אפשר לערוך רשימה, לא לגמרי קצרה, של דברים טובים שתרמו הצרפתים לאנושות. מנגד קיימת גם הרשימה השחורה, כמובן. לצרפתים יש תרומה לא מבוטלת גם להיסטוריה של תעשיית הרכב, אך גם כאן הם מככבים בשתי רשימות. בראש הרשימה השחורה של תכונות צרפתיות רעות רשום הסעיף "דווקא": נראה שהם אוהבים לעשות דברים בדרך הפוכה מכל האחרים לא משום שככה צריך, אלא מפני שהם צרפתים. הם תמיד ימצאו דרך לסבך את העניינים בתכנון הנדסי, ויאמצו אותה.
ככה היו הדברים אצל פיג'ו, יצרנית בעלת עבר מפואר בכל קנה מידה שהוא. היות שלא פירקתי את 308 החדשה לגורמים, וממילא סימן השאלה העיקרי שאשאיר נוגע לאמינות - לא אוכל לומר אם המכונית החדשה אימצה סטנדרטים ראויים יותר בתחום ההנדסי. אבל מכיוון שמדגדג לי להקדים את שורת הסיכום לתחילת הדברים, אומר כבר כאן שברוב הסעיפים שמהם אפשר להתרשם בנהיגת מבחן 308 העב רה את עצמה מן הרשימה השנייה לראשונה.
308 החדשה מחזירה את האמון בכך שיצרני רכב יכולים ומוכנים לייצר מכוניות מהנות לנהיגה, ובכך היא מתגלה כנצר ראוי לסבתא רבתא שלה, פיג'ו 306. לטעמי, הפעם האחרונה שהצרפתים (כל התעשייה) ייצרו מכונית עממית מהנה לנהיגה, ולצורך העניין נשים בצד גרסאות ספורטיביות שונות, זו הייתה פיג'ו 306 דור ראשון. מאז חלפו כבר 21 שנים. את 306 החליפה 307, מכונית בינונית יחסית למתחרותיה ולא מהנה, שהתגלתה כחלשה בתחומי אמינות, איכות לאורך זמן והתנהגות כביש.
308, שהחליפה את 307, הייתה מתיחת פנים מאוד משמעותית אבל לא מכונית חדשה לגמרי, והיא נותרה ממוצעת ומטה בעידן שבו רוב המתחרות עשו קפיצה קדימה, ולשוק נכנסו מתחרות קוריאניות ויפניות ראויות. אחרי כמעט רבע מאה שבה בכל החלפת דגם גדלה ספרת האחדות ביחידה אחת, החליטו פרנסי החברה לעצור על הספרה 8 ולהישאר עם שמות דגם קבועים, כמו כל מתחריהם האחרים. העניין הוא ש-308 החדשה לא דומה ולא קשורה בשום אופן ל-308 היוצאת: הממדים שלה אומנם דומים, אבל היא מבוססת על פלטפורמה מודולרית חדשה לחלוטין. בין השאר היא חוסכת עד כ-130 ק"ג.
מה שקוסם לי יותר מכל במכונית ומקפיץ אותה שנות דור קדימה יחסית לדגם היוצא, הוא "התנהגות הכביש" שכוללת גם את ההתנהגות הדינמית עצמה וגם את הנוחות. מהנדסי פיג'ו השכילו לבנות את המכונית המהנה-לנהיגה הראשונה שלהםזה יותר מ-20 שנים, ובניגוד לעבר (או לסיטרואן C4 הנוכחית) הם לא ניסו להציג "איכות" על ידי ניסיון לחקות את נוקשות המתלים הגרמנית.
כמעט כמו כל יצרן שמוכר רכבים באירופה, גם פיג'ו נאחזת בפולקסווגן גולף כסטנדרט שלה למכונית הקומפקטית (משפחתית קטנה) שלה. אבל 308 לקחה מגולף רק את מה שקשור בטיב החומרים ובאיכות הבנייה (הנראית לעין לפחות) ולא את האופי הדינמי.
