אני אמא לילדה בת 5, ילד בן 3 ותינוק בן 5 חודשים. אני ובעלי בדילמה מאוד קשה לגבי בננו האמצעי ומתלבטים אם להשאיר אותו בגן הפרטי שהוא נמצא בו או להעביר אותו בשנה הבאה לגן עירייה. אנחנו מתלבטים בגלל מספר סיבות - בננו סובל מקושי שפתי, הוא טיפה מגמגם, יש לו קושי להתבטא וכשלא מבינים אותו הוא כועס מאוד. כמו כן הוא עדיין לא נגמל מטיטולים ויש לו בעיות שינה, ובתקופה האחרונה הוא יורק, צועק ומתחצף ואפילו נושך ילדים. רוב החברים שלו עוזבים בשנה הבאה לגני עירייה ואם הוא יישאר בגן הפרטי הוא יהיה הכי גדול בגן. מה דעתך?

באופן כללי, ההחמרה בהתנהגות של בנך קרתה בגלל הלידה של אחיו התינוק. תביני, אחרי שנתיים וחצי שהוא היה הבן היחיד בבית נולד לו אח נוסף וזה בהחלט מוציא מאיזון, השגרה שלו השתנתה וכל מה שהיה לו ידוע ומוכר איננו. את ההקצנה בהתנהגות אפשר לייחס גם לקושי השפתי ולגמגום שלו מכיוון שקושי כזה יכול להשפיע גם על הפן הרגשי, ולכן חשוב שתפנו לקלינאי תקשורת.

תיכנסי לאתר האינטרנט של אגודת קלינאי התקשורת הישו ראלית, ishla.org.il , שם יש המון מידע ודרכים למצוא אנשי מקצוע. יש כאן ילדון שיש לו גם בעיות התנהגות וגם בעיות רגשיות ולכן אני נורא ממליצה לך שאחרי שתפני לקלינאי תקשורת ותעשי אבחון שיבדוק מה יושב על המקום הרגשי של בנך, תפני עם בעלך לקבל הדרכת הורים ממוקדת ומשפחתית.

       גן ילדים. צילום ארכיון: עומר מסינגר פלאש 90 

מכיוון שבשנה הקרובה בנך יהיה מטופל אצל אנשי מקצוע והדבר יצריך ממנו עבודה קשה, אתם צריכים לאסוף עבורו יתרונות וחוזקים ולכן גם כדאי שתהיה לו שנה קלה מבחינה חברתית. מהסיבה הזו עדיף לו להישאר בגן הפרטי ולהיות עם ילדים שקטנים ממנו, כי יהיה לו קל לשלוט ולהנהיג, הוא יהיה ראש לשועלים וזה עדיף מאשר שיהיה זנב לאריות. אז תשאירו אותו בחממה, טפלו בו ותהיו מכוונים לכך שזו תהיה שנה של השקעה בילד/

בתי קיבלה בובת סמרטוטים כשהייתה בת 7 ומאז היא נקשרה אליה מאוד. היום הקטנטונת כבר בת 9 ועדיין לוקחת איתה את הבובה לכל מקום, מדברת אליה ומתנחמת בעזרתה. לאחרונה המורה בבית הספר התלוננה שהבובה מפריעה לפעילויות של הילדה בכיתה ובתי כעסה על כך מאוד, ולמחרת הייתה "חולה" ולא הלכה לבית הספר. מה עצתך?

בתך משתמשת בבובה שלה כ'חפץ מעבר', דבר שהיה מתאים לגיל 4 או 5, אבל אם היא עדיין הולכת עם הבובה לבית הספר זה כבר סימן רע. פעם בתך אהבה את הבובה והיה לה נעים איתה אבל היום היא זקוקה לה, נוצרה פה סוג של תלות ולבובה הזו יש מקום רגשי עמוק אצל הילדה. אם לוקחים לבתך את הבובה בכוח אז היא נהיית "חולה" וזה קשה לה כי מבחינה רגשית היא צריכה את הבובה הזאת וברגע שזה נהיה תנאי שהיא לא יכולה לחיות בלעדיו חייבים לטפל בזה ולכן את חייבת לערב כאן איש מקצוע.

לדעתי צריך לטפל בבתך באמצעות פסיכותראפיה מסוגים שונים כמו דרמה, מוסיקה, בישול או משחק מעולמה של הילדה, כי יש פה תלות שחוסמת אותה מלעשות דברים. אתם צריכים לרדת לעומק העניין ולהיכנס לפעולה.

 בובות. צילום: רויטרס

מתוך תוכניתה של מיכל דליות, כל יום שישי ב־ 10:00, ב"רדיו ללא הפסקה"
הביאה לדפוס: ליאת מלכא בלכטובסקי