אני גרוש ואב לשלושה ילדים, איש אחזקה במקצועי. גרושתי נישאה לאחר, והיא לא נותנת לי לראות את ילדַי. בתחילת דרכנו אשתי הייתה אשת בית ועבדה במשק בית, אבל עם השנים היא הכירה חברות והתחילה להתפרפר בלילות. מלבד היציאות התכופות, היא הייתה נוהגת לבזבז כספים ללא הפסקה. אני לא יודע למה היא הגיעה למצב כזה. כיצד אוכל להיזהר מנשים כאלו בעתיד?
"כשלא מתעניינים בשום דבר ולא סוחפים את מי שנמצא איתנו לאיזשהו עניין בחיים, נופלים לריקנות. אתה התחתנת עם מישהי שאין לה מקצוע ולא מתעניינת בשום דבר, וכל מה שקרה לה היה מריקנות ומשעמום. אדם צריך משהו כדי למלא את השעמום. כשלבן אדם יש ריקנות, הוא חייב לבזבז כסף כי הוא ריקני. כשלבן אדם יש עניין, חקירה פנימית ועומק, החיים שלו מלאים, והוא יכול אפילו לראות סרט או לקרוא מאמר ולדבר עליהם שעות.
הבעיה של אשתך כרגע היא שהיא מחנכת את הילדים שלך לאותו בזבוז, והעניין הגדול הוא שגם אתה לא ממש מתעמק, חוקר ושואל, והדבר יכול לגרום לך לחזור אל אותו טיפוס ריקני. ההפך מ'חזירה' זו ‘נזירה', אבל זה למעשה אותו דבר. אתה יכול למצוא אישה ‘נזירה' שלא יוצאת מפתח הבית, אבל לא עושה שום דבר או אישה ‘חזירה' שכל היום יוצאת החוצה, ושתיהן יהיו ריקניות, כי גם זו שיושבת בבית לא עושה כלום ולא מתעניינת, חוקרת או שואלת. כל זה אומר בעיקר שאתה חייב להשתנות ולהתנות משהו בהתעניינות שלך בחיים. תתעניין, תחקור ותתערבב. זה העניין בחיים".
אני בן 69. כבר הרבה זמן יש לי בעיות בברכיים וקשה לי לעלות ולרדת במדרגות. האם הבעיה הפיזית משפיעה עלי גם מבחינה נפשית?
"נראה שאתה היית איש פעיל מאוד המון שנים. בן אדם צריך לדעת להתאים את עצמו תמיד לרוח התקופה ולמנה הבאה שלו בעקבות המנה הקודמת שלו. המנה הקודמת שלך הייתה כיתות רגליים וריצוי, ובמנה הזאת אתה לא רוצה לרצות אף אחד ואתה גם לא רוצה לכתת רגליים. משום שאתה הרגלת את הסביבה שלך או את עצמך לעשות את זה, יש חוזה פנימי שאתה צריך לשנות ולומר: ‘אני עושה דברים בקלות, אני לא סוחט את הדברים עד הסוף ואני לא מכתת רגליים כמו פעם'. יש לך המון שיעורים של גבולות, והכאב הזה מזכיר לך את זה. אתה מנסה כל פעם את הכאב, לראות אם אתה עדיין יכול.
זה כמו בן אדם מאוד שמן שרגיל ואוהב לאכול, אבל הוא לא מבין שכל השיעור שלו הוא בעצם לדעת להפסיק לאכול דקה לפני שהוא שבע. בשיעור הראשון עליך ללמוד לשבוע מכיתות הרגליים לפני שזה כואב, בשיעור השני אתה צריך לדעת לטפל נכון בעצמך".
בעברי חנכתי ילד שהיו איתו הרבה בעיות. הוא בחור טוב, אבל החיים שלו לא היו פשוטים. עד לפני שלוש שנים הייתי בקשר צמוד איתו ומאז קצת שחררתי. כיום הוא בן 23 ועדיין לא מצליח כל כך להסתדר, ולצערי הוא עומד בקרוב להיכנס לכלא לשבעה חודשים. אני מאוד רוצה לעזור לו. כיצד אוכל לגרום לו לשנות את דרכיו?
"אתה צריך להבין שלאותו בחור יש הקצב שלו, ואתה צריך לראות תמיד את ההתפתחות שלו לפי הקצב הזה. המגירות של החניך שלך מאוד רעועות, ויש לו בעיה של תלות. לדעתי אחד הדברים החשובים שאתה עשית זה לתת לו להסתדר לבד, ועכשיו הוא צריך לצקת את כל מה שהראית לו. התלות שקיימת היא לא רק מהכיוון שלו, היא גם מהכיוון שלך. אתה מאוד נקשרת אליו, אבל יש לך עוד המון דברים שאתה צריך לטפל בהם בחיים שלך, ולכן אתה לא יכול לגמרי לאמץ אותו. הרצון שלך לדעת מה קורה איתו הוא נכון, אבל עליך לשחרר אותו, מכיוון שכרגע הוא צריך להוכיח בפועל את הדברים.
לצערי, החניך שלך נע בין החניכה שאתה נתת לו לבין עיבוד עצמי, והוא במצב רוח קשה מאוד. יכול להיות שהוא ייפול השנה בשביל להבין דבר מאוד משמעותי, כי לפעמים צריך ליפול בשביל להבין מה למדת ולעלות עוד פעם. החניך שלך צריך להיות לבד, אבל הוא חייב עדיין להיות במסגרת של מדריכים ואנשי מקצוע, משום שיש לו נטיות מסוימות להתמכרויות. אדם שאין לו עמוד שדרה בחיים ויש לו נטייה לסכנות כאלה - לא יכול להרשות לעצמו כל פעם להיות במקום אחר. כרגע הוא כולא את עצמו כדי להיות במשמעת, והדבר הכי נכון עכשיו הוא שתלמד אותו שאתה לא תמיד יכול להציל אותו ושהוא אחראי לגורלו".