כוח לצעירים
לפיג'ו-סיטרואן יש מנוע מוגדש טורבו לא רע בעל ארבעה צילינדרים, אבל החידוש החשוב ביותר ש 308 הוא מנוע תלת-צילינדרי חדש לגמרי, ומוגדש טורבו, בנפח 1.2 ליטר. פיג'ו איננה הראשונה בגל הנוכחי: לרנו, פורד, ב.מ.וו ואפילו לאופל יש כעת מנועים מוגדשי טורבו בעלי שלושה צילינדרים, בנפחים שבין 900 סמ"ק ל-1.5 ליטר, ובקרוב תציג גם פולקסווגן את היצירה המוגדשת שלה. המטרה היא להגביר את היעילות ולצמצם את תצרוכת הדלק ואת זיהום האוויר.
אמונה עממית רווחת גורסת שמנועים תלת צילינדריים פחות מאוזנים ממנועים ארבעה צילינדריים, אך זו טעות. למנועים כאלה יש אומנם סוג רעידות ייחודי להם, אבל האיזון הטבעי שלהם טוב מזה של מנועי ארבעה צילינדרים, ואת הרעידות פותרים באמצעות גל איזון, כמו במנוע של פיג'ו. ואכן, בסל"ד נמוך, ותחת עומס חלקי, סובל מנוע ה-1.2 המוגדש מרעידות לא נעימות, אם כי לי נראה שהסיבה לכך היא תכנות לא מושלם של מערכת ניהול המנוע, ולא בעיית איזון.
מעבר לתחושה הלא נעימה בסל"ד נמוך, מדובר במנוע נפלא החל מן הרגע שבו לוחצים על המצערת ומשחררים אותו לחופשי: או אז משתחרר השד (או האריה) מתוך יחידת הכוח ומפתה את הנהג לחפש לעצמו כביש ראוי. כצפוי, זהו לא מנוע עתיר מומנט, אבל גם יחסית למנוע ה-1.2 ליטר המוגדש של פולקסווגן בעל ארבעת הצילינדרים, הוא מעניק הספק וזריזות, והמון כיף לנהג.
סעיף חשוב נוסף שאיתו שבה אלינו פיג'ו מעולם המתים הוא תיבת ההילוכים האוטומטית: את תיבת ה-AL4 הידועה לשמצה (שפותחה ויוצרה במשותף עם רנו) החליפה תיבה קונבנציונלית בעלת שישה יחסי העברה מתוצרת אישין היפנית. היא מתוכנתת להעלות הילוכים מהר ככל הניתן לטובת חיסכון בדלק, ופועלת חלק ונעים ברוב מצבי הנסיעה.
תצרוכת הדלק, עם רגל לא קלה על הדוושה וכמה קטעי נסיעה מהירים, עמדה במהלך המבחן על 13.9 קמ"ל - נתון טוב מאוד למכונית חדשה בנהיגה תובענית.
הגודל בהחלט קובע
לא ממש משנה למה כיוונו אנשי פיג'ו כאשר בחרו להתקין ב-308 הגה קטן קוטר במיוחד, מפני שאחד ההישגים הברורים שלהם הוא יצירת דיון לוהט סביב הנושא - עם דעות נחרצות לכאן ולכאן. רבים סבורים שגלגל הגה קטן, שמקובל במכוניות מרוץ, פוגע בנוחות הנהיגה והופך אותה לנוירוטית מדי עבור מכונית משפחתית עממית, וכן שהוא מסתיר את השעונים. גלגל ההגה קטן-הקוטר מגזים בתנועות העדינות ומכאן חסרונו העיקרי. אבל עבורי מדובר דווקא באחד החידושים החיוביים במכונית הזאת. מרגע שמתרגלים אליו הוא מוסיף להנאה מן הנהיגה - גם במהירויות נמוכות ובתוך העיר וגם בנהיגה בינעירונית על כבישים מפותלים.
מה שמפריע בהיגוי הוא בעיקר הגברת ההיגוי המשתנה שפוגעת מדי פעם בביטחון של הנהג בעת כניסה לפניות בעלות היקף משתנה, או לפניות עיוורות. אני אוהב גם את הניקיון על גלגל ההגה: יש עליו רק שני מתגים וכל האחרים נמצאים מאחוריו על מוט. בכל מקרה, הייתי שמח לאפשרות לביטול הגברת ההיגוי המשתנה.
התנהגות למופת
מהנדסי המתלים של פיג'ו בנו קונפיגורציה פשוטה מאוד של מתלי מק-פרסון מלפנים וזרוע נגררת מאחור, וכיילו אותם לשילוב אופטימלי בין נוחות להתנהגות, עם העדפה קלה לנוחות. זוויות הגלגול לא מוגזמות אבל קצב הגלגול מהיר מדי, ולכן המכונית נוטה להתבלבל קצת בשינויי כיוון כאשר מתקרבים למגבלות שלה. זה מחיר לא גבוה מדי תמורת תחושת הנוחות שמתקבלת כמעט בכל מצבי הנסיעה האחרים.
בניגוד לשיכוך הגרמני המדויק אך מרסק העצמות, 308 מעניקה לנו את הצד הנעים של רכות צרפתית. היא משככת בקלות את רוב המהמורות ומעניקה רמה גבוהה של נוחות נסיעה לנהג ולנוסעים. יש מצב שפורד פוקוס מתוחת הפנים, או גולף, יתעלו על 308 בחלק קטן ממצבי הנהיגה ובעיקר בתוך סדרת פניות צפופות. במצבי נהיגה אחרים הם יביטו בה בהשתאות.
כדי לקבוע מי מבין השלוש עדיפה בסיכום כללי, חייבים לנהוג בהן זו לצד זו, אבל העובדה ש-308 מתמודדת על ראשות הקטגוריה משיבה אותה למצב שבו לא נמצאה מאז השקת 307.
איכות צרפתית
תחום שמהנדסי פיג'ו הצליחו להדביק בו פערים ביחס לקבוצת פולקסווגן הוא באיכות של תא הנוסעים, ואיכות ההרכבה בכלל. בניגוד לדור הקודם של דגמי פיג'ו, שהתאפיין במספר לא סביר של כפתורים לצד הנהג, הפעם כמעט כל המתגים הוסרו, וכדי להדגיש את הניקיון הותירו המהנדסים רק כפתור אחד - לכיוון עוצמת השמע.
שאר הפונקציות מבוצעות באמצעות מסך מגע די גדול, וזה נחמד אם כי לא נטול מגבלות. הקפיצה של מהנדסי פיג'ו אל עולם השליטה מתוך מסך מרכזי הייתה חפוזה מדי, והביצוע בינוני. ראשית לכל, תפריט בסיסי של אייקונים סביב מסך הוא אינטואיטיבי ומבורך, ומבוצע בהצלחה על ידי מרצדס זה שנים, אבל הביצוע עצמו - עם אייקונים זולים למראה - לא טוב.
שנית, גם כדי להגיע אל הפונקציות הבסיסיות ביותר של תפעול מערכות האקלים והשמע נדרשת התעסקות דרך המסך - וזה גורם להפרעת קשב ופוגע בבטיחות. פגם ארגונומי נוסף הוא היעדר תא חפצים לפני בורר ההילוכים, שבו אפשר להניח טלפון או נגן שמע. תא המטען מעוצב באופן שימושי אבל אינו גדול מספיק.
אך מה שחשוב הוא שהפלסטיקה, הדיפונים, הריפודים, המושבים, המנופים והמתגים כולם משדרים תחושה טובה מאוד של איכות. תנוחת הנהיגה טובה ויש מספיק מקום לרגל שמאל, שדה הראייה ברור, ומושב הנהג אומנם קשה אבל מספק תמיכה טובה.
שיכוך כל סוגי הרעשים - מנוע, רוח ודרך - טוב מאוד, ובזכות פעולתם המעולה של המתלים, מתקבלות איכות ונוחות נסיעה גבוהות ביותר. הטענה היחידה נוגעת לשיכוך רעש הצמיגים - בעיקר על פני סוגי אספלט שונים, אבל בסך הכל 308 משדרת מסר איכותי, נעים ונוח מאוד. החשש הגדול ביותר נוגע לרמת האמינות, גם בכל הקשור למנוע חדש לגמרי עם מגדש טורבו שמסתובב במהירות מסחררת של 240 אלף סל"ד, וגם בכל הקשור למערכות החשמל ורכיבים נוספים.
פיג'ו יכולה להרגיע אותנו עם הבטחת אחריות כוללת והבטחה לטרייד-אין עתידי, אך בינתיים זהו סימן השאלה העיקרי שמרחף מעל למכונית שמחזירה לנו את האמון בתעשיית הרכב הצרפתית (וזה קורה רגע אחרי שחלק מן הבעלות בחברה נקנה על ידי יצרן הרכב הסיני דונגפנג). בכל אופן, מי שאהב לנהוג במכוניות הצרפתיות "של פעם" בזכות שילוב של נוחות והנאה, יאהב לנהוג ב-308 החדשה.