רק 31% מרופאי השיניים בישראל מסיימים את לימודיהם האקדמיים במקצוע בארץ, היתר נאלצים ללמוד בבתי ספר בחו"ל מפני שהמוסדות בארץ לא יכולים לקלוט את כל המועמדים - כך לפי מחקר שערכה לשכת השדולה למען הסטודנטים וההשכלה הגבוהה בכנסת.
עוד עולה מהמחקר כי בשנת 2010 קיבלו כ-268 רופאי שיניים בישראל רישיון לעסוק במקצוע, מתוכם 42% למדו במזרח אירופה, 17% בסוריה, ירדן ומצרים, 5% באמריקה, 4% במערב אירופה וכל היתר בישראל. לפי השדולה, ב-2014 המצב נותר ללא שינוי.
כיום קיימות שתי אוניברסיטאות בלבד שבהן יש בתי ספר לרפואת שיניים - האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת תל אביב, בהם לומדים כ-500 סטודנטים לתואר הנמשך שלוש שנים ועוד כ-150 נמצאים בשלב השני שנמשך גם הוא שלוש שנים שהוא הלימודים הקליניים.
שי יצחקי, שלמד רפואת שיניים בליטא מספר על הקושי בכך: "שיפרתי את ציוני הבגרויות, עשיתי פסיכומטרי ועדיין מספר המקומות ללימודים בארץ כל כך זעום לעומת הביקוש הגבוה מאוד, שזה לא היה מספיק כדי להתקבל. הבנתי שאו שאצטרך להמתין כמה שנים עד שאתקבל או שאני צריך לנסוע לחו"ל. עברתי לליטא ושם למדתי שש שנים לתואר ברפואת שיניים".
בחו"ל יקר פי חמישה
"גם אשתי, שהיא רופאת שיניים, נאלצה בשל כך ללמוד ברומניה, הוסיף יצחקי. "שכר הלימוד במדינות האלו הוא כמעט פי חמישה מבארץ, גם המחיה יקרה - הטיסות, שכר הדירה ושאר ההוצאות, שהגיעו לעשרות אלפי שקלים בשנה.
נאלצתי להתבסס כלכלית על ההורים, ובנוסף לקחת הלוואות שלקח לי שנים להחזיר. היו איתי עוד ישראלים שלמדו בחו"ל וחלקם דחו את הלימודים במשך כמה שנים עד שהצליחו לחסוך מספיק כסף לשם כך, הכל מפני שבארץ אין מספיק מקומות שאפשר ללמוד בהם את המקצוע". 
רק שלושים ואחת אחוז מכלל רופאי השיניים לומדים בארץ. צילום: קובי גדעון פלאש 90
מלבד הצורך לעבור למדינה אחרת והעלויות הכלכליות הגבוהות הכרוכות בכך, אלו שלמדו בחו"ל נתקלים במכשול נוסף: בעוד כל בוגרי בתי הספר לרפואת שיניים בישראל עברו את המבחנים לקבלת הרישיון המקצועי, רק 70% מאלו שלמדו בחו"ל סיימו אותם בהצלחה.
כעת ראש השדולה למען הסטודנטים וההשכלה הגבוהה בכנסת, ח"כ בועז טופורובסקי, שרת הבריאות יעל גרמן ומנכ"ל המשרד פרופ' ארנון אפק החליטו לפעול לשינוי המצב. הם החליטו להקים צוות בשיתוף מנהל האסטרטגיה ומנהל רפואה במשרד הבריאות, שיפעל להגדלת מספר הסטודנטים לרפואת השיניים בישראל, וכן יבחן אפשרות של הרחבת מספר הסטודנטים לרפואה, שיותר ממחצית נאלצים כיום ללמוד בחו"ל.
"האינטרס הלאומי מכתיב פיקוח הדוק על הליך הכשרת הרופאים ורופאי השיניים בפרט", אמר טופורובסקי, "לפיכך, פניתי לשרת הבריאות בכדי לבדוק הרחבת מספר הסטודנטים לרפואה ולרפואת שיניים בישראל, הן במערכת הציבורית ובעדיפות אליה והן על ידי בחינת הקמת בתי ספר פרטיים לרפואה ולרפואת שיניים".
גם פרופ' אפק מודה כי קיימת מצוקה כיום בתחום לימודי רפואת השיניים: "באמת יש בעיה, אנחנו רואים בעיקר במקצוע רפואת השיניים וגם ברפואה בכלל אחוז גבוה של בוגרים מחו"ל, ונשאלת השאלה אם נכון להרחיב את המסגרות האלה בישראל. מצד שני, יש מגבלה כלכלית - רפואת שיניים היא אחד המקצועות שדורשים הכי הרבה משאבים ללימוד, והמל"ג נאלצת להקצות לזה תקציבים גבוהים. 
תנאי הקבלה בארץ בלתי אפשריים אך שכר הלימוד בח"ול גבוהה פי חמישה: צילום רויטרס
לכן נבחן גם אפשרות של הוספת תקנים לבתי הספר הקיימים או הקמת בית ספר ציבורי נוסף, וכן תישקל האפשרות לפתוח בית ספר פרטי.
"עבור הסטודנטים שפונים ללמוד בחו"ל ייתכן שגם הלימודים הפרטיים יעלו פחות מההוצאות הכרוכות במעבר למדינה אחרת. עם זאת, קיים חשש של יצירת תחרותיות שתמשוך מבתי הספר הציבוריים את המורים הטובים לבתי הספר הפרטיים, משום ששם יציעו להם יותר כסף" הוסיף הח"כ.