש, אחרי המבצעים המשותפים בירושלים "בני עצמו פנה אלי ואמר שהוא רוצה למכור מידע על מקור משטרתי לגורם העברייני".

גביש מתאר כיצד יפתח הציע לו למכור ב-100 אלף דולר שם של מקור מודיעיני המזוהה עם גורם עברייני בכיר, שאותו קיבל מהמקור האמין שלו במשטרה, גרנביץ'. גביש מתאר כיצד פנה ללקוח שלו, קבלן בשם אלי חדד, כדי שיארגן פגישה עם אותו גורם עברייני המוכר לו. בהמשך הוא מתאר כיצד בדירה של חדד במרינה הרצליה הוא העביר את שם המקור המודיעיני מיפתח אשר שהה בחדר אחד, אל הגורם העברייני הבכיר שהמתין בחדר האחר, אבל זה טען כי השם אינו אומר דבר ועזב בכעס.

עד המדינה עמד על דעתו וסירב לנקוב בשמו של הגורם העברייני, באישור מנסחי ההסכם מהפרקליטות, וזו הבעיה המרכזית בכל הקשור להפללה של מוסלי. בפרקליטות עדיין מאמינים כי שיחות טלפון ומסרוני וואטסאפ בנושא תוצאות הפגישה במרינה ודרישות לביצוע התשלום, בין גרנביץ' לבין יפתח וממנו לגביש, ולהפך, מספיקים לאישום ולהרשעה של מוסלי.

אומנם החוקרים הוכיחו כי מוסלי שהה בדירת המפגש, אבל הם לא הוכיחו את הכוונה הפלילית המפורסמת, את הידיעה של מוסלי על כך שמדובר במידע מגורם משטרתי, ומכאן נחלש מאוד האישום נגדו בעבירת מתן שוחד.

סוללת עורכי הדין של מוסלי - מוטי כץ, דורון נוי, יהלי שפרלינג ושי נודל - רכבה על התובנה הזאת בדיוק. אל טיעוניהם הצטרפה אפילו השופטת המחוזית קלרה רג'ינאנו בהחלטתה לשחררו בערבות: "העובדה שמוסלי היה מעוניין ברכישת מידע לא די בה כדי לגבש את העבירות נגדו... בחומר הראיות אין אפילו ראשית ראיה לכך שמוסלי ידע כי מקורו של המידע באיש משטרה ושהכסף מיועד לשוטר".

טענת הפרקליטות שלפיה הייתה עצימת עיניים מצדו של מוסלי "היא טענה בעלמא".עו"ד קובי סודרי המייצג את גרנביץ' ביקש לא להגיב. עו"ד קובי בן שעיה המייצג את בני יפתח ביקש לא להגיב. תגובת פרקליטיו של אלי מוסלי התקבלה מפי עו"ד מוטי כץ: "מדובר בהחלטה נדירה, נוקבת וחד־משמעית, שלפיה אין כלל תשתית ראייתית לכתב האישום. אני מקווה שבפרקליטות ובמח"ש ימחלו על כבודם ויסיקו את המסקנה הראויה - חזרה מכתב האישום נגד מרשנו, מר אלי מוסלי".

רשימות נוספות של אמיר זוהר באתר פוסטה: POSTA.CO.IL