אני רוצה לשכוח הכל/ אני רוצה להמשיך כאילו לא היה", כך פותחת השחקנית המזמרת אילנית גרשון-וייס את השיר "לשכוח אותי", יריית פתיחה בדרך לאלבום הבכורה שלה, ושרה בו בהמשך: "בבוקר שוב אוספת את עצמי/ מנסה להתגבר/ מנסה להתעורר מהסיוט שמשתק אותי/ לא חשבתי שאצטרך להצטער/ על מעשה טיפשי ומיותר".
אילנית, מילים כדורבנות. על מה?
"השיר הזה נכתב בתקופה מאוד מאוד סוערת בחיים שלי, כשהייתי בשנה האחרונה ללימודי המשחק שלי בסטודיו ניסן נתיב".
מדוע סוערת?
"לב שבור כתוצאה מאהבה נכזבת. כיום, אחרי שמצאתי את אביר חלומותי, השחקן טל וייס, אני כבר מרשה לעצמי לספר על זה. אבל, כשהייתי כל כך שבורה, עמדה בפני השאלה איך ארים את עצמי חזרה למעלה, מאירוע מאוד מאוד כואב, שפשוט מחק כל מה שהאמנתי בו. משם צמחתי להיות אילנית חזקה ועצמתית, הנאמנה ללב שלה".
הקליפ לשיר מהמם ומטלטל. איתה נראות בו אחייניתה של צלמת הקליפ וגם ילדה קצת יותר גדולה - ליא קניג (82), מלכת התיאטרון הישראלי. "מאז שהבמאי משה קפטן הביא אותי לפני שנתיים להצגת 'רעל ותחרה' בהבימה, מצאתי בליא חברה מדהימה", היא מספרת. "הייתי מוצפת בהתרגשות כשבאתי לשיר באירוע לכבודה בפסטיבל מספרי סיפורים, בסוכות. מעבר להערצה שלי אליה, היא תופעה נדירה".
מרום מעמדה היא ניאותה להצטלם לקליפ לשיר שלך.
"כולנו על הסט נגמרנו ממנה בצילומים שלה לקליפ, שבהם היא נראית על סף דמעות. היית צריך לראות אותה מרביצה כמו תותחית את הקטע שלה והעיניים של כולנו שם לא נשארו יבשות". על השיר אומרת גרשון: "דרך השיר הזה אני יכולה להשמיע סוף סוף את הקול שלי ולא לפחד יותר. זאת, לאחר שעד כה בהפקות התיאטרון שבהן השתתפתי, הוא היה מבויש ובחיתוליו".
מלחין השיר הנ"ל, כמו שאר שירי האלבום, הוא חברה לשעבר, המפיק המוזיקלי ברק אולייר, בנו של אשף הגיטרה, בלדי אולייר. אולייר ג'וניור התחלק איתה בכתיבת המילים, בשיתוף פעולה של אמו והמנהלת האישית שלו, רותי אולייר. והסגנון? "אילנית מביאה כאן סוג של רוק מאוד רגיש, המביע את הסערה ואת הרוך שיש בה", סבור וייס, האיש שאיתה.
גרשון (33), ג'ינג'ית בדם, הגיעה לתיאטרון בעקבות דודנה, מורדי גרשון, שחקן תיאטרון בית ליסין, ואחיו הבכור של הכדורגלן בדימוס שמעון גרשון. המסלול שעברה מאז ילדותה כלל את בית הספר לאמנויות תלמה ילין, להקת חיל החינוך, סטודיו ניסן נתיב ותיאטרון בית ליסין, שם שבתה לבבות כדורותי ב"הקוסם מארץ עוץ".
כרגע מעלים וייס וגרשון את ההצגה משהו קוסמי" מאת ניק פיין, בשיתוף פעולה עם תיאטרון "הספרייה", לאחר שדגו את המחזה בביקור בלונדון. "התאים לנו להציג הצגה על מפגש בין שני אנשים ועל בחירות בחיים", מספר וייס. מה התוכניות? "בטח ניסע שוב ללונדון, שהיא, עם התיאטרון הכי טוב בעולם שיש בה, היעד המועדף עלינו כשחקנים. אולי נמצא שם את ההצגה הבאה שלנו".