אני בן 64 , גרוש כבר יותר מעשר שנים. מאז הפרידה מאשתי, בחרו ילדיי בצד אמם והתנתקו ממני לחלוטין. לפני שנה וחצי הכרתי מישהי במקרה בבית הקולנוע, מאז נוצר בינינו קשר, ואני לא מפסיק לחשוב עליה.
מדובר בתיירת שעברה להתגורר בארץ ואומצה על ידי משפחה ישראלית. אף על פי שיש לי עיסוקים משלי ואני חבר בקבוצות חברתיות, אני רוצה להיות איתה כל הזמן. אני מרגיש שהקשר בינינו הוא לא הדדי לחלוטין. למה אני כל הזמן רוצה בחברתה ולה קשה להיות איתי?
"הקשר שנוצר בינך לבין האישה שהכרת הוא קשר של הקשבה שנוצר בעקבות חסכים של כל אחד בעולמו. לך יש חסכים מהמשפחה שלך, אין לך קשר עם הילדים שלך, ואתה מאוד רוצה לדבר עם מישהו או מישהי. אומנם סיפרת שאתה פעיל חברתית וחבר בקבוצות שונות, אבל קשרים מהסוג הזה הם שונים ממערכת יחסים עם אישה.
צילום: אינג אימג'.
באותה בחורה יש כנראה משהו שיוצר בך הרגשה לא מודעת שחסרה לך, זה ממש כאילו היית מדבר עם מישהו שאתה מכיר הרבה שנים, כמו הבת שלך שלא מדברת איתך או אחד מילדיך האחרים שאתה לא רואה. יכול להיות שגם היא מרגישה אותו דבר, יש אנשים מסוימים שאנחנו מתקשרים איתם והם נותנים לנו הרגשה של משפחתיות שחסרה לנו, וקשה לנו בלעדיהם. יחסים בין אנשים יכולים להיות על רקע הרגשה חוזרת, מישהו או מישהו נותנים לי הרגשה שחסרה לי אחרי הרבה שנים של ניתוק.
אתה ניתקת מהילדים שלך וקיבלת את תחושת החמימות שרצית באמצעות מישהי שהכרת, אתה מדבר איתה, וכך חוזרת לך אותה תחושה טובה. תמיד צריך לדעת לאן לתרגם את היחסים ולנסות להבין מאיזה מקום הם מגיעים".
אני כבר בת 28 ואף פעם לא עבדתי בעבודה טובה וראויה מבחינה כלכלית ומקצועית. אני רוצה להתפרנס בכבוד ולהרגיש שאני ממצה את עצמי. למה אני לא מצליחה למצוא עבודה?
"ראשית עלייך לשאול את עצמך ממקום עמוק אם את חושבת שאת מסוגלת לתת את המקסימום שהיית רוצה, כי יכול להיות שאת צריכה קודם להתאמן בשגרת עבודה. כדי לעשות זאת תצטרכי ליצור או למצוא עבודה של שעה בשבוע. אם תצליחי לעמוד בזה, תעבדי שעתיים בשבוע, וכך בהדרגתיות, תוך כדי בחינה עצמית, תגדילי את היקף שעות העבודה.
את צריכה לבחון אם יש לך המיומנות לעבוד בעבודה שדורשת מחשבה כל כך הרבה שעות. פעמים רבות אנחנו לא מצליחים להשיג דבר מסוים כיחסרות לנו מיומנויות, ואנחנו צריכים ליצור עם עצמנו יחסי אמון.
אם תסתכלי סביב תוכלי להיווכח שהרבה אנשים התחילו בקטן ויצרו משהו שהפך לנקודה יותר משמעותית. זה תהליך, מעין אקורדיון שאדם מפתח. את מרגישה שבגילך את כבר צריכה לעשות את זה, וזה נכון, אבל מצד אחר את צריכה לבנות את עצמך לאט, אם תעשי את זה בהדרגתיות, תראי שתמצאי את המקום שלך במהרה, אפילו בתוך שלוש שנים".
אני בן 43 ,עובד בחברת היי-טק קרוב לשבע שנים. את דרכי המקצועית התחלתי בגיל 16, עזבתי אז את בית הספר פ תחתי עסק עצמאי שמאוד הצליח. בגיל 28 הייתי בפרשת דרכים בחיי ונאלצתי לבחור בין זוגתי (אשתי כיום) לבין אישה אחרת.
כיום אני נמצא שוב בצומת דרכים ועומד בפני החלטה קשה - לאחרונה קיבלתי ממקום העבודה הצעה לפרישה מרצון שמתוגמלת בהתאם. ההתלבטות שלי היא גדולה, האם לקבל את ההצעה הזאת, לפרוש וללכת לדרך חדשה או להישאר במקום הנוכחי עם הסיכונים הכרוכים בכך?
"בגיל 16 ובגיל 28 היית צריך להגיע להחלטות מאוד משמעותיות וגורליות. נראה שבגיל 16 לקחת יותר מדי אחריות, ובגיל 28 דווקא בהיפוך החלטת להישאר באותו מקום. אף שבגיל 16 היית ילד, יצרת יזמות ועשית מהפך, בגיל 28 בעצם נקטת איזושהי בחירה מסוימת, פחות מסוכנת, ואתה מרוצה משתי הבחירות.
עכשיו אתה חווה משהו שמצריך החלטה דומה אבל שונה. תנסה לראות את מקום העבודה שלך כמו מערכת יחסים, דווקא כמו גיל 28 ולא כמו גיל 16 , זאת אומרת מערכת יחסים של מה יגרום לך להרגיש יותר טוב עם עצמך, לא איפה אתה יותר תצליח, ולא איפה יותר יקפוץ לך הלב, אלא איפה תרגיש עם עצמך יותר שלם כי ככה בחרת בגיל 28 .
תבין את הסליחה שעשית דרך איזושהי נקודת זמן ותעשה עוד פעם את אותה הסליחה, כי בפעם הקודמת ההחלטה שלך הייתה מצוינת".