אם עדיין לא שמעתם את השם שונדה ריימס, זה אומר אחד משני דברים: או שאתם לא מתעכבים על רשימת הקרדיטים שמופיעה בסוף סדרות הטלוויזיה האהובות שלכם, או שאתם פשוט לא צופים בטלוויזיה. כך או כך, בתעשייה האמריקאית הפך השם שונדה ריימס בשנים האחרונות לחותמת של להיטים טלוויזיוניים בעלי ניחוח שנון, סקסי וחד שההצלחה מובטחת להם. 

אחרי עשר עונות של "האנטומיה של גריי", ללא ספק סדרת בית החולים המצליחה ביותר בדורנו (העונה ה-11 עלתה לפני שבועות אחדים), שלוש עונות מוצלחות לא פחות של "סקנדל" (שעונתה הרביעית החלה גם היא לאחרונה) וסדרה חדשה שזכתה לשם "איך להתחמק מרצח" וכבר סומנה על ידי המבקרים כפייבוריטית התורנית - ריימס הוכתרה באופן רשמי ליוצרת המשמעותית ביותר כיום על המסך. יש גם כאלה המכנים אותה "האישה שמנהלת את הטלוויזיה". בכל זאת, שלוש הסדרות שלה מככבות בימים אלה בפריים טיים של רשת ABC. 

אבל זו לא רק ההצלחה הפנומנלית שלה אצל הצופים, שהופכת אותה לפרסונה חשובה ובולטת בתעשיית הטלוויזיה - לא חסרים יוצרים שמסוגלים לייצר כמה תוכניות להיט בו-זמנית (אם כי מעטים מהם באמת מבריקים כמו ריימס וזו גם הפעם הראשונה שליוצר טלוויזיה יש שלוש סדרות המשודרות בו-זמנית באותה הרשת) - אלה גם המגזרים השונים שהיא מייצגת, בתור אישה אפרו-אמריקאית שנותנת ביטוי בסדרות שלה לנשים חזקות כמוה (עם ויולה דיוויס המעולה בתפקיד הראשי ב"איך להתחמק מרצח" וקרי וושינגטון ב"סקנדל").

ריימס גם אוהבת לשלב בסדרות שלה עלילות הומוסקסואליות וסצינות סקס בין שני גברים או שתי נשים. השבוע היא אפילו טרחה לענות לגולשת טוויטר אנונימית, שצייצה וטענה ש"סצינות הגייז הן קצת יותר מדי". ריימס ענתה לה בתגובה ש"אין בסדרות סצינות גייז, יש סצינות עם אנשים בתוכן" והוסיפה שאם הגולשת לא מרוצה, היא מוזמנת להפסיק לצפות. 

המגזין "הוליווד ריפורטר" הקדיש את השער שלו לפני שבועיים לריימס, ופרסם כתבה ארוכה המגוללת את קורותיה של ריימס בתעשיית הטלוויזיה ואת האופן שבו נאלצה להתמודד עם מבקרים שכינו אותה "אישה שחורה וזועמת". התשובה שלה אליהם, כתמיד, היא: "אני גאה בעצמי על שהצלחתי למצוא את הדרך להיות שני הדברים יחד, גם יוצרת וגם אשת עסקים. לרוב, שני הדברים האלה לא משתלבים והרבה אנשים לא יודעים איך לעכל את זה. שיתמודדו".

התפקיד החדש של הבלש סטייבלר  

די להכיר את כריס מלוני, הייתם צריכים לצפות באחת משתי סדרות הלהיט שלו, "אוז" או "חוק וסדר: מדור מיוחד". בשתיהן הוא גילם דמויות אייקוניות לאורך שנים, כשאת זו האחרונה - הבלש אליוט סטייבלר, השותף הנצחי של אוליביה בנסון (יקירת המדור מרישקה הרגיטאי) - הוא נטש לפני כשלוש שנים כדי לגלות את עצמו מחדש. עכשיו מגיע התוצר של הנתיב הקרייריסטי החדש של מלוני: סדרת רשת מעט ביזארית בשם "BEEF" בהפקת המחלקה הדיגיטלית של אולפני "פרמונט" (שכבר הצליחה לייצר כמה סדרות רשת מצליחות למדי, כמו "Burning love").

בסדרה, מלוני מגלם קצב בעל מבטא איטלקי גרוע, שהמעדנייה שלו הופכת לעתים גם לבית משפט מאולתר, כשהוא על תקן השופט. אם מתעלמים לרגע מהעלילה המופרכת, אפשר להתמקד בשחקנים המצוינים האחרים שמשתתפים איתו בסדרה, כמו מייקל סרה וליזי קפלן. מומלץ לצפות בפרק הראשון, ולו מתוך מחויבות לאליוט. 

בדרך למעלה: נטפליקס עושה אנימציה 

הדרך הנכונה לצפות היום בטלוויזיה באמריקה היא באמצעות נטפליקס או הולו, שני שירותי און ליין סטרימינג בתשלום, המאפשרים לצופים לבצע את מה שנקרא "צפיית בולמוס" - מושג חדש יחסית שהמשמעות שלו, בפשטות, היא מרתון צפייה. כבשנטפליקס התחילו לייצר תוכן מקורי משלהם, כמו "בית הקלפים" ו"כתום זה השחור החדש" הם הגישו לקהל דרך חדשה להתמכר לסדרה, כשהעלו בבת אחת עונות שלמות.

אבל עכשיו הם עומדים לחרוג מהמנהג הזה לטובת הכוכב החדש שלהם, המלך ג'וליאן מ"מדגסקר", השליט המפונק של גן החיות, שכעת קיבל סדרה משלו בשם "All Hail King Julien", הפקה משותפת עם אולפני דרימוורקס, שיצרו את הסרט המקורי. חמשת הפרקים הראשונים של הסדרה יעלו לנטפליקס בדצמבר, והיתר יעלו בהמשך השנה. אבל זו לא סיבה להיבהל, בנטפליקס ימשיכו להעלות את הסדרות שלהם בבת אחת. אנימציה, אתם מבינים, פשוט לוקחת הרבה יותר זמן.