הכנסת תחזור לפעילות מלאה ביום שני הקרוב, זאת לאחר כחודש של פגרת חגים, ועצירת החקיקה בעקבות המגעים בנושא הרפורמה במערכת המשפט. פעילות הכנסת צפויה להימשך עד לפגרת הקיץ במהלך חודש יולי. בעוד שעיקר הפעילות במושב הקודם נרשמה בוועדת החוקה, שהתכנסה לדיונים ממושכים שנמשכו שעות רבות - וברבים מהם נכח גם כותב שורות אלה.

הנתונים נחשפים: כמה עולה לנו כל חבר כנסת "נורבגי"?
"תתבייש, שקרן": סערה בדיוני הרפורמה המשפטית בוועדת החוקה
סקר מפתיע: רוב הציבור הדתי מתנגד למינוי דרעי לשר

עם זאת, הדיונים הרבים לא נשאו פרי - הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט נבלמה, ומרכז הכובד עבר לשיחות שמתקיימות בבית הנשיא. למעשה, עיקר פעילות הכנסת במושב הקודם התמקדה בחוקים שונים שעסקו בתחזוק ותפעול הממשלה על מרכיביה השונים - בהם חוק דרעי 2 והרחבת החוק הנורבגי. לצד החוקים הללו, ישנם גם חוקים אידיאולוגיים, דוגמת ביטול ההתנתקות מצפון השומרון, העלאה בשכר החיילים וקידום החוקים הנדרשים לקבלת הפטור מצורך בוויזה לארצות הברית ומתן נקודות זיכוי במס, שלא זכו אולי ליחס הראוי להם מפני שנדחקו בשל העיסוק ברפורמה.

ומה צפוי במהלך המושב? הכנסת תמשיך להתכתב עם הלך הרוח הציבורי, והמחאה בקפלן בתל אביב - תשפיע על האירועים שיתחוללו ברחוב קפלן בירושלים. במקביל, הממשלה חייבת להעביר עד סוף חודש מאי את חוק התקציב ואת חוק ההסדרים, אשר יאריכו את ימיה.

אישור ביטול חוק ההתנתקות בכנסת. צילום: מועצה אזורית שומרון

גורמים המעורבים בהליך החקיקה העריכו בשיחה עם "מעריב" כי למרות האתגרים הצפויים בדרך, וההתאמות הרבות הנדרשות - התקציב יעבור בהצלחה. "אל תופתעו אם הממשלה תחזיק ארבע שנים", הדגיש גורם המעורב בתהליכים, "יש אתגרים, אבל לאף אחד אין אינטרס לפרק את הממשלה, וונדע להתגבר על הקשיים שצצים".

עם זאת, האופוזיציה שואבת רוח גבית מהמושב האחרון ומהמחאה הרבה ברחוב, ודווקא לא זוכרים פיליבסטרים דרמטיים במליאת הכנסת או הצבעות מביכות שעברו. מי שנהנה מכך הוא דווקא לא מי שצעק יותר חזק במליאה, אלא דווקא גנץ, שהביא קו פשרני ומפויס יותר, אשר יש מי שיגדירו כמפוכח עד כדי כך שפעילי המחאה ציפו שגנץ לא יתקפל - וחילי טרופר נאלץ להבהיר שאין בכוונתם להיכנס לממשלה. 

בתוך כך, חוק הגיוס צפוי גם הוא להידחות לפחות לעת עתה, לצד דברים נוספים שיידחו, כך שלא יהיה עיסוק במה שמוגדר כ"פצצה". עם זאת, ככל הנראה נראה דיוני 40 חתימות במליאת הכנסת, לצד הצעות אי אמון, כניסיון לטעון שהממשלה משלה את הציבור, ובעיקר נמשיך להיאנק כתוצאה מיוקר המחייה